ארבע שנים לאחר חורבן ישובי גוש קטיף, תגיש וועדת החקירה הממלכתית דו"ח ביניים קשה ביותר על הטיפול בעקורים
ארבע שנים לאחר גירוש וחורבן ישובי גוש קטיף, רק שליש מהמגורשים משוקמים, כל היתר עדין לא גמרו ללקק את פצעיהם יושבים בקרוונים דולפים במחנות פליטים עלובים, חסרי תעסוקה עם רמת תחלואה פי 2 מהאוכלוסייה הישראלית בודדים ונשכחים מכל. מוזיאון אחד פעיל בלב ירושלים מנסה לקרב את מצבם לקוננזוס הישראלי האם ביקורו הפתאומי של ראש הממשלה באחד הישובים שבהם הם גרים הם פחד מדעת הקהל?
הטלפון שהגיע לפתע מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לישובים שומריה ואמציה הפתיע את כולם. הטלפון הגיע בפתאומיות ובלא לתכנן מראש. על הקו היה מנהל לשכת ראש הממשלה, "בנימין נתניהו מבקש לבקר אתכם", אמר ראש הלשכה. יודעי דבר יודעים, סיורים בשטח מתוכננים זמן רב קודם לכן על ידי האנשים הממונים על כך, הם לא מתרחשים מהרגע להרגע. אבל ביום שני ראש הממשלה בנימין נתניהו סייר ביישובים שאליהם עברו המפונים.
נתניהו ערך תצפית על היישוב אמציה שבחבל לכיש. במהלך ביקורו הוא ניסה להאיץ את הטיפול במפוני גוש קטיף. "אנחנו רוצים לייצר כאן עוגן לפיתוח, לצמיחה ולהתחדשות", אמר ראש הממשלה. "זה מרנין לראות את ההתחדשות, באנו על מנת לעזור בשיקום ובהתחדשות".
נתניהו התייחס לטענות הבירוקרטיה: "אין מעצור בירוקרטיה על דבר שהוא הכרחי וצודק, פתרונות יהיו, חלק בוצעו וחלק יבוצעו והם יהיו קצרים בזמן. אני רוצה שהדבר יחתך אנחנו לא רוצים לגרור את הדבר הזה עדי עד, רוצים לשים סוף לסבל ולבירוקרטיה - הסוף זה קץ לתביעות", אמר
לא במקרה החליט ראש הממשלה לבקר במפתיע את מפוני הגוש, וועדת החקירה הממלכתית לנושא טיפולם של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון, שמונתה לפני מספר חודשים בעקבות לחץ ציבורי כבד, עומדת לפרסם בעוד שבועיים דו"ח ביניים ובו ביקורת חמורה ביותר על תפקודה של הממשלה בכל הקשור לטפול במגורשים. לא מן הנמנע כי ראש הממשלה אץ להכין לעצמו אליבי ציבורי לקראת פרסום המסקנות
והוא לא היחיד, רק שבוע קודם לכן, ביקר יו"ר הכנסת ראובן רבלין במוזיאון להנצחת גוש קטיף בירושלים, ביקור שעורר הד תקשורתי רב, בביקור שערך אמר רבלין שמדובר בגירוש יהודים ולא יתכן שממשלה שקמה בשל הביקורת הנוקבת על הממשלה שהביאה את ההתנתקות לא תדאג באופן מיידי לשיקומם של המגורשים הוא פנה לממשלה ולכנסת לקדם באופן מיידי את שיקומם של המגורשים. רבלין סיפר כי אדריכלי הגירוש אמרו לו שאין סיכוי שיהיה גירוש נוסף.
ואכן מצב המגורשים היום הוא קשה מאוד", אומר שבתאי וינטרוב שהקים את המוזיאון שבו עובדים המגורשים בלבד. "החקלאים במצב הקשה ביותר", הוא אומר "הם לא השתקמו שכן בגיל מאוחר כל כך קשה להסתגל למקצוע אחר, מחוסר פרנסה משפחות רבות משתמשות בכספי הפיצויים לפרנסתם האישית ולא נותר להם כסף לבנות בתים. רק במקומות בודדים החלו לבנות ישובי קבע.
ארבע שנים אחרי חורבן ישובי גוש קטיף, זרוקים שני שליש מהמגורשים במחנות פליטים ועקורים בדרום הרחוק, רחוקים מהעין ורחוקים מהלב של רוב חלקי הציבור, מתקשים להתמודד עם מצבם, רוב המגורשים גרים עד היום בקרוילות מקרטונים, מצויים בחוסר תעסוקה שהביא אותם גם לתחלואה של פי 2 בהשוואה לשאר האוכלוסייה במדינה. אפילו ראש המועצה האחרון של גוש קטיף אבנר שמעוני לקה בשיתוק מוחין. "הבעיה האמיתית היא", אומר וינטרוב, "כי הציבור הישראלי כלל אינו מודע למצב התושבים שם, על פי הסקרים שערך 67% מכלל תומכי ההתנתקות מודים היום כי מהלך ההתנתקות הייתה טעות ורשויות המדינה רק מקשות עליהם עוד ועוד בבירוקרטיה מסובכת. התפטרותה של מנכ"ל מנהלת סלע צביה שמעון לפני כשבועיים לא באה במקרה
ר' שלמה ווסרטייל, שגורש מביתו ואדמתו במושב גני טל וכיום תושב מחנה העקורים ביד בנימין, עובד מטעם המוזיאון בהפצת תודעת הגירוש בקרב מנהיגים, ראשי ציבור ובעלי השפעה. רק עכשיו הוא החל לעבוד להביא לכאן אנשי ציבור "אנחנו משתדלים להביא לכאן את הציבור המחליט והקובע במציאות הישראלית", במוזיאון מבקרים חברי כנסת מכל סיעות הכנסת ואישי ציבור רבים כולל מהשמאל הישראלי ציפי חוטובלי כתבה כי גוש קטיף הוא קורבן חינם לשנאת חינם היה כאן ראש עירית ירושלים ניר ברקת שאמר שכל תייר העובר בירושלים חייב לעבור גם דרך המוזיאון. סגן שר החינוך ר' מאיר פרוש ביקר כאן וגם אביו הרב מנחם שכתב על המוזיאון בטורו השבועי בג'ואיש פרס. עוד היו כאן נספח התרבות של שגרירות ארה"ב אפרים כהן שהיה במוזיאון שעתיים וחצי שאמר כי מצב המגורשים מדיר שינה מעיניו. מבקרים כאן תלמידי בתי ספר מקיבוצי שמאל שאמרו למוריהם כי לא מספרים להם את האמת.
שלמה וסרטייל, הוא מגורש מגני טל שגידל גרניום ליצוא ולשוק המקומי בחממות בגודל של 40 דונם. בחממתו היו כמליון עציצים בוא זמנית בשטח. "היה אצלי אילן כהן מנכ"ל משרד ראש הממשלה", מספר וסרטייל, וראה שוסרטייל שותל את העציצים לשנה הבאה כשהוא שאל אותי מדוע אני שותל לשנה הבאה שאלתי אותו האם ברור ב 100 אחוז שהגירוש יתבצע, הוא הודה לי שאין דבר כזה שנקרא 100 אחוז. אמרתי לו שבשביל האחוז הזה שאולי לא תהיה התנתקות אני חייב להתפרנס בשנה הבאה ואני לא יכול שלא לשתול". וסרטייל אף מצא מקום חילופי להעביר לשם את החממות שלו, "עשיתי חשבון שיעלה לי להעביר את החממות בערך כ 2 מליון ₪ באתי לשרי מממשלה ושאלתי אותם ומה יקרה אם אעביר את החממות שלי וברגע האחרון תבוטל החלטת ההתנתקות מי יפצה אותי על כך? לאיש לא הייתה תשובה ולכן לא יכולתי להעביר את החממות שלי.
שלמה וסרטייל מצא מקום תחליפי להקים את חממותיו, היה זה מקום ישן ופרימיטיבי. את העציצים הוא לא יכול היה להעביר שכן אלה היו תופסים 80 משאיות. "עברנו בערב הגירוש, הפכנו את העציצים אספנו את כלי הפלסטיק שלפחות אלה יישארו", הוא מספר, "אלא שהעובדה שהצמח גדל בגוש קטיף הייתה חשיבות רבה שכן לגוש קטיף יצא שם מיוחד בעולם כמקום לגידול צמחים ייחודיים בעלי מינרלים ותכונות של מזג אויר המאפיינים דווקא את האזור הזה ליצירת צמחים כאלה. ברגע שהם שמעו כי החממות עברו מאזור גוש קטיף למקום זמני אחר, הם הודיעו כי הם לא יקנו עוד שתילים מוסרטייל עד שימצא מקום קבוע. בפועל, נותר שלמה וסרטייל ללא פרנסה קבועה וכמוהו עוד מאות חקלאים ותושבים נוספים שעתידם חרב, ההווה שלהם הזוי וגם עתיד אין להם כל כך. מתי יהיה לדבר הזה סוף? את הפצע המדמם הזה תשא החברה הישראלית עוד שנים רבות. תושבי גוש קטיף מקוים שלפחות הלקח נלמד ושוב לא יהיו תופעות כאלה.
