המגדלור של הדרום

כך חולל האדמו"ר את המהפכה בבאר שבע

בעזרת 80 חיילים הלא הם אברכי כולל 'יגל יעקב ישמח ישראל', ביצע האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל את המהפכה התורנית בבירת הנגב, כולל אברכים, שיעורים לבעלי בתים שהתחזקו, כולל יום שישי, שיעור שמשך המונים מתושבי באר שבע, רשת גנים ותלמוד תורה וכן בית הרב עצמו שהוא מוקד לגמילות חסדים פרט לקבלת קהל של הרב. כל אלה יהיו מעתה תחת הנהגתו של בנו. אהרן גרנות-גרנביץ וינון פוקס יצאו לסיור בחילות המהפכה שחולל האדמו"ר מבאר שבע

בבת אחת ללא כל הכנה מוקדמת נחתנו לתוך עולם אחר, ניכנסנו לחלל בית המדרש 'יגל יעקב ישמח ישראל', ועד מהרה גבר קולה של 'רתחא דאורייתא' על קולות החולין שבחוץ. בלב ליבה של העיר התוססת בירת הנגב באר שבע, באמצע רחוב הרצל המרכז המסחרי, בין הכבישים הסואנים, המכוניות החולפות בייעף, בין החנויות והמשרדים המהווים את לב ליבה של בירת הנגב, אתה ניכנס לעולם אחר, עולם של תורה. בבית המדרש הממוזג יושבים 80 אברכים, סלטה ושמנה של אברכי הדרום, והוגים בתורה. הם שוהים כאן מידי יום משעה 9 עד שעה 18:00, לומדים כמעט ללא הפסקה ובונים את מגדלור התורה של הנגב. הכירו את סיירת התורה של הדרום, את חיילי האדמו"ר כולל 'יגל יעקב ישמח ישראל' על שם האדמו"ר המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.
כולם כמובן שרויים כאן באבל כבד עקב מותו הטראגי של האדמו"ר המנהיג המדריך שעליו נשען הכל, אבל יחד עם זה כבר בהתחלה קיבלו החלטה שלא להשבית את הלימודים עקב האבל הזה. הפוך, לימוד התורה הנמשך במקום הזה לעילוי נשמתו וכדי להראות שהמהפכה לא הפסיקה, היא ממשיכה ביתר עוז ועוצמה.
את האברכים שיבואו לקדש את האווירה של באר שבע בכוח תורתם, בחר האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל בפינצטה, ולקח איתו את המובחרים ביותר, כאן הוא בסיס הפעולה של 'הנבחרת' שאיתה יצא האדמו"ר לקדש את הדרום. בראש הנבחרת הזאת עומד 'הנבחר', בנו בכורו הגאון רבי פנחס אבוחצירא המנווט את הכולל והמוסדות הנספחים לו בחומר וברוח. הם מגיעים לכאן מבאר שבע וכן מאופקים ונתיבות עיירות התורה שבדרום, בעזרת מערכת הסעות של הכולל המסיעה אותם מביתם לכולל וחזרה בתום יום הלימוד.
שמונים חיילי האדמו"ר, מוכשרים לתפקידם בסגנון ישיבתי, לא תארים ולא רבנות ואפילו לא כולל הלכה, יושבים ולומדים תורה לשמה בצורה ישיבתית, גמרא בעיון וכך הם מכשירים את עצמם לחולל את המהפכה בדרום, ללימוד התורה יש את הסגולה שלו לבצע את המהפכה בחלל האויר גם אם לא נוקטים בשום פעולה מעשית מעבר להסתגרות בין קירות בית המדרש ולימוד תורה לשמה", מאמינים בישיבה, "האדמו"ר היה אומר לנו שכל הברכות שהוא מברך את ההמונים הבאים לקבל ישועה נסמכות על כוח לימוד התורה שלנו", סיפר לנו אחד האברכים האבלים, "ומתוך כך נובעת אחריותנו ללימוד התורה הקדושה.
את החיילים שלו נהג האדמו"ר זצ"ל לטפח באופן אישי. כשהחליט האדמו"ר אחרי שהגיע לבאר שבע במצוות אביו ה'בבא מאיר' להקים את ה'כולל' הוא החל אותו בביתו שלו עם 27 אברכים שהוא הצליח לקבץ, אט אט גדל הכולל, עד שהיה צריך להעבירו. ואז, לפני 17 שנה הוא עבר לבניינו הנוכחי ומאז הוא גדל על פי צרכי הקהילה החרדית הגדלה בבא שבע.
מידי יום מוגשת כאן ארוחת צהרים. לא קונים אותה בשירותי הסעדה ולא במסעדה, האשה הטורחת במו ידיה בבישול האוכל לאברכים היא הרבנית אבוחצירא בכבודה ובעצמה, היא קובעת את התפריט, היא מבשלת והיא שולחת את האוכל. גם בימים טרופים אלה כשמשפחת אבוחצירא יושבת 'שבעה' על מותו הטראגי של האדמו"ר, מגיעים לכאן התבשילים לארוחת הצהרים, השבעה לא הפסיקה אותם. כמובן שהפעם לא הרבנית האבלה היא זו שבישלה אך המטעמים יצאו ממבטחה.
כאן 'מתאמנים' החיילים בלימוד התורה, מכאן הם יוצאים לעשות את המהפכה. האדמו"ר נהג לטפח את אברכיו מחוללי המהפכה לא רק בארוחת צהרים חמה מידי יום. מידי חג, יוצא מכאן כל אברך עם חבילה גדולה הביתה", מספר מנהל הכולל. "יוצאים מכאן עם ארגזים של יין, בשר ודגים וכן תלושים למוצרים נוספים, הכל על פי החג המתקרב. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שאברך הלומד כאן תורה במסירות נפש יחגוג את החג מתוך לחץ, האברכים שלנו יעשו את החגים בהרחבת הדעת ויאגרו כוחות להמשך לימוד התורה שלהם", מסביר לי מנהל הכולל, המנווט אותו עשרות שנים לצד ראש הכולל הרב פנחס אבוחצירא כמובן בהדרכת האדמו"ר רבי אלעזר שכבר לא יוכל לתת את עצותיו "אבל אני בטוח שהוא ימשיך לנווט אותנו ולשמור עלינו ממרומי גן העדן", אומר המנהל. "מידי מספר שבועות שולחת לכאן הרבנית ארגזי מצרכים עבור האברכים: פסטה, מנות קשות, ביצים, חלב קמח סוכר ועוד מצרכים שבהם ימלא האברך את מזווה ביתו למען לא יחיה במחסור ויוכל לנצל את מלגת הלימודים שלו לצרכים אחרים, נוספים.
לקראת ערב יתמלא בית המדרש בהמוני בעלי הבתים המסיימים את יום עבודתם ובאים להתבשם מריחה של תורה. נשארים כאן גם אברכים, בעיקר מקומיים הגרים בבאר שבע ולומדים בחברותות עם בעלי הבתים. הכולל מתקיים כאן מ 20:15 ועד 22:00, אין סדר קבוע, כל אחד לומד מה שליבו חפץ. בסיומו של כל חודש כזה מקבל כל משתתף מלגת לימודים בסך 700 ש"ח, אבל אף אחד לא בא בגלל המלגה, היא אולי מדרבנת את בעלי הבתים לבוא בהתחלה, אבל מתוך הכולל הזה התחזקו בעלי בתים שהפכו את בתיהם לבתים חרדים של תורה. "התופעה שהתרחשה כאן", מסביר לי אחד האברכים, "דומה למה שהתרחש בערים דומות. באים לכאן אנשים ללמוד, לעיתים מתחוור לך שמדובר בבעלי עסקים מפורסמים, בעלי מקצועות חופשיים העובדים כרופאים בסורוקה, מרצים באוניברסיטת הנגב ולעיתים אתה נתקל במישהו הלומד תורה בדבקות ומתברר לך שהוא משמש שחקן מפורסם באחת מקבוצות הספורט.
הם מתחילים בלימוד התורה, לאט לאט מתבשמים ומתחילים להפוך את הבית שלהם לבית של תורה. עקב בצד אגודל הם משנים בעזרת האברכים הקבועים של הכולל ומגידי השיעור את אורחות חייהם וכך מתחילה המהפכה. במקרים רבים מצטרפת גם בת הזוג וכל הבית הופך להיות חרדי. הבעל מגיע מידי לילה ללמוד תורה. לעיתים הוא כבר מגיע בצהרים, אנחנו מקפידים מאוד שאנשים לא יעזבו את העולם הזה לגמרי וישתקעו בבת אחת בתוך עולם הלימוד", מסבירים בכולל.
מה שהוליד כמובן מייד את רשת הגנים ותלמוד התורה הפועל מטעם המוסדות של האדמו"ר רבי אלעזר, רשת 'משכן מאיר' היא רשת הגנים שהקים הרב על שם אביו הקדוש האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל שנפטר בדמי ימיו ממחלה קשה. בראשית הדרך החלה הרשת תחת השם 'קול שמחה', על שם אמו של הרב, הרבנית שמחה אבוחצירא כאן נקלטו ילדי בעלי התשובה וגם ילדים בראשית דרכם ביהדות. למעלה מ 400 ילדים למדו שם כשהם נהנים מידי יום מארוחת צהרים שבושלה אישית על ידי הרבנית אבוחצירא, הלימודים התקיימו שם בחינם וכל אחד התקבל העיקר שיתקדם ביהדות.
במשך הזמן השתכללו הדברים, ציבור בני התורה גדל בבאר שבע, הרב לבדו לא יכול היה לשאת את ניהול את תלמוד התורה, תחת 'קול שמחה' קם 'משכן מאיר' הקולט לתוכו את ילדי האברכים בני התורה שצמחו בבאר שבע. הפעם הוא נמצא תחת רשת 'המעיין התורני'
מוסד אחר הפועל אף הוא לטבת בעלי הבתים הוא 'כולל ליל שישי' הפועל בבית הכנסת של הרב ליד ביתו במשך כל יום חמישי בלילה עד יום שישי בבוקר. מידי 'ליל שישי' מתקבצים לכאן עשרות בעלי בתים שאינם עובדים ביום שישי, כאן הם מקבלים את מנת התורה והחיזוק השבועית שלהם בלימוד עם אברכים ומגידי שיעור. נקודת השיא של הכולל הזה הוא שיעור תורני שמוסר הגאון רבי פנחס אבוחצירא לבעלי הבתים, שיעור העוסק בפרשת השבוע אבל למעשה נוגע בכל הנקודות האקטואליות. הרב פנחס מלמד את תלמידיו איך להתייחס בעין תורנית לסוגיות אקטואליות שעלו באותו שבוע, כשהוא נאחז בפרשת השבוע על שלל מפרשיה ומדרשיה. גם לשיעור זה מגיעים בעלי בתים מתחזקים ומקבלים כאן חיזוק נוסף למהפכה הרוחנית שהם מבצעים בביתם ומימלא בבאר שבע כולה.
מול הכולל הגדול, בנה הרב בית דירות ובו דירות שהושכרו לאברכים במחירים זולים ביותר כולל ריהוט גם מתוך רצון ליישב בעיר אברכים בני תורה, משולב בצורך להעניק להם חיים ללא צורך בריצה לפרוע חוב של שכר דירה, לקנות רהוט בשנים הראשונות לנישואיהם על מנת שיוכלו לגור בהרחבת הדעת ולהקדיש את זמנם ללימוד תורה.
במוצאי שבת שוב יתקבצו בעלי הבתים של באר שבע לשיעור נוסף אף הוא של הרב פנחס בנו של האדמו"ר רבי אלעזר, שיעור חיזוק נוסף לבעלי הבתים לקראת צאתם לעוד שבוע של עבודה ועשיה. צריך לומר באותה הזדמנות כי הרב פנחס אבוחצירא מלבד היותו ידו הארוכה של אביו הקדוש, ועתה עם מותו הטראגי ממשיך דרכו וממלא מקומו, הרב פנחס אבוחצירא הוא רבו של שיכון ה' בבאר שבע שגם ללא כנפיו הקדושות של אביו, הוא אישיות בפני עצמה.
ולא רק הרב ובנו עסוקים היו במילוי אפיקי הנגב במים של תורה, גם הרבנית. זו על פי בקשתו היתה מוסרת מידי יום ראשון שיעור גדול לאלמנות באר שבע בביתה. מידי שבוע נאספו עשרות אלמנות לשמוע את שיעורה של הרבנית ולהחזק בתורה וביראת שמים ולחזק את בני הבית שגידלו לבדן אחרי מות בעליהן. השיעור מתקיים וימשיך גם להתקיים עכשיו מידי יום ראשון.
אבל העיניים בבאר שבע היו נשואות לרח' קפריסין, שם ביתו ובית הכנסת של הרב. לשם היו באים המתחזקים, לכאן היו באים בעלי הבתים, הוא היה הכל. 4 פעמים בשנה יצא הרב והתגלה לפני הציבור: שבת תשובה, שבת הגדול, שבת חזון ושבת זכור. הרב אף נושא נאומים ודרשות באותה שבת. לא היה תושב באר שבע בר דעת שהיה מפסיד את המעמד. התפילה בבית מדרשו של האדמו"ר החלה בשעה 07.30 בבוקר, ובשעה 07.00 בבוקר אין כבר מקומות ואף לא חומשים וסידורים. הכל באים לתפוס מקום טוב כדי לזכות לראות במו העיניים את מלאך ה' צבקות. "מלך נפל בישראל, הוא היה מלך", אמר לי הרב משה חזוט האיש שליווה את הרב במשך שנים ארוכות ואף היה איתו באותו לילה ארור שבו הוא סיים את חייו מסכינו של רוצח מעורער בנפשו. "כל מי שהיה בא אליו היה מרגיש כמו בן יחיד לאב דואג, זאת היתה התחושה שליוותה כל אחד", מספר הרב חזוט.
הבית הזה, בית הרב, הוא לא רק היה מקום מגוריו של הרב, לא רק המקום שבו קיבל קהל, הוא היה בית מיוחד, בית שהוא מוסד. בקומותו העליונה באים כל המבקשים לבוא לקבל ברכה וישועה. ובעת שהם ממתינים, לא מניחים להם אנשי הבית 'להתייבש'. בתוך הסלון הגדול שולחנות ערוכים בתבשילים שונים חמים. "בבית הזה לא שאלו אף אחד מדוע הוא בא, כל דיכפין אכל כמה שרצה", מספרים בני הבית. ואכן, לבית הזה הגיעו לא רק מבקשי ישועה מהרב שציפו לקבלת קהל אלא אנשים רבים מוכי גורל שבאו לאכול בבית הזה שהיה מוסד בפני עצמו, מוסד של חסד בבית הרב. "מדובר במאות סועדים הבאים מידי יום. מסעדה בחינם עם מיטב המאכלים הפתוחה מידי יום מהשעה 3 אחה"צ עד השעה 11 בלילה, שעות קבלת הקהל אצל הרב.
פרט לכך, בית הרב שהיה בעצם בית הכנסת אורחים נבנו עוד 20 חדרי שינה אירוח שהיו פתוחים ללינת אורחים שבאו אל הרב מחו"ל או אפילו ממקומות רחוקים בארץ ולא יכלו לחזור באותו יום. אלה היו מולנים חינם אין כסף באחד מחדרי הכנסת האורחים שהיו בנויים כמו חדרי מלון מפוארים לכל דבר.
במרתף הבית, ביקש הרב לבנות אולם אירועים. כאן, במקום שהפך עכשיו לבית תוגה, מקום ישיבת ה'שבעה' וקבלת האורחים, ערך הרב את סעודות ההילולא להוריו, ל'אור החיים הקדוש, לסבו ה'בבא סאלי' זיע"א וכן סעודות שהיה עורך להמון העם וחסידיו בחולי מועד. גם לכאן היו מוגשים מעדני עולם, כולם מבושלים בידי אשת חבר, הרבנית. גם לכאן נאספו תושבי באר שבע, השתתפו בסעודות, קיבלו חיזוק ועידוד ודלק להמפכה הרוחנית שביצע הרב בבאר שבע.
מגדלור הדרום נלקח לבית עולמו, מחולל המהפכה בבאר שבע אינו עוד, ועכשיו הכל מוטל על כתפי בנו וממשיך דרכו רבה של שכונה ה' בבאר שבע, האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא.