"אתם באמת בטוחים שאתם רוצים שאכנס לכאן"? הצבעתי ביד רועדת לעבר ההכלוב האימתני שבתוכו ניצב פומת ההרים. הוא היה בערך בגודל של טנק מרכבה וטייל בכלובו כאילו רק המתין לי לנשנוש לפני ארוחת הבוקר שלו.
למי שאינו יודע פומת ההרים (שם מדעי: Puma concolor) הוא די דומה לאריה אחד משני מינים בסוג פומה, יחד עם היגוארונדי. הפומה נקרא גם "אריה אמריקני", "ארי ההרים", "קוגר" ובעוד כ-40 שמות. זה הוא אחד הגדולים שמשפחת בחתוליים. בעבר סברו שהוא שייך לסוג חתול. הוא שוכן ביערות הרריים ובסבכי צמחייה באזורי אקלים שונים. הוא מצוי בהרי סיירה נבדה, הרי האפלצ'ים ובהרי הרוקי שבאמריקה הצפונית ובערבות הפמפס בארגנטינה והרי האנדים באמריקה הדרומית. אבל עכשיו כל המילים האלה הלקוחים מהויקיפדיה לא עניינו אותי וגם לא את מי שליווה אותי ר' אליהו המרה, ר' יעקב בבור וכמובן אלי קובין שעמד עם מצלמתו הכן להנציח את חיסולי המוחלט. לא חשבתי שאסיים את חיי בצורה משונה שכזאת. שלשת מלווי חייכו בהנאה סדיסטית "אתם בטוחים שאני חייב"? שאלתי, לא הספקתי להיפרד כיאות מאשתי, לומר לילדי כמה אהבתי אותם "אתה שמסתובב במקומות המפחידים ביותר, נמצא במקומות ההזויים ביותר מפחד לפתע"? שמעתי אותם טוענים את הטענה המנצחת.
"אבל הוא יכול לאכול אותי תראו את השיניים שלי. בקלות אני יכול לשמש לו ארוחת בוקר",טענתי בקול רועד.
"הוא מאולף",הרגיעו אותי.
סירבתי משום מה לקבל את דברי ההרגעה: "אין באמת אפשרות לאלף אותו, ואם בדיוק כשאהיה מוצב לפניו הוא ישכח לפתע את נימוסיו שלמד אצל בני האדם יקפוץ עלי ו… .
מילא היה זה אחד אבל הם היו שלשה מאיימים שהסתובבו בכלוב כאילו הם רעבים. אבל מלווי דחקו בי בכל מיני אמצעים .
כתבתי צוואה, אמרתי וידוי וניכנסתי בלווי המאלף הצמוד לכלוב. בעיני רוחי ראיתי את עשרת הרוגי המלכות שמתו מיתה משונה ותמהתי על שום מה זכיתי אני למות על קידוש העיתון.
אבל הפומות המתין לי בשלווה ונחת. טיילתי בין השלשה כאילו נולדנו ביחד. הרגשתי כמו דניאל בגוב האריות והם האירו לי פנים. רגע אחד של חרדה אמיתית נרשם כששלשת חיות הטרף פערו את פיהם וחשפו את שיניהם האדירות. נסוגתי בבהלה. הנה סופי הגיע אמרתי לעצמי לקול צחוקם של חברי. אלא שעד מהרה התברר כי הם פערו את פיהם הענק כדי לאכול את האוכל שמטפליהם מגישים להם אוכל צמחוני למדי. אריות מאכזבים.
"לטף אותם, גע בהם, הם לא יעשו לך כלום" שידל אותי מטפלם. רגע אתה בטוח? זה מה שתספר לאלמנתי על נסיבות התאלמנותה. עדיין לא האמנתי אבל אלי קובין שלנו לא החמיץ רגע. שלף את מצלמתו ושלשת הטורפים התבררו כמסורים מאוד למצלמתו
הפומה הוא החתול הגדול ביותר לאחר הטיגריס, האריה, היגואר, והנמר.
ומה ידוע בתוקפנותו הגבוהה, והוא יעז להתעמת עם אדם חמוש. מטיילים בפטגוניה נוהגים לקחת עמם נשק כהגנה. הפומה ידוע כחיה מאוד טריטוריאלית, והוא יתקוף כל חיה הנכנסת לשטחה, כולל דובים.
הפומה או האריה אמריקאי הוא יונק של ילידי החתולים הגדולים ביותר של היבשת שלנו. הוא נמצא כמעט בכל אמריקה, מדרום קנדה כמעט בקצה הדרומי של פטגוניה. הפומה היא להתאמה בקלות, רודף מגוון רחב של טרף. התזונה שלהם היא מגוונת ומשתנה בהתאם לאזורים שהם מאכלסים. ציד חיות קטנות ובינוניות. גוף אלסטי הופך אותו צייד גדול. בדרך כלל מתואם עם סביבתם. בטבע התזונה שלהם מבוססת על קופים, איילים, יענים, כבשים, guanacos, וכו '. הוא אפילו ציפורים ודיג מלכודת דגים בנהרות ונחלים רדודים
כשאנו בטוחים בו
את גן החיות המיוחד "לוחאן" הכרנו במהלך שהותינו בארגנטינה. מעין פסק זמן בין הכתבות, הכינו לי מארחי את ההפתעה הזאת, ביקןר בגן חיות מיוחד שבו אפשר לשהות כלוב עם האריות והנמרים. לא האממתי שזה יכול להיות אמיתי עד שבאתי וראיתי בעצמי וגם ניכנסתי לכלובים. א. גן החיות פוקדים תיירים מכל רחבי העולם כולל כמה ישראלים שראינו שם.
עכשיו כשהיינו בטוחים שאפשר להיכנס ולהישאר בחיים לקחו אותנו מארחינו לכלוב של הטיגריסים.
הטיגריס הוא טורף זריז ומיומן המיטיב לשחות ולטפס על עצים. הוא נוהג לארוב לטרפו בעיקר בשעות בין הערביים ליד מקווה מים ביער, שאליו מגיעות החיות כדי לשתות. בהבחינו בבעל חיים כמו אייל או חזיר, מזנק הטיגריס עליו ובכפותיו החזקות אוחז בראשו של הניצוד ומושכו לאחור על מנת לשבור את מפרקתו. אחרי כן גורר את הטרף אל מסתור הסבך כדי לאכול מבשרו ללא הפרעה. הוא ניזון מחזירים, צבאים, איילים, אנטילופות ואף מסוגל להתגבר על תאו אסייתי. בארוחה אחת יכול הטיגריס לבלוע עד 40 ק"ג בשר. הזכרים טריטוריאליים, משוטטים לבדם ומסמנים את שטחם בעזרת שתן, בגללים ובחריצה על עצים. כשהוא אינו משחר לטרף, הטיגריס יושב בדרך-כלל בצל או בבריכות מים כדי להתקרר.
גן החיות לוחאן בארגנטינה החל לפעול, כך על פי פרסומיו ב 24 לנובמבר 1994. והוא החל כניסיון שאפתני משהו לא רק לקבץ לתוכו את כל סוגי החיות הקיימים בעולם אלא גם את ה dna שלהם. גן החיות החל עם קוף אחד, שני חמורים, שני סוסי פוני, מספר לאמות, כמה צבאים, טוושקקסים ואפילו כמה אריות
"הרבה יומרות לא היו לנו", מספרת לי מנהלת גן החיות שאת שמה איני מצליח לזכור. "אבל אז התחלנו לקבל תרומות התחלנו להחליף עם מינים אחרים, קנינו חיות בר נוספות שמהן נולדו עוד חיות. כך החל הגן לצמוח.
גן חיות הוא כבר מזמן אינו מקום שבו באים לראות קופים בשידור חי", היא אומרת, "בתפיסה החדשה גן חיות הוא מקום שבו משמרים, חוקרים ומתעדים את מיני החי גם המטרה של גן החיות הזה הייתה לשמר את כל המינים של העולם, לחפש זנים בסכנת הכחדה ולשמר אותם לדורות הבאים ולמחקר הזיאולוגי בעולם. התחלנו עם חיות המצויות ביבשת אמריקה אבל עד מהרה התפשטנו לעוד ועוד חיות הגיעו אלינו חיות מכל העולם", היא אןמרת.
כמו שאתה מבין יש לגן שלנו אידיאולוגיה זו הכתובה בתנ"ך וגר זאב עם כבש אנחנו מאמינים שאם נספק לחיות סביבה טבעית ומזון ללא מאמץ הם יוכלו לחיות ביחד ולא יטרפו זה את זה", מספרת המנהלת. המטפלים המסורים שלנו החלו לחנך את החיות לחיות ביחד זה עם זה בלי לטרוף זה את זה. "הענקנו להם את סביבת החיים הטבעית, הענקנו להם מרגוע והם פשוטלא נזקקו לטרוף זה את זה".
וכראות המטפלים והצוות המדעי כי טוב החליטו לעלות רמה באינטגרציה ולהתאימה לבני אדם. "המטרה הייתה נראית הזויה - רצינו שבני אדם יוכלו להתקרב לחיות עד כדי רמת ליטוף. הזהירו אותנו אמרו לנו שאנחנו הזויים שלא באמת אפשר לחנך חיות טרף לחיות עם בני אדם ושזה יסתיים באסון, אבל החלטנו לנסות.
זה לא היה קל לגן החיות גויס צוות מיוחד ששמע על האתגר והחליט להרים את הכפפה. השיטה הייתה להרגיל את החיות למגע עם בני אדם מרגע לידתם.
המטפלים השקיעו את הנשמה הם ליוו את חיות הטרף מרגע צאתם לאוויר העולם, הם פינקו זז החיות וחנקו איתם מאהבה והכל כדי להרדים את החושים שבני אדם מסוכנים משום שבני אדם אינם עוד סכנה. סיפורי אהבה הדדיים בין מטפלים לחיותיהם נולדו בין כלובי הגן
הבעיה הייתה לגייס את התייר הראשון שיעז להיכנס לתוך הכלובים", מצתחקת מנהלת גן החיות, "הם פשוט לא העזו להיכנס. הגיעו קבוצות ראו את המטפלים הקרןבים כל כך לחיות הכרף, קיבלו הסברים על אופן האילוף של החיות ואז שאלו מי ערב לכם שבדיוק, כשאני אהיה מולו הוא לא יתחרט לפתע, ישכח את האילוף ויאכל אותי".
לבסוף נמצאו האמיצים שהסכימו להתקרב וכששום דהר לא קרה, כבר הגיעו עוד ולאחר מכן הגיעו עוד ותוך כמה חודשים יצא שמו של גן החיות של לוחאן לא רק ברחבי ארגנטינה אלא ברחבי העולם כולו. תיירים הגיעו כדי ללטף אריה אמיתי ולראות את לטיגריס הלבן בעיניים, להצטלם עם נמר אמיתי. היינו כחולמים.
ובכלל עושה רושם כי מצבם של חיות הטרף בעולם מדאיג מאוד את מנהלי גן החיות. בשנת 1933 פרסם האיגוד הבינלאומי של מנהלי גני החיות דו"ח מיוחד על העולם ההולך ונעלם של החיות הטורפות "בד, בבד עם התפתחות הטכנולוגית בעולם, מהפכת הבניה המואצת וכריתת היערות, צמצום שטח המחיה של החיות הטורפות באפריקה החלו גם החיות הטורפות להיעלם בדו"ח גם תוכנית מקפת לטיפול ושיקום המינים הנכחדים של זנים אלה המצאותם של החיות. טורפות כבר לא תואמת את המציאות הכלכלית, ולאנשים לא היה איכפת. ובכלל רוב המינים של החיות הטורפות נמצאים כל הזמן בנסיגה. רק במאה השנים האחרונות נכחדי שלשה מיני נמר שכיום אינם מצויים יותר. בסין נותרו לא יותר מ 20. טייגרים כל הייתר הושמדו. מישהו צריך היה להציל אותם וכך במטרה זאת הוקם גן החיות "מהניסיון שלנו", מסבירה המנהלת, "מרגע שהוקמו גני החיות במטרה להעניק תנאים טובים יותר לבעלי החיים הטורפים נעצרה הנסיגה באוכלוסיית בעלי החיים הטורפים וזהו הישג גדול".
גן כחיות של לוחן הוא גוף פרטי שאינו נתמך על ידי הממשלה או תקציבים ציבוריים כל שהם. ובכל זאת מאז שהוא פועל הוא סייע והציל חיות רבות שהיו בסכנת הכחדה.
מנהלי הגח מוליכים אותנו לבריכת מים מעופשת בלב הגן. תור של אנשים ניצב ליד הבריכה שבתוכה כמה זאבי ים. המבקרים יכולים להאכיל אותם ללא חשש מידם. עובדת הגן מחזיקה בשקיות מיוחדות אוכל שריחו הרע נודף למרחוק. את מסוים בהיסטוריה של חתולים הגדולים אלה עשויים להיות מאגר כדי להבטיח את ההישרדות של מינים בסכנת הכחדה הבאים. האוכל הזה היא נותנת ביד המבקר. החל מהרגע שבו התקרב אלי קובין האיש והמצלמהמאל האשה על מנת לקבל את האוכל שאותי ייתן לזאבי הים, חלה התרחשות מוזרה במים. הזאבים רגילים לעובדה שאורח מתקרב מזכה אותם באוכל והם נעמדו בשפת הבריכה בעמדת כוננות. האורחים המשועשעים משליכים להם את האוכל והם קופצים לתפוס אותי בפיהם.
"זאבי הים החלי אצלנו במאורע מיוחד. דייג מצא את זאב הים הבודד הזה במימי נהר פאראנה. הוא איבד את הלהקה שלו. גור זאב ים דורש טיפול מיוחד וללא טיפול זה הניתן לו על ידי הלהקה שלו, הוא עלול למות. הדייג מסר אותו לחבר שהכיר את גן החיות לוחאן. צוות גן החיות התגייס מייד להעניק, את הטיפול המאוד מיוחד שהיה דרוש לזאב הים כאן הוא קיבל טיפול מתאים וחייו ניצלו. ללא התערבות גן החיות זאב הים הנדיר היה מוצא את מותו.
מכאן לוקחים אותנו מדריכים גן החיות למשטח גדול שבו מטיילים יחדיו בני אדם ועופות גדולים ונדירים. זהו עוף הפלמינגו שהתרגל גם הוא לסביבת בני האדם. פלמנגו הוא עוף מוגנת בארגנטינה. בגני החיות בעולם קיימים כ 170 סוגים של פלמנגו שסבל משיעור הילודה הנמוך ביותר. בכל גני החיות נוחדו בשנים האחרונות כ 100 אפרוחים בלבד. פרט לגן החיות של לוחאן. גן חיות זה שבו מסתובבים העופות באופן חופשי חמדי זכה בשיעור הילודה הגבוה ביותר.
