הבית במעלה הזיתים

כבר יותר משלושים שנה שהוא פעיל בחיים התורניים של הציונות הדתית. בעיני רבים הוא נחשב לגדול תלמידיו וממשיך דרכו של הגרצי"ה קוק. בשקט ומאחורי הקלעים הוא הקים את עולם שלם של ישיבות ובהן אלפי תלמידים הרואים בו מורה דרך ומקביל גם את המכינות הקדם צבאיות ששינו את פני הצבא. הוא היה הראשון שזיהה את עקבות ההשתלטות של האיחוד האירופי על סדר היום הציבורי בישראל והזהיר את שומעי לקחו ממעשים מסוכנים רגע לפני שנרצח ראש הממשלה רבין. הוא גם הלוחם המר ביותר בבית היהודי ובמגמות המסוכנות של חילון המדינה שדחה בתוקף קבלת תקציבים נדיבים דמי 'לא יחרץ' למוסדות היקרים לליבו. הוא פרס את חסותו על מפלגת יחד ושלח לשם את תלמידו יוני שטבון אך הסיר את חסותו ממנה כשזו חברה לעולים להר הבית. יותר מכל הוא נזהר מחשיפה תקשורתית. במשך ימים רבים בילה אהרן גרנות עם תלמידיו וקיבל הצצה נדירה לבית במעלה הזיתים, מקום מבצרו של הגאון הרב צבי ישראל טאו

זה קרה לפני כחודש, עומס כבד נרשם על הכבישים המוליכים לבנייני האומה בירושלים, מכוניות עמוסות פרקו את מטענן האנושי: מאות רבנים חובשי כיפות סרוגות ועבותי זקן מילאו את האולם, הם באו מכל חלקי הארץ: מישובים, מהגרעינים התורניים, מהישיבות, מהמכינות הקדם צבאיות, יחד איתם הגיעו גם כמות נכבדה של רבנים מהזרם החרדי בין היתר השתתף בכנס גם רבה של העיר העתיקה הגאון הרב אביגדור נבנצאל. בכנס השתתפו גם הרבנים הראשיים לישראל הגר"ד לאו והגר"י יוסף. הכנס עסק בהבנת עומק הבעיה שבה נמצאת מדינת ישראל במתקפת החוקים האנטי דתיים המתרחשים עליה ובניסיונות הבלתי פוסקים לפגוע בעולם התורה. בהיחבא מאחורי הקלעים, מקפיד שלא יראוהו בכניסתו ניכנס כמעט על קצות האצבעות מי שגרם לכנס הזה, מי שהפעיל את תלמידיו לארגן אותו ומי שרוב הנוכחים הגיעו לכאן משום שידעו שהוא עומד מאחורי הכנס ובכל זאת הוא לא ניכנס לקול שירת 'ימים על ימי מלך' אלא כמעט בלי שיראו אותו. הכירו את הגאון רבי צבי ישראל טאו. מי שמנהיג מאחורי הקלעים את הזרם ההולך וגדל של בני התורה של הציונות הדתית, מי שמאות רמי"ם ועשרות ראשי ישיבות ומכינות סרים למשמעתו משום שהם רואים בו איש אמת והממשיך הישיר של ראש ישיבת מרכז הרב הגרצי"ה קוק זצ"ל.
רק השבוע עלה שמו לכותרות משום שהסיר את תמיכתו המסיבית ממפלגת 'יחד' של אלי ישי רק משום שזו חברה ל'עוצמה לישראל' הקיצונית לטעמו של הרב המקדשת את העלייה להר הבית שהגרצ"י טאו הוא אחד ממתנגדיו החריפים "גם רבינו הרב צבי יהודה ואביו מרן הרב קוק זצ"ל התנגדו חריפות לעליה ושלא יסבירו לי שאז לא ידעו את המידות. הרב גורן סיים את מדידותיו עוד בימי חיותו של רבינו הרב צבי יהודה ובכל זאת רבינו לא שינה את דעתו", הסביר לתלמידיו. הוא הורה אומנם לתלמידו ח"כ יוני שיטבון להישאר במפלגה, הודיע כי לא יתנגד לה אבל סירב להיות חלק ממנה. כדרכו וכאהבתו הוא חזר להיות מאחורי הקלעים
אם תרצו לדעת את מידת נאמנות תלמידיו היא מתבטאת בדרך הייסורים שראתה הכנת כתבה זאת. לצורכה רואיינו עשרות תלמידים, ראשי ישיבות, ר"מים ועסקנים תורניים. איש מהם לא הסכים להתראיין בשמו, "כן", הם הודו, "יש לנו פחד מהרב טאו, לא פחד מפני שאנחנו מפחדים שהוא יעשה לנו משהו, אלא פחד מפני קפידתו. הוא לא אוהב פרסום, הוא אוהב להישאר מאחורי הקלעים מדוע שנצער אותו", נימקו כולם כמעט בקול אחד. ובכל זאת סיפורים לא חסרו בפנקסיהם.
אם תבואו בשעת בוקר מוקדמת לבית היהודי המבוצר במעלה הר הזיתים בירושלים, תגלו עד מהרה את דירת השיעורים של הרב, שם מצברו, משם הוא פועל ובונה את המהפכה. זו דירת השיעורים שלו. עם רעייתו הרבנית בתיה הוא מתגורר ברובע היהודי, אבל רוב היום הוא נמצא בשכונת מעלה זיתים. בתוך חדר לא גדול עמוס בספרים נדחקים צפופים כמה עשרות בחורים צעירים, כולם חובשי כיפה סרוגה, לבושם מרושל משהו ציציות יוצאות מחולצותיהם, בקיץ רבים מהם ינעלו לרגליהם סנדלים נטולות גרביים. בדבקות של תלמידי ישיבה הם יושבים צפופים ומאזינים בדבקות לקשיש החובש כיפה שחורה ומעיל רבני ומרביץ בהם דברי תורה. תוארו הרשמי הוא 'נשיא ישיבת הר המור', באופן מעשי הוא מנהיג את הזרם המרכזי של בני התורה בציונות הדתית, זרם הנקרא 'ישיבות הקו' כלומר אלה ההולכים ב'קו' שהתווה. הישיבות הטובות והנחשבות ביותר בעולם התורה הציוני דתי סרות למשמעתו. ישיבת הר המור בירושלים, ישיבת מדברה כעדן שבמצפה רמון, ישיבת שבי חברון שבחברון, המוסדות בראשות הרב אלי סדן בעלי, ישיבת עטרת כהנים שברובע המוסלמי, ישיבת לנתיבות ישראל שבירושלים, ישיבת איילת השחר שבאילת, הישיבות עטרת נחמיה (נחלת יצחק) ומעלה אליהו שבתל אביב, ישיבת גבעת אולגה,ישיבת נצר מטעי שבאריאל ובית המדרש נתיבות דרור שבישוב תלם. בערך כ 5000 תלמידים ההולכים ומתרבים, המתחתנים ומקימים משפחות ודורות שגם הם ימשיכו להתחנך על פי הקו שהתווה, שיהפכו את העולם בשביל הרב. קבוצות אלה ממלאות את בית הרב 7 ימים בשבוע, הם מתחלפים ביניהם בתפיסת המקומות, בזה אחר זה, קבוצה אחר קבוצה ללא לאות ובלי מנוחה. רבים מהתלמידים נשארים להיוועץ בו אחרי השיעורים. בעיני עשרות אלפים הוא ממשיך דרכו הישיר של הגרצי"ה קוק, הוא המשך תורת הרב קוק בטהרתה. רוב המשתתפים בשיעור לא הכירו את הרב צבי יהודה וכל הווייתו מועברת אליהם ממנו. לפניהם פתוחים אחד מספרי הגראי"ה קוק או אחד מספרי בנו הגרצי"ה קוק, הם מקפידים לרשום בדקדקנות את דבריו סוף סוף הם הגיעו מרחוק רק כדי להשתתף בשיעור הזה. היציאה מחוץ לכותלי הישיבה לצורך שמיעת השיעור היא חלק ממערכת השיעורים בישיבה וגם זו פריווילגיה השמורה בדרך כלל רק ללומדי השעורים הגבוהים, רק אלה שמילאו כרסם בש"ס ופוסקים יכולים להשתתף בשיעורים גבוהים כאלה. בתום שיעור בן שעה עוזבת החבורה את הדירה, הרב לא מפסיק לנשום וכבר נכנסת אליו קבוצה נוספת הפעם מישיבה אחרת מאזור אחר, גם הם באו במיוחד לשמוע שיעור. עוד לא קמה השנייה וכבר ניכנסת הקבוצה השלישית. כך 18 שעות ביממה מידי יום, כולל שבת שגם אז לומדים. כך, באמצעים ישירים וללא מתווכים מרביץ הרב טאו את תורתו אמנותו וערכיו שכולם נובעים כמובן מעיסוקו המסיבי בתורת הרב קוק ובתורת בנו הרב צבי יהודה שאליו היה סמוך משנות ה 60. מידי שבוע בלי מתווכים ובלי תקשורת הוא יוצר מגע ישיר עם אלפי בני ישיבות בכל רחבי הארץ השומעים את שיעוריו, מפנימים את דרכו ומפיצים אותה הלאה. מעגל המושפעים מדעותיו הולך וגדל. "חפיפניקים מגבעת שמואל, 'בנטים' למיניהם, שהם מצידם תומכים בצד הליבראלי הדתילוני של הציונות הדתית אבל לבסוף הילדים שלהם הולכים ללמוד ב'שבי חברון' וגם אם לא באחת מישיבות הקו הם יבחרו לעשות שנה במכינות הקדם צבאיות שרובן גם תחת השפעת הרב טאו, גם במסגרת זו וגם במסגרת זו הם באים מידי שבוע לבית הרב ונחשפים לשיעורי עומק הבונים קומה תורנית נוספת באישיותם ומחברים אותם ישירות אל הרב. עם המטען הזה הם חוזרים הביתה לגבעת שמואל, לפתח תקווה לאלקנה לאורנית ולשאר המקומות. ולפתע הרב טאו ודעותיו הופכים להיות הנושא המרכזי בבית ובבית הכנסת שם הם פוגשים את חבריהם מישיבות הקו האחרות או מהמכינות האחרות, דברי הרב טאו הופכים לדברי אלוקים חיים. ההורים משתגעים מזה לא מבינים איך זה הגיע להם", תלמיד אחר העומד בראש אחת מישיבות הקו הסביר לי: "הוא אינו מחויב לאיש ואינו מתפרנס מאיש ולא אכפת לו למוטט מפעלים שלמים שלעיתים היה שותף לבנייתם אם נדמה לו כי סטו מהדרך". לעניין הזה מביאים תלמידיו שתי דוגמאות, האחת הוא יחסו לבית היהודי, השני הוא הפילוג המפורסם מישיבת מרכז הרב והקמת ישיבת הר המור.
האופוריה ביחס ל'בית היהודי' החלה עוד לפני הבחירות, המפלגה הדתית לאומית בשמה החדש 'הבית היהודי' ובראשה ה'משיח' החדש נפתלי בנט שקיוותה וגם הצליחה להביא מספר מנדטים מרשים. ורק אחד עמד בשער והזהיר היה זה הרב טאו שאף הודיע כי יצביע ש"ס על אף הודעתו כי הוא אינו מורה לתלמידיו לעשות כמוהו אבל סביר להניח שרבים הצביעו בעקבותיו לש"ס. אחרי הניצחון המרשים של 12 המנדטים מיהרו רבים להשתחוות לבנט, בני הציונות הדתית זקפו את קומתם, עיניהם נצצו מאושר אבל כשהם נכנסו לחדרו של הרב טאו התכרכמו פניהם בשיעורים הזהיר אותם הרב לבל יסחפו וכי התערובת הזאת עוד עלולה להביא צרות צרורות. כשחבר 'הבית היהודי' ללפיד לא חסך מהם הרב טאו את שבט לשונו והורה לתלמידיו לפעול נגדם גם העובדה שתלמידו הישיר יוני שטבון הפך לח"כ לא מיתנה את התבטאויותיו נגד מפלגת הבית.
הרב אינו מתראיין לכלי התקשורת, את דבריו הוא אומר לתלמידיו בפורומים סגורים או במודעות כתובות בעיתונות המודפסת. באותן מודעות משתמש הרב בלשונו הקשה הפיוטית והמורכבת של רבו הגרצי"ה קוק. הוא גם מחנך את תלמידיו שלא להזדקק לפרסומת. אחד מתלמידיו פתח את הישיבה הקטנה הראשונה במעלה חבר. רדיו 'קול חי' ששמע על כך ביקש לייחד תוכנית בת שעה שבה יספר ראש הישיבה על הישיבה ומעלותיה וייחודה. ראש הישיבה נענה בשמחה להזמנה ובא לרדיו. יום לאחר מכן פגש באקראי את הרב טאו וסיפר לו בשמחה על פריצת הדרך המשמעותית שהייתה לו. תגובת הרב טאו הייתה "אוי ואבוי איזו טעות", לבסוף אמר "אם זה כבר היה נלמד להסתדר עם זה"
רבים מתלמידיו הפכו להיות ר"מים בישיבות הקו. "הוא מאמין מוחלט בחזונו של הרב קוק", מסביר אחד מהם, "רק טוען שאנחנו רחוקים שנות אור מהיישום שלהם. בעוד שיש רבנים בטוחים שרוב המדינה הפכה להיות מבקשת תורה ורק חסר משהו כדי שיבוא משיח, סבור הרב שעוד לא בשלה השעה ועד שנגיע ליעד ייקח עוד זמן רב ועד אז עלינו לנהוג כחרדים"

אלא שתלמידיו לא התאפקו ושאלוהו על יחסו לבית היהודי. אחד מתלמידיו העלה על הכתב את תוכן השיחה
"אני לא פועל נגד הבית היהודי", הסביר הרב, "אני מתריע על מגמה הרסנית שמפלגת הבית היהודי שותפה לה."
כששואל אותו התלמיד מדוע הוא דוחף את התלמידים לפעול נגד הבית היהודי, משיב הרב: "אין דרכי לעסוק בארגון ו'דחיפה'. אני מודה לה' שנתן לי עיניים לראות ולב להרגיש, ואינני עיוור ואטום מלראות את החורבן שנעשה לנגד עינינו. וברוך ה' שאין בי ממידת הביישנות במקום שנעשה עוול ליחיד וק"ו לכלל, וביתר שאת לכלל מהלך ראשית צמיחת גאולתנו, ואני מתריע ומעורר. ואם יש מי שמקשיב ומתעורר לפעולות הסברה וארגון – כך ראוי".
התלמיד שתיעד את השיחה ציין שלאורך כל השיחה משלב הרב טאו ציטוטים מתוך כתבי הרב קוק ומתוך כתבי בנו הרב צבי יהודה, שורות שלמות מתוך אגרות הראי"ה, מאמרי הראי"ה ולנתיבות ישראל ועוד.
על השאלה מדוע רבנים מתערבים בפוליטיקה, העדיף הרב טאו לצטט מדברי הרב צבי יהודה שאמר: "אינני מבקש רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת, אני מחוייב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה". וציטוט נוסף: "זה יפה מאוד מצד הרבנים, שעל-פי תורה מחויבים להתערב בפוליטיקה. אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה: 'לא תגורו!'" משמעות כזו של התערבות בפוליטיקה ודאי רצויה, ואני מצפה מרבנים ש'יתערבו' כמוני להתריע ולעורר ולפקוח עיניים עיוורות."
אבל דווקא כעת, כשהבית היהודי בשיא כוחו, כשקיבלנו 12 מנדטים לתקוף אותם בפומבי, מדוע לתקוף את המפלגה בפומבי?
"אתם סקטוריאלים", השיב הרב בלי להתבלבל, "ודאי שמפלגה היא לא בית מדרש ועניינה לדאוג לאינטרסים של בוחריה. אבל מפלגה שמייצגת את הציבור היקר שלנו על כל שדרותיו שונה מכל מפלגה רגילה. תכונתה היחודית היא בזה שהיא שואבת ממקור קודש. אתם יודעים איך קמה המזרחי", שאל את תלמידיו, "הוא היה אחד מגאוני ליטא וכך ודאי הייתה הנהגתו של הרב קוק וכך המשיך הרב צבי יהודה שתמך במפד"ל והנהגתו הישירה את תנועת גוש אמונים אחרי מלחמת ששת הימים.
"יכול להיות שאנשים לא הבינו את כיוון ההנהגה הזה", הסביר הרב טאו לתלמידיו. "כל דחיפתו של הרב צבי יהודה את 'גוש אמונים' הייתה לצורך דבר אחד: להבליט ולחזק את מצות יישוב ארץ-ישראל הציבורית-הממלכתית. מהרב צבי יהודה למדנו שכל פעולותינו אינן אלא עצות ודרכים איך לרומם את כל האומה. פעמים אף הורה להפסיק את ההתנחלויות כי 'העם לא אתנו'. המטרה היותר חשובה היתה תמיד רוממות רוח העם."
"העיקרון שתמיד הינחה היה: כאשר כולנו יחד – יש הוויה של עם, וכשאין זה כך – הרי זה רק חלק, קבוצה, סקטור. וגם אם אותו החלק כולל את מיטב הבחורים המוכנים למסור את נפשם על שלמות הארץ – אין זה עם ישראל. 'העם כולו' איננו קבוצה או כיתה אלא אחדות של כל הכוחות כולם".
מדוע לא נכונה הגישה של הנגשת היהדות להמוני בית ישראל שאלו התלמידים והרב השיב:
הנחת היסוד אינה נכונה קודם כל אין זה נכון שרוב הציבור במדינה רוצה בחקיקה הזאת שמשמעותה בעצם מחיקת הצביון היהודי של המדינה. גם אין זה נכון מה שטוענים אנשי הבית יהודי שזה הכל מצד לחץ של השותפות בקואליציה זו התחסדות והיתממות וזריית חול בעיני הציבור, אני כבר הזהרתי מפני נפתלי בנט שהתבטא כבר לפני הבחירות שהוא מתכוון לפתוח את הסטטוס קוו, ואכן הוא מקיים את הבטחתו", הרב הפנה את תלמידיו לחוברת 'עין פקוחה' שיצאה לאור ובה פירוט הוויתורים שעשו בבית היהודי בכל הנוגע לסוגיות 'דת ומדינה'. החוברת הזאת כמובן יצאה בהוראותו
"אתם מניחים שהליכה בדרך התורה זה סוג של צורך חברתי של פלג מסוים בציבור. וכך, אם זה פלג, אז הרי הוא מיעוט, ואם זה כך – אז יש פה ענין של כפיה… אבל יש כאן חוסר הבנה יסודי. הכל מתחיל מזה שמנתקים בין האומה לבין האמונה. מה שאנחנו נאבקים על צביונה היהודי של המדינה איננו כלל מאבק על איזה אינטרס ייחודי שלנו… צריך להכיר שהתורה היא לא תורה של יחידים, אלא תורת העם כולו, תורה המחיה ומאירה את כל מכונות החיים של העם, כוחותיהם וסעיפיהם, את חוקת הלאום, חוקת המדינה. התורה היא עצם החיים, והיא מכוונת להשלים לא רק את התוכן הרוחני של היחידים, אלא את התרבות ואת הרוח, את האמונה ואת עוז החיים של האומה השלימה."
הרב המשיך להסביר: "מי שרואה בתורה איזה סוג של כפייה כלפי האומה, מי שחושב שקירוב יהודים לתורה הוא הפצת רעיונות הפרודים מן החיים, הפרודים מגאולת האומה, מי שרואה את נושאי דגל הקודש באומה כאיזה מיעוט, כאיזו מפלגה הנאבקת על צרכיהם החברתיים והרליגיוזיים (דתיים) של בוחריה – התייאש מכל מה שזכינו ללמוד אצל רבנו, מכל משנתו של הרב זצ"ל. התייאש מהדור, התייאש מסגולת ישראל. … לא התייאשנו ולא נתייאש מלשאת את דגל הקודש, דגל ירושלים, 'בשם כל ישראל' דווקא, ולא נתייאש מלהאמין בכל ישראל שראויים, גם עכשיו, להכנס תחת דגלנו זה." הייתה זו בהחלט הצצה לנבכי תורתו של הרב טאו.
הרב לא חסך באמצעים להילחם במה שהוא ראה כמגמות המסוכנות של הבית היהודי. כך למשל במרחשוון תשע"ד פרסם הרב מכתב חריף נגד המפלגה שבו לא חסך את שבט לשונו וכה כתב: כתב: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; "ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר"
במפלגת הבית היהודי חשבו שהבינו את הקטע: תקציבים. בואו נשמן אותו בכסף והוא ירד מאתנו. הם כנראה לא הכירו את הרב טאו. שליחי המפלגה שהגיעו באישון ללילה לביתו עם מזוודות של כסף מזומן למוסדותיו של הגרצ"י טאו שהיה יכול לפתור בעיות פיננסיות רבות נתקלו לתדהמתם בסירוב מוחלט. "הם לא הבינו שכסף לא מדבר אליו שהוא בכלל לא קשור לעולם הזה ושהוא קשור אך ורק 'לאמת בטהרתה ושכל מה שלא מסתדר עם האמת בטהרתה אינו נחשב אצלו לכלום", הסביר לי אחד מבאי ביתו.
שליחי המפלגה, כך מתברר, לא עצרו ב'הר המור', הם המשיכו לישיבות אחרות הסרות למשמעתו של הרב טאו, ישיבות הקו ובתמימות הציעו את העזרה הכספית. כמה מהישיבות לא עמדו בכך וכמעט קיבלו את הכסף, "התקשר אלי הרב ואמר לי שאני רשאי לעשות מה שארצה אבל הוא לא יכול לקחת תחת אחריותו ישיבות שכסף שמגיע ממפלגת הבית היהודי מעורב בה. אני אומנם ראש ישיבה, אבל לעומת הרב מי אני? לא רציתי להסתבך, הודעתי למשרד לענייני דתות שאני לא לוקח את הכסף. אז אומנם הישיבה שלי מתמודדת עם לא מעט חובות כספיים, אבל לפחות נותרו נקיים אידיאולוגית. קל לי לחנך את תלמידי למסירות נפש לתורה ולמה שעומד מאחוריה כשהם יודעים שויתרתי על כסף כדי להישאר בן חורין ותוך נאמנות וציות לגדולי ישראל", הסביר ל'משפחה' ראש הישיבה שבחר גם הוא להישאר בעלום שם. לאחר מכן נודע לכותב השורות שהליך דומה עבר על ישיבות אחרות.
איש לא הבין מדוע זמן קצר לאחר מכן הורה הרב לעמותת "פנים אל פנים" שלא לגשת למכרז להקמת מנהלת הזהות היהודית, שיצא מטעם המשרד לשירותי דת. אחת מגולות הכותרת של סיעת הבית היהודי הייתה המנהלה לזהות יהודית שבראשה עומד הרב אביחי רונצקי ראש הישיבה הגבוהה באיתמר. התקציב להפעלתה נעמד במליוני שקלים. הרב רונצקי עמד בקשרים עם ארגון 'פנים אל פנים' שהוקם בזמנו בהוראת הגרצ"י טאו כדי להסביר לציבור מדלת לדלת מדוע אסור לסגת משטחי ארץ ישראל. המטרה הייתה שארגון 'פנים אל פנים' ייקח על עצמו את ניהול המנהלת וזה כלל גם את הלוגיסטיקה וגם את הצד החינוכי. מי שהיה זוכה במכרז היה זוכה בעמדת כוח גם חינוכית וגם תעסוקתית
בג' בניסן, ה-3 באפריל, צריך היה המכרז להיסגר, אולם שעות ספורות לפני סגירת המכרז התברר לאנשי המשרד לשירותי דת במסגרתו אמורה המנהלת לקום ולאנשי צוות ההקמה של המנהלת, כי הגרצ"י טאו הורה לאנשי הארגון שלא לגשת למכרז. הרב התנגד לכל שיתוף פעולה עם הבית יהודי "אם הארגון הנשמע להוראותיו של הרב היה מקבל תמיכה מהבית היהודי, משהו ביכולת המלחמה של הרב נגד המגמות המסוכנות של המפלגה היה נפגע, הרב לא מוכן וכך הוא מחנך אותנו, בלב שלם ובלי שמץ של חרטה ובידיעה ברורה שאנו עושים את המעשה הנכון שהוא ויתור על כסף רב מצד אחד אבל לתווך ארוך מתוך ראיה עמוקה של רבינו אנחנו מונעים תקלות בעתיד עשינו זאת", סיפר אחד מראשי העמותה שויתר על המכרז. ניסיונות 'הבית היהודי' לנטוע יתד כלכלית בבית הגרי"צ טאו נכשלו.
הדוגמא השנייה ואולי הבולטת ביותר הוא סיפור ההפרדות מישיבת הדגל, ישיבת 'מרכז הרב' והקמת ישיבת הר המור שהגרצ"י טאו מוגדר כנשיאה ובראשה עומדים האחים הרבנים הגאונים הרב מרדכי והרב עמיאל שטרנברג (הרב מוטי והרב עמי בפי העם)
"עוד בימי חיותו של הרב צבי יהודה מונתה וועדה של רבנים שניהלה את הישיבה. זו מנתה את הגר"א שפירא זצ"ל ויבלח"א הגרצ"י טאו והגר"ח שטיינר כשהגר"א שפירא היה זה שאמר את השיעורים הכלליים. הרב טאו הפנה את תשומת הלב לאחד מאברכי הישיבה העושה צעד חמור שהיה אמור להיות חמור בהרבה אלא אם כן ינקטו נגדו צעדים. הצעדים לא ננקטו והמעשה שנעשה על ידי האברך גרם לחילול ה' גדול. בעקבות זאת התפטר הרב טאו מחברותו בוועדה, ושב לדירתו ששכנה אז בשכנות לישיבה ברחוב העילוי 9 בקרית משה לנהל משם את שיעוריו.
זמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו לבוראו מנהיגה הרוחני של הציונות הדתית הגרצי"ה קוק, בתום ימי ה'שבעה' החלו להתגלות המחלוקות. אומנם מחלוקות אלה מחווירים לעומת אמצעים הננקטים כיום בישיבה שעלתה לכותרת ובכל זאת קשה היה למצוא שלווה בבית המדרש של ישיבת הדגל של הציונות הדתית. הר"מים המרכזיים בישיבה כתבו מכתב לראשי הישיבה בפועל הגר"א שפירא והגר"ש ישראלי זצ"ל וביקשו מהם שייתנו סמכויות לרב טאו. משסירב, פתחו בשביתה שהסתיימה בפיטוריו של הרב. השביתה אומנם הסתימה בקול דממה דקה אבל המחלוקות לא תמו.
הגר"א שפירא החליט להקים מכון הוראה שהתקציבים שיקבל ממשרד החינוך יתמכו גם בתקציב הישיבה. הגרצ"י טאו התנגד בתוקף להקמת המכון הוא ראה בכך הכנסת מכון אקדמאי זר לעולם התורה הטהור ובכסף שיתקבל ממנו גורם שיעיב על התורה הנלמדת בבית המדרש של הישיבה המרכזית העולמית שהקים הגראי"ה קוק. היה ברור שלו שגם רבו הרב צבי יהודה היה מוכן להחריב את הישיבה ובלבד שלא יעשה כדבר הזה. בישיבת חירום שהתקיימה בבית הרב טאו, שבו השתתפו עוד ששה ר"מים מהישיבה ובראשם האחים הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג, הוחלט על פרישה מהישיבה והקמת מסגרת חדשה. עולם הציונות הדתית הוכה בהלם, ישיבת מרכז הרב הייתה ישיבת הדגל, ישיבתו של הרב קוק והנה קם גדול תלמידי הרב צבי יהודה ומפלג אותה, "אבל הרב טאו לא ויתר על האמת, הוא אמר לנו שכך גם היה עושה הרב (קוק) זצ"ל ובוודאי רבינו הרב צבי יהודה ועל האמת לא מתפשרים. לישיבת מרכז הרב נדרשו כמה שנים להשתקם. אולם כיום גם ישיבת הר המור הנמצאת בפאתי שכונת בית וגן וגם בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב עוסקים בתורה כ 600 תלמידים. אגב, הרב טאו ביקש שלא להיות ראש הישיבה אלא להישאר מאחורי הקלעים. הוא הסכים להיות נשיאה. "אני יכול לספר לך", אמר ל'משפחה' אחד מתלמידיו, "שבחתונות שבהן הוא משתתף וקוראים לו לברכה 'תחת החופה' אם בטעות יקראו לו ראש ישיבת הר המור הוא לא יעלה עד שלא יתקנו את הטעות ויגידו 'סתם' הרב צבי טאו"
הרב צבי טאו נולד ב 1937 כהאנס טאו בוינה שבאוסטריה. הוא הצעיר שבין שלשת ילדיהם של אברהם אדולף ויהודית פייגא (לבית מייזלס) טאו. אביו היה בנקאי ואמו עבדה ככימאית. הם היגרו לוינה מגליציה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר סיפוחה של וינה לגרמניה בראשית מלחמת העולם השנייה, ברחה המשפחה להולנד שם הוסתרה על ידי משפחה מקומית ב 1956 פגש צבי הצעיר את רבה של שכונת אחוזה בחיפה הרב בנימין זאב בנדיקט שבע להולנד לאיסוף כספים הרב בנדיקט שאף הוא יליד אוסטריה שנמלט ממנה כבש את לבו של הבחור הצעיר שעלה לארץ ישראל.
לאחר כמה גלגולים החל ללמוד בישיבת הדרום אצל הרב יהודה עמיטל זצ"ל כאן פגש לראשונה את כתבי הרב קוק זצ"ל שיהפכו ברבות הימים למרכז לימודו ועיסוקו. הוא עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב וכאן פגש את מורו ורבו המובהק שבנה את אישיותו הרב צבי יהודה הכהן קוק. רבים רואים ברב טאו את ממשיכו הישיר. כבר בשנות ה 60 החל הרב צבי יהודה להפנות תלמידים לרב טאו.
באותם ימים ביקש השב"כ לתהות על קנקנה של ישיבת מרכז הרב המתחדשת. מי הם תלמידיה מהי רוחה. הוא שלח סוכן שהתקבל להיות תלמיד בישיבה ומדי שבוע שלח דו"ח מסודר למפעיליו על הקורה והנעשה בישיבת מרכז הרב. "יש שם תלמיד אחד שלא מדבר, הוא רק יושב ושומע ורושם רבות", כתב הסוכן המתפעם למפעיליו "הוא יודע להעביר בדיוק נמרץ את דברי ראש הישיבה לשאר התלמידים", הוא התכוון כמובן לרב צבי ישראל טאו.
הוא הקים את בתו אם אשתו אשת חבר, הרבנית חנה טאו, תלמידת-חכם בפני עצמה, היא נחשבה למורת דרך, ולימדה רבות מהנשים המשמשות כיום כמחנכות במדרשות התורניות. לאחר פטירתה מהמחלה הנוראה, נישא הרב טאו בשנית, בגיל 71, לבתיה כהן ומאז הוא מתגורר ברובע היהודי.
בנו הבכור, הרב מרדכי (מוטי) טאו, עומד בראש ישיבת 'שלום בניך", הנמצאת בירושלים. לרב יש עוד שני בנים ובת. חתנו (בעלה של בתו תהילה) הוא הרב איתי אפלבאום, המלמד אף הוא בישיבת "שלום בניך". בנו הרב נחמיה מלמד בישיבה במצפה רמון והוא חתנו של הרב אל נתן הורביץ הי"ד שהיה ר"מ בישיבת שבי חברון ונרצח בביתו בקרית ארבע לפני 14 שנה
לרב טאו שתי אחיות גדולות: פרופ' גרדה אילתה-אלסטר, מרצה לשעבר לספרות משווה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוולין גודמן-טאו, המחזיקה בהשקפה דתית שונה מאוד משלו, והיא אחת הנשים הבודדות שהוסמכו בידי רב אורתודוקסי (הרב יהונתן צ'יפמן). היא שימשה כרב הקהילה הרפורמית בווינה.
"אחד מתפיסותיו המרכזיות", הסביר לכותב השורות בהיותו תלמיד ישיבת 'שבי חברון' וכמובן שלא למטרת הכתבה, ראש ישיבת שבי חברון הרב משה בלייכר שהוא אחד מבכירי תלמידי הרב, "הוא שצריך להמשיך לדבוק בתורה הגראי"ה קוק ובנו הגרצי"ה בלי סטיות וזה אומר שאם העם לא איתך אין שום משמעות למה שאתה עושה ואם אתה עושה דברים שהם בניגוד לדעת העם פספסת את המטרה. כל דבר שעושים צריך לראות שהעם איתך בעיקר בפעולות לאומיות אחרת אין לזה ערך וזאת גם הסיבה שהרב טאו התנגד נחרצות לפעולות אלימות בעת הסכם השלום שנחתם עם מצרים בקמפ דיויד.
בשנות השמונים היה מעורב כותב השורות בהקמתה של ישיבת 'שבי חברון' שהוקמה על ידי הרב משה בלייכר. הישיבה הייתה קטנה, היא הייתה למעשה ישיבה גבוהה ראשונה שהוקמה מחוץ לישיבת מרכז הרב ברוחו של הרב טאו. היא וכמה עשרות הדומות לה מכונות בפי העם 'ישיבות הקו'. אחד מנותני השיעורים בישיבה היה ראש מחדשי הישוב היהודי בחברון הרב משה לוינגר שבדרכו להקמת הישוב היהודי בחברון התנגש לא אחת עם חיילי צה"ל. יום אחד הגיע הוראה מבית הרב טאו: להפסיק את שיעוריו של הרב לוינגר בישיבה. הישיבה הקטנה רעדה, כמעט עמדה להתמוטט, כמה מהתלמידים איימו לעזוב את הישיבה אם יקרה הדבר. ראש ישיבת שבי חברון הרב משה בלייכר הוא תלמידו המובהק של הרב טאו והרב טאו התעקש. השיעורים הופסקו. תלמידים אומנם לא עזבו אולם זמן קצר לאחר מכן התגלתה פרשת המחתרת היהודית. הרב טאו התבטא חריפות נגד המחתרת היהודית ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
סיפר אחד מתלמידי ישיבת שבי חברון: "בעת ביצוע הסכמי אוסלו היינו הולכים שפופים לשיעוריו של הרב טאו. הוא הזהיר אותנו שוב ושוב להתנהג בממלכתיות, לא להיגרר. אומנם אפשר להביע דעות אך יש לנהוג במידת האיפוק ולדעת שבכל אופן אנחנו נמצאים תחת שלטון ולהתנגד לו מותר רק בקלפי. צריך להילחם בראש הממשלה ובמעשיו הפסולים אבל צריך לשמור על כבודו, אסור לבזות אותו כי הוא ראש הממשלה, הוא כל הזמן הדגיש את הכבוד שיש לנהוג בראש הממשלה ואנחנו לא הבננו. זמן קצר לאחר מכן נרצח ראש הממשלה רבין בידי מתנקש יהודי"
מעומק הבנתו שעל מנת לשנות את הצבא צריך לשנות את מפקדיה, קרא הרב לשני תלמידיו הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין וביקש מהם לייסד מיזם חדש, לייסד ישיבה שבה יכשירו לוחמים בני תורה שיהפכו למפקדים בני תורה שמקור יניקתם יהיה מהקודש והם אט אט ישנו את הרוח בצבא. מכינה ישיבתית 'בני דוד' השוכנת בישוב עלי ובשל כך גם נקראת בפי כל 'מכינת עלי' אכן מושכת אליה בני תורה. הלימוד בה הוא לימוד ישיבתי לכל דבר, תלמידיה דוחים גיוס כדין תלמידי ישיבה, אולם לצד לימודי הקודש המסיביים מתקיימים בה גם שיעורי ניווט וכושר קרבי, ובאמצעות מרצים הבאים מכל שדרות העם מחדירים ראשי המכינה בתלמידיהם גם את רוח המנהיגות. התוצאה לא איחרה להגיע. 18 שנה מעלי התפרסמו בוגרים רבים וביניהם גם סא"ל א"ל עמנואל מורנו, מעוטר צל"ש אלוף והקצין הבכיר שנהרג במלחמת לבנון השנייה אל"מ עופר וינטר, מח"ט גבעתי, רס"ן רועי קליין, מעוטר עיטור העוז, אל"מ אבי בלוט, מח"ט יהודה, סא"ל חזי נחמה, סמח"ט גבעתי, סגן איתן (קפץ למנרה להציל את הדר גולדין)קיבל את עיטור העוז. אודי פוגל, רס"ן אלירז פרץ, סגן הדר גולדין, סרן יוסי אוחנה, מפקד מסייעת גדוד 51, זכרו לברכה, בוגר מחזור ב'. כל המפקדים האלה רואים ברב טאו הרב של ראשי המכינה, את רבם הרוחני. מישהו אמר 'הדתה בצבא' ולא קיבל. החוטים מושכים לבית במעלה הזיתים, משם הכל החל. לאחר מכן נוספו עוד כמה מכינות לעלי, גם הן הולכות ברוחו של הרב טאו. לא לחינם ראיתם את מספר 4 ברשימתו של אלי ישי הרב משה הגר, ראש המכינה ביתיר שגם משך את ידו מהרשימה ברגע שפרש מתמיכתו בה הרב טאו.
"נקודת משבר נוספת הייתה משבר ההתנקות", נזכר אחד מתלמידיו, "הוא קרא להימנע מסרבנות גלויה, להימנע מכל עימות מילולי או כוחני נגד חיילי צה"ל יחד עם זה ביקש מהחיילים למצוא סידורים כדי שהם לא יצטרכו לפנות ישובים. הלקח המיידי מפרשת ההתנקות הייתה המרצתו את תלמידיו להקים ארגון שבו יעברו פעילים מדלת לדלת ויסבירו לעם ישראל את חשיבותה של ארץ ישראל. כך הוקם הארגון 'פנים אל פנים' שנמנע ברגע האחרון מהמכרז על המנהלת לזהות יהודית.
בשנים האחרונות החלו בכמה ישיבות הסדר ללמוד 'תנך בגובה העיניים' המייחס מניעים אנושיים לדמויות המוזכרות בתנ"ך הרב טאו לא רק שהתנגד לעצם הרעיון אלא שבשיעוריו לתלמידיו ייחס אותו ל'איחוד האירופי שברצונו לשנות את פני מדינת ישראל מממן שיעורים מהסוג הזה בישיבות ההסדר שאותן הוא מזהה בצדק לבית היוצר של המחנכים הדתיים בישראל וכך הוא מנסה להחדיר ערכים זרים למחנכים אלה. "כששמעתי את הרב חשבתי שהוא הזוי לחלוטין, מהיכן הוא מביא את הרעיונות האלה, לקח לי פחות מ 40 שנה להבין שהוא זיהה את מה שכולנו יודעים היום שעושה האיחוד האירופי באמצעות הקרן החדשה לישראל או הקרן לישראל חדשה. כיום אנחנו יודעים שהאיחוד האירופי בעקבות תקציביו מנסה להשתלט על סדר היום של כל החברה בישראל, אפילו ראש הממשלה יודע זאת", הוא מסביר.
תלמידי הרב טאו היו מעורבים מאוד בהקמת בית הכנסת 'החורבה' מירושלים שגורמי השלטון תכננו את הריסתו וקבורתו הסופית. במהלך של הרגע האחרון הוציאו תלמידי הרב טאו בהוראתו את המכרז מידי גורם שהיה אמור לתת את זכיון ההפעלה לתנועה הרפורמית. תחת זאת הם הגישו תוכנית חילופית ששיקמה את החורבה והחזירה אותה לימי קדם
בשנות ה 70 וגם ה 80 היה הרב טאו מראשי הפעילים של תנועת שלח את עמי שפעלה לשחרור יהודי ברית המועצות. קשרים רבים נרקמו אז בין הרב לבין נתן שרנסקי ורעייתו אביטל שאף חזרה בתשובה והפכה להיות תלמידה. כשעלה שרנסקי לגדולה, ביקש מאבי מעוז, אף הוא תלמיד של הרב להיות מנכ"ל ויד ימינו. מאז בכל תפקיד שעושה נתן שרנסקי, אבי מעוז הוא המנכ"ל. מעוז ליווה אותו במשרד הקליטה, משרד המסחר והתעשייה ועכשיו בסוכנות היהודית.
אף אחד מתלמידיו שנשאל על ידי 'משפחה' לא ידע להסביר את פשר מכתבו לנשיא המדינה לשעבר משה קצב שפרסם מכתב גלוי שקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים משום משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי. גם לאחר הרשעתו כתב לו הרב טאו מכתב ובו הוא האמין בחפותו וקרא לו לא להישבר "יבוא יום ועוד נדע שהוא ראה את מה שאנחנו לא ראינו", השיבו תלמידיו לשאלתי.