יחידת חילוץ של פיקוד העורף

מיוחד: צוות מתלווה ליחידת החוד הצה"לית בנושא חילוץ והצלה שנדחתה מתורכיה אבל מתכוננת לאירועים בדרום, והשבוע בכלל מלאו לקיומה שלושים שנה

הצולה
היא הוקמה בשנת 82 אחרי אסון צור, יחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, ומאז היא מלווה את כל אסונות העולם כשהיא תורמת לעולם כולו מניסיונה הרב בישראל, מבצעיה האירואים ברחבי העולם מביאים לעם ישראל כבוד רב. לוחמיה אנשי מילואים מתנדבים המוכנים להתייצב בכל עת ולהעלם לשבועיים ימים. אף מדינה מחכה לביקורה של היחידה אצלה אבל כולם מתפללים כשהאסון יתרחש, דווקא היחידה הזאת היא זו שתגיע ראשונה. בעוד שבוע היא תכנס לשנתה השלושים. לפני שבוע דחתה תורכיה את הצעת המדינה להושיט לה עזרה אולם דווקא אז פרצו האירועים בדרום שהביאו לכוננות חדשה. אהרן גרנות-גרנביץ וינון פוקס ליווו את לוחמי היחידה ומפקדה תא"ל בן אריה ושמע סיפורים מרתקים על ששת היהודים שנמצאו בהאיטי, על המסעדה הכשרה ביפן ועל האוכל הכשר המגיע לכל מקום. ובאיזה עיתון פורסמה המילה TODA RABA בכותרת הראשית

אף אחד מהאזרחים שעמדו ליד אתר מבנה גדול אי שם בארץ המיועד להריסה לא הבין מה עושים שם כמה עשרות אנשים שהגיחו מתוך כמה משאיות ריו אימתניות. אחרי שחנו במהירות ובצורה מסודרת, יצאו האנשים מתוך המשאיות וערכו התייעצות. המשימה שלהם הייתה לפנות את הריסות הבניין שפוצץ לפני שעה קלה ולהוציא מתוכו 'אנשים' שלא היו אלא בובות שאותם הניחו בתוך הבית עוד כשהיה שלם. אחרי שהניחו את הבובות בבית השלם, הניחו האנשים בצורה מבוקרת כמה מטעני נפץ ופוצצו את הבניין, לא לפני שהזהירו את הציבור ופינו את מי שצריך היה. הבניין, לא לדאוג, ישן ומט לנפול, שמממלא תוכנן להיהרס. במקומו יבנה בניין רב קומות אחר. אלא שאנשי המילואים של יחידת החילוץ של פיקוד העורף מנצלים את הבתים האלה רגע לפני שהם נהרסים במצוות הקבלן או מהנדס הרשות המקומית, מניחים בין קירותיהם השלמות בובות ולאחר הפיצוץ הם מתרגלים 'חילוץ והצלה' של הבובות כאילו היה בני אדם. במקרה אמת של פיצוץ שיגרם מרעידת אדמה או מפעילות חבלנית עוינת כמו זו המתחרשת בימים אלה בדרום הארץ, עלולות הבובות להיות בני אדם רגילים שהיכולת להוציא אותם חיים מתוך ההריסות תלויה במידת המיומנות שתגלה יחידת החילוץ.
את התרגיל מנהל כרגיל מפקד היחידה תא"ל אריה בן שלום, אחרי שישבו ותכננו לאיזה מקומות אפשר להגיע וכיצד, וערכו תוכנית מתאימה, הם החלו לפעול. מתוך המשאית הם הוציאו את מכשיריהם והחלו לקשור ולהפעיל. לפתע השתנו סדרי עולם: לוחות בטון ענקיים שנדמה היה כי לעולם לא יוכלו לשנות מצב, החלו להתרומם מתוך ההריסות, גם קורות בטון שמתחתיהם התגלו בובות מפלסטיק, מכשיר מפלצתי אחר המכונה 'ערכת רומטרו' הפריד אחרי הפעלתו שני לוחות בטון שנדבקו זו על זו. כשנתקלו בקיר אדיר שעמד שקרס על הרצפה הם חיברו אליו מנוף גדול המופעל על ידי בלוני אויר המסוגלים להרים עד 29 טון. גם מתחתיו התגלו 'בני אדם' שלא היו אלא בובות תרגול מחוצות בין הקירות.
"הבט לתוך הכלי הזה אלה הם בלוני אויר המפעילים מנופים המסוגלים להרים עד 29 טון. מאחורי המשאית ספרו החיילים את המכשירים הפשוטים שעומדים לרשות החיילים: פטישים אימתניים, סולמות, גרזנים, מקושים ועוד ועוד. בעזרתו ביצעו הלוחמים את השלב הראשון של התרגיל, שלב ה'חילוץ הקל'
ברוכים הבאים ליחידת החילוץ של פיקוד העורף הטסה הכי הרבה לפעילות צבאית מחוץ לגבולות המדינה, אבל אלה פעולות של הצלת חיים. לוחמיה צברו שעות רבות של השתתפות בעשרות אירועים בחו"ל: רעידת אדמה במקסיקו, רעידת אדמה בארמניה, פיצוץ בנין הקהילה היהודית בארגנטינה, מלחמת אזרחים ברואנדה, פיצוץ בשגרירות ארה"ב בקניה, מלחמת אזרחים בקוסבו רעידת אדמה בטורקיה, פיגוע טרור בקניה, פיגוע מכונית תופת במלון הילטון טאבה בסיני ועוד ועוד. לוחמיה המוזנקים לכל קצוות תבל לטיפול באסונות רבי נפגעים, ובצורה מקצועית מחלצים עשרות נפגעים מתחת להריסות, מעוררים השתהות בקרב הגויים שלא לדבר לקידוש ה'. היחידה שעלתה לאחרונה לכותרות בעקבות סירובה של תורכיה לקבל משלחת סיוע מישראל ועכשיו היא בכוננות בשל האירועים המקומיים בדרום. היחידה החוגגת בשבוע הבא 29 לקיומה ונכנסת לשנתה השלושים.
כשאתם שמעתם בתקשורת על האירועים באשדוד ואשקלון ירדו לוחמי היחידה, רובם מתנדבים במילואים, לרכבם, בחנו שוב את תיק החילוץ המוכן להם ברכב הפרטי, בדקו את פרטי הציוד, הגבירו את רמת השמע במכשירי הקשר שלהם והמתינו להוראות מפקדיהם. בשעת צרה, כשיקרוס חלילה אחד מהבניינים, יחושו הלוחמים מכל קצות הארץ כדי לטפל באסון. הם לא זקוקים אפילו להזנקה, הם יודעים מתי להגיע. אחריהם יגיעו חבריהם ליחידה עם שאר הציוד ממחסני יחידת החילוץ הנמצאים בפיקוד העורף אי שם במרכז הארץ. "אנחנו כולנו אנשי מילואים החתומים על טופסי התנדבות. אנחנו מחוייבים להגיע תוך שלש שעות לאן שאומרים לנו, ויכולים להעלם מהעבודה למשך שבועיים ימים, המעסיקים שלנו יודעים זאת", מתגאה מפקד היחידה תא"ל (מיל) שלום בן אריה, בעצמו איש מילואים, בעברו קצין בכיר בפיקוד העורף העוסק היום במחקר אקדמאי ובכתיבת דוקטורט בנושא הערכות לנושאי חירום וחילוץ מהריסות שפעילותו ומראהו אינם מסגירות את העובדה שהוא כבר סב לנכדים בן... 72.
יחד איתנו בביקור גם נציגי דובר צה"ל שקד ורוני שטרחו רבות על מנת שניפגש עם לוחמי היחידה הזאת "אנחנו בכוננות כל השנה", מסביר לנו אלי, קצין הלוגיסטיקה של היחידה. "ליחידה שלנו יש כמה פלוגות חילוץ וכל אחת מהן מכילה כמה עשרות איש הבאים מכל המקצועות של חילוץ והצלה: מהנדסים, אנשי כיבוי, רופאים ועוד, בכל כמה חודשים עוברת הכוננות המיידית לפלוגה אחרת", הוא מסביר. מפעם לפעם מקיימת היחידה תרגילים שונים.
ליחידה יש כמה פלוגות חילוץ שכל אחת מהן מכילה כמה עשרות איש. תוך שלש שעות מרגע הפעלת הכוננות מגיעים הנהגים של כלי הרכב שאתה רואה כאן, מפעילים את כלי הרכב ויוצאים לדרך. כלי הרכב מוכנים הציוד שלהם כבר על המשאיות. אנחנו כוננות שגרה. יש כוננות של 9 שעות.
קציני המטה מטפלים בכשירות של הציוד, "אני לא יכול לתת לציוד להתכלות, צריך לשמן צריך להחליף בנזין. מידי כמה חודשים יושב צוות של מהנדסים ומחליט אם יש צורך לעדכן את הציוד של היחידה בעקבות ציוד חדש בעל יכולות נוספות ואנו מזוודים אותם מחדש", אומר לי קצין הלוגיסטיקה. "תמיד אנו מוכנים 24 שעות ביממה. לכל אחד מהלוחמים, פרט לציוד החילוץ שהם מחזיקים אצלם, יש ציוד אישי הנמצא במחסני היחידה ואני דואג לתחזק אותם לשמור על הכשירות ולעשות השלמות אם יש צורך בכך.
יחידת החילוץ הארצית הוקמה בשנת 1982 בעקבות אסון צור הראשון אסון שהתרחש ב-11 בנובמבר 1982, כלומר בשבוע הבא לפני 29 שנים. סמוך לשעה שבע בבוקר, בתקופת מלחמת לבנון. באסון קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון, ושבעים ושישה חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון נהרגו, מתוכם 34 לוחמי משמר הגבול. בנוסף, נהרגו באסון 27 לבנונים. אסון זה היה הכבד ביותר שפקד את צה"ל בלבנון. חלק מהאירועים קרו בשל חוסר גוף אחד המטפל בחילוץ והצלה. האסונות הללו, שטופלו בידי כוחות לאו דווקא מיומנים, והגעתם לשטח של כוחות חילוץ והצלה ללא פיקוד מאוחד ביניהם, חשפה את הצורך באיחוד כל הכוחות שעסקו בנושא עד אז- והקמת גוף שגם יפקד, גם יוביל פעילויות, וגם ישמש גוף מנחה.
בעקבות אסון זה החליט מי שהיה אז אלוף פיקוד הצפון רפאל איתן להקים את היחידה. הוא מינה את אל"מ גבריאל רפפורט (גברוש) וסא"ל משה גלילי להקים את היחידה וכל השאר הסטוריה. על עלילותיה ניתן לכתוב מותחן מרתק עב כרס.
על הקיר בלשכתו של מפקד היחידה תא"ל (מיל) שלום בן אריה, ממוסגר קטע עיתון תורכי הנפוץ ביותר בתורכיה, ובו בענק באותיות לועזיות המילים 'TODA RABA באמצעותו ביקש העם התורכי להודות ליחידה הצבאית הישראלית על הסיוע הרב שהעניקו לה בעת רעידת האדמה. היו ימים. לפני כשבועיים דחתה אותה מדינה את הצעת העזרה הנדיבה ממדינת ישראל.
"היחידה מתמחה עד היום בעולם תוכן שהוא לא כל כך מוכר וידוע על ידי מדינות והוא חילוץ אנשים מתחת להריסות", אומר מפקד היחידה תא"ל בן שלום. "לצערנו הרב מדינת ישראל למודת ניסיון בתחום הזה למרות שאין בה דווקא רעידות אדמה אבל נאלצנו לא פעם לחלץ אנשים מתחת להריסות בעיקר בעקבות אירועי טרור צברנו את המידע העשיר בעולם"
מבנים יכולים לקרוס בשל מספר מחוללים: רעידת אדמה, טיל סקאד, מכונית תופת או כשל בבניה כמו שהיה למשל באסון ורסאי שהיה אמור להיות מבנה תעשייתי ולא הבינו שאסור שיהיה שם אולם ריקודים כתוצאה מכך המבנה קרס. כשהגענו לזירת האסון היו בו 351 איש רובם נלכדו בצורה קלה. כבר שם הפעלנו טכניקות בחילוץ לכודים שאף אחד בעולם לא היה מצליח לחלץ היום בא העולם כולו ללמוד מאיתנו איך אנחנו עושים זאת.
# כשאתם באים לזירת האסון מה הדבר הראשון שאתם עושים?
דבר ראשון צריך לדעת כיצד היה נראה המבנה לפני קריסתו. מחלצים מייד מבקשים לראות את התוכניות בעיריה, אנחנו לימדנו טכניקה חדשה והרבה יותר יעילה אין זה סוד שבכל מקום בונים כמה מבנים תאומים. כשקורס האחד, רעהו התאום נותר שלם. כשקורס מבנה אנחנו לומדים עליו בצורה מהירה מהמבנה התאום שלו.
את הדבר הזה למדנו בזירת האסון בקניה בשנת 98, מכונית תופת התפוצצה בפתח מלון "פרדייז" במומבסה. 15 בני-אדם נהרגו, ביניהם 3 ישראלים; כ-80 נפצעו, ביניהם 17 ישראלים. הגענו למבנה של 7 קומות שכולו שכב על הריצפה. היינו צריכים לדעת את התוכניות על מנת לדעת היכן למצוא אנשים. לא היה מהיכן לקחת את התוכניות היו שם שני מבנים אחד היה בבניה ואחד לידו נותר שלם. אמרתי לאנשים הביטו במבנה שליד, שרטטו את התכונית ותראו., למדנו אותם מבית תאום שהיה ליד. יש גם חשיבות לדעת באיזה שעה ארע האסון. אם זה קרה ב 7 בערב כנראה שאנשים נמצאים בסלון, בפינת האוכל, אם זה קרה ב 2 אנשים נמצאים בבתי ספר. אם זה קרה במסגד ב 11 בלילה, כנראה שאין שם אנשים רבים.
"במהלך הניסיון הרב שצברנו", מספר בן שלום, "פתחנו שלש טכניקות בחילוץ אנשים. הראשונה והפשוטה ביותר היא שיטת ה'חילוץ קל'. את הטכניקה הזאת כל אחד מאיתנו בהכשרה בסיסית של 24 שעות יהיה מסוגל לעשות ברעידת אדמה. החילוץ הקל כולל ביצוע סריקות, איתור שמות של נעדרים שאינם נמצאים ושימוש בכלים פשוטים שיש לכל אחד בביתו: ג'ק, איזמל, פטיש, מעדר חפירה גרזנים וביצוע פעולות בסיסיות. יש נטייה לחשוב שאנשים מתרכזים בתוך ההריסות עמוק, אבל הדבר הזה אינו נכון. חלק גדול מהאנשים 'נשפכים' עם הפסולת הצידה. מה שצריך לעשות הוא להשתמש בכלים פשוטים המצויים לכל אחד כמו ג'ק של מכונית. הידעת כי ג'ק כזה מסוגל להרים 2 טון וזה המון. 30 אחוז מהלכודים ניתן להציל בדרך זאת. 30 אחוז במבנה שבו היו 600 איש זה המון. זה אומר 200 איש שאותם ניתן להציל. את הטכניקה הזאת אפשר ללמד כל אזרח בתוך 24 שעות.
הטכניקה השניה היא קילוף. אחרי שעשינו את ה'חילוץ הקל' מתחילים לבצע את הדברים המקצועיים יותר, כדי להגיע לשכבות עמוקות יותר שגם שם נשארים אנשים. לשם כך עלי להכיר לך מושג נוסף 'משולש החיים' שזה אומר שבמקומות שבהם יש חפץ קשיח מאוד שהבית קורס עליו, החפץ הקשיח סופג את הקריסה והדברים הקשיחים בבית שקורסים עליו נותרים שלמים כי החפץ הקשיח עוצר אותו, החלל שנוצר בין החפץ הקשיח למבנה המתמוטט נקרא 'משולש החיים' כל שנמצא בחלל המשולש שהוא יוצר נשאר בחיים. במהלך פינוי ההריסות, אנחנו מחפשים את אותם משולשי חיים ולכן תמיד צריך לדעת מהם התוכניות של הבניינים, היכן קורות הבטון שלו שלידם יוצרו אותם משולשי חיים. במדינת ישראל באזורי חדרי מדרגות ומרתפים יוצרו משולשי חיים, בחניוני מכוניות יווצרו משולשים כאלה. אם אתה בחניון של מכוניות במרתף הבית ולפתע נקלעת לרעידת אדמה, או לפיגוע אחר הגורם להתמוטטות הבית, שכב ליד המכונית ולא מתחתיה כי ליד המכונית שלך ייווצר משולש חיים שבתוכו תוכל לשרוד. לשם אנחנו מכוונים את המאמצים שלנו.
בשלב השני של טיפול בזירת הרס, מקלפים שכבות של בטון, מאתרים את אותם משולשי חיים ומחכים מניצולים לאות חיים. לא תמיד אפשר לגשת אליהם מייד, ואז כדי להגיע לחלק מהניצולים אי אפשר להמשיך בקילוף נוסף שכן אז אתה יכול לגרום להתמוטטות משולשי החיים האלה. כדי לגשת לאנשים האלה, יצרנו טכניקה נוספת שנקראת טכניקת המינהור. אנחנו יוצרים באמצעות חפירה וכלים מנהרה ובעזרת חותרים לאנשים.
עד היום בתולדות היחידה הצלחנו להציל 74 אנשים מאירועים כאלה ברחבי העולם. וזה כאין וכאפס ממה שיכול לעשות 'חילוץ קל' שהוא הכי פשוט אבל הכי מסובך. משום שעל מנת לבצע חילוץ קל אתה חייב להגיע למקום תוך 24 שעות, הזמן שבו אנשים מסוגלים לשרוד בבית שנהרס. הדבר הזה עזר ליחידה בעת האסון שהתרחש בתורכיה. אז היחסים היו עדיין טובים, יחידת החילוץ הגיע לשם תוך 12 שעות על ציודה ואנשיה.
בליל ה-17 באוגוסט 1999 בשעה 03:01:37 התרחשה הרעידה מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד.
ההערכות הראשונות של כ-40,000 קורבנות התבררו כמופרזות, ובסיום פעולות החילוץ קבעו הרשויות הטורקיות כי מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 17,480 בני אדם ו-505 נעדרים. עם זאת, גם נתונים אלה מוטלים בספק וסביר שמספר ההרוגים גבוה בהרבה. לנתונים יש להוסיף מספר בלתי ידוע של חסרי קורת גג שאיבדו את חייהם במשך החורף של 1999-2000. מספר הפצועים הוערך ב-43,953 בני אדם ואילו מספרם של חסרי קורת גג הוערך בכ-600,000 המשלחת ישראלית של פיקוד העורף השתתפה במאמצי ההצלה וזכתה להערכה רבה על פועלה. באזור הוקמו ערי אוהלים למען הפליטים, וההרוגים נקברו בקברי אחים על מנת למנוע התפשטות מחלות במזג האוויר החם של חודש אוגוסט.
גם הנזק לרכוש היה עצום. למעלה מ-100,000 בנינים, רובם בתי מגורים, קרסו במהלך רעידת האדמה ולאחריה, או שהרשויות נאלצו להרסם בשל הנזק הרב שנגרם להם. מספר גדול יותר של מבנים נפגע באורח קל יותר. "הגענו לשם בשלב די ראשוני ולכן יכולנו להציל שם הרבה יותר אנשים", אומר תא"ל בן אריה.
# מה שיבטיח שבתי אשדוד ואשקלון יזכו בטיפול מיוחד, הדרך אליהם לוקחת דקות ספורות?
"אני רוצה להרגיע את תושבי הדרום, הגראדים לא יכולים לגרום למבנה לקרוס הראש הקרבי שלהם בנוי בצורה כזאת שספק אם הוא יכול להפיל מבנה. יש הוראות של פיקוד העורף המורות שלא להישאר בקומות העליונות, להיכנס לממ"ד, לתפוס מחסה בחדרי מדרגות אני מדבר כמובן על מבנים חדשים לא על כאלה המטים לנפול שכל רוח מצויה יכולה למוטטן.
אבל דברי ימי היחידה נכתבים ללא ספק בחו"ל, שם צוברת היחידה את הניסיון הרב שיש לה. "לצאת לשליחות בחו"ל זה לא עסק פשוט כלל", אומר בן שלום. מה שמייחד אותו בעיקר הוא חוסר הוודאות. נוסעים למקום שלא מכירים ולא יודעים. המודיעין הוא מאוד בעייתי ואתה לא יודע כיצד להיערך. אתה חייב להניח הנחות יסוד וככל שאתה מרובה בניסיון כך הנחות היסוד שלך נכונות. בין היתר אנו אוספים מודיעין מאנשים החיים בארץ ילידי אותם מקומות שאליהם אנו יוצאים.
מישהו זוכר את רעידת האדמה בהאיטי? אנשי היחידה יזכרו אותה לעד: רעידת האדמה בהאיטי היא רעידת אדמה שאירעה באיהיספניולה ב-12 בינואר 2010, סמוך לשעה 5 אחר הצהריים לפי השעון המקומי.
מדינות, חברות מסחריות ואנשים פרטיים תרמו כסף ושלחו משלחות סיוע לחילוץ לכודים מתחת להריסות, טיפול בפצועים, הבאת ציוד הומניטרי לאזור, ושיקום התשתיות. כך לדוגמה קנדהוארצות הברית תרמו כ-130 מיליון דולר כל אחת ושלחו ציוד וצוותי ביטחון, חילוץ, סיוע ורפואה רבים. גם יחידת החילוץ של פיקוד העורף הגיע לשם צוות חירום, חילוץ וסיוע שמנה 220 אנשים והקימה בית חולים שדה המסוגל לטפל ב-500 נפגעים מידי יום (בפועל טופלו כ-1,200 נפגעים
מרבית המבנים בבירה פורט-או-פרנס קרסו בעקבות הרעש, בהם ארמון הנשיאות ומבנים ממשלתיים וציבוריים רבים. תשתיות חשמל ותקשורת נפגעו גם הן בצורה קשה.
נזק רב נגרם גם למערכות התקשורת במדינה. מערכת התקשורת הציבורית הייתה ללא זמינה, ונגרם נזק לספקית התקשורת הסלולרית הגדולה במדינה, דיג'יסל. המערכת חזרה לפעול ב-14 בינואר, אך בעקבות עומס רב, רוב השיחות לא פעלו.
ולכל זה הייתה צריכה להגיע מדינת ישראל בלי שמץ של מידע מה קורה במדינה הזאת. "היא מדינת עולם שלישית והתשתיות שלה מאוד חלשות ואי אפשר היה ליצור איתם קשר. אחד הדברים שחיפשנו הוא מגרש כדורגל. לנו אסור להיכנס למבנים אנחנו חייבים ללון תחת כיפת השמים משום שאחרי קריסת מבנים יש 'אפטר שוק' ובניינים יכולים לקרוס. אנחנו לא נוסעים למקומות כדי שיחלצו אותנו משם. לעיתים אנו ישנים באוהלים ולעיתים אנו לנים תחת כיפת השמים ללא אוהלים. יש מקומות שמזג האויר שלהם הוא כה חם, עד שעדיף כבר לישון תחת כיפת השמים ולא מתחת לאוהלים. הבעיה הייתה ליצור עם מישהו קשר כדי שישמרו לנו מגרש כזה. שכן למגרשי כדורגל יש נטיה אחרי אסונות להיתפס על ידי הפליטים משום היכן מניחים אנשים באותם מקומות. אנשים אינם מוכנים לחזור אחרי רעידת אדמה לבתים. לא ידענו מה לעשות ואז הגיע אלינו יהודי בשם דניאל קידר ששמע שאנו יוצאים להאיטי, הוא ישב אצלי כאן במשרד הזה. מתברר שאשתו היא שרת התרבות של האיטי. לגמרי במקרה היה בארץ בביקור. ושאל אם אני צריך עזרה. התברר לנו כי בהאיטי יש שש משפחות יהודיות. האחת היא המשפחה של שרת התרבות השניה היא משפחת ביזו' שבבעלותה מפעל למתכת שבתוכו הקימו מגרש כדורגל. זה היה המגרש שעמד לרשותינו כשפעלנו שם
הנה למשל יפן, אחת הבעיות הגדולות ביותר שאליהם התכוננו ביפן הייתה בעיית השפה. הם אינם דוברים אנגלית איך מדברים יפנית? איך מתקשרים איתם. דאגנו כאן למתורגמנים שלקחנו אותם איתנו. ואז כשהגענו לשם התייצבה לפתע כת המקויה שחבריה מדברים עברית טובה יותר מאיתנו. ולא הייתה כל בעיית מתורגמנים. אני יכול להמשיך להוסיף ולספר עוד ועוד סיפורים ותקצר היריעה מלהכיל.
והאירוע המרגש ביותר?
כולם שואלים את אותה שאלה. אין דבר כזה. האירוע המרגש ביותר למצוא אות חיים. כל מבצע שקשור למשלחת שיצאה לפעילות הצלה בחו"ל כובש שיאים חדשים. כת המקויה לקחה אותנו למרכז טוקיו שם הציגה בפננו מסעדה כשרה למהדרין המוכרת פלאפל. כל המוצרים סגורים מובאים מהארץ, יכולתי לסעוד את ליבי בלי בעיה, זה היה מרגש.\
ובכלל עם באוכל כשר עסקינן, רבים מלוחמי היחידה כמו גם מפקדה הם יהודים שומרי מצוות, לעולם לא יצאו בלי אוכל מוכן. "הצבא מצייד אותנו במזון שהוכן בטכנולוגיה מיוחדת שבה מייצרים מזון בהקפאה עמוקה, במשך שבועיים אפשר להפשיר את האוכל ולאכול אוכל כשר למהדרין שלקחנו מהארץ כאילו הוגש טרי".
הציוד שלוקחים אנשי היחידה לא תמיד זהה, כך גם כלי הטייס המטיסים אותם. "במרחקים קצרים כמו בתורכיה מטיסים רכבת אוירית", אומר בן אריה, "אבל במקרים של יעדים רחוקים כמו האיטי, עלו אנשי היחידה על מטוס תובלה ענק. לעיתים לוקחים אנשי היחידה גם ציוד הומניטרי כמו שמיכות ציוד חימום מעילים מזרונים לעיתים מגישים סיוע בסדר גודל של בית חולים שדה שלם. ואז אנו לוקחים בית חולים שדה מלאה הכולל לעיתים חדרי ניתוח וכל מה שצריך. ברחבת המחסנים של היחידה מוכנים כחיילים בשורה על גבי משטחים סדרה שלמה של כלים המוכנים לתזוזה בכל רגע נתון. רק שלא נצטרך.