תעודת זהות ורקע משפחתי
דוד המלך הצעיר שבבני ישי, חקלאי עמיד מאוד בעל חווה חקלאית גדולה, יליד בית לחם החל את חייו כרועה צאן לצד אחיו הגדולים. פרט לכך היה בעל כשרון נגינה ומטיב לנגן על כינור, כשרון שהביא אותו לבית המלוכה הישראלי. היה מנהיג ומייסד שושלת בית דוד הוא מתגלה על ידי שמואל הנביא שנשלח עי ידי אלוהים לגלות את המלך העתידי.
פגישתו הראשונה עם שאול הייתה בעקבות גילויו באקראי על ידי אנשי לשכת המלך המחפשים מנגן להפיג את רוחו הרעה של המלך שאול הממנה אותו להיות גם עוזרו האישי. הפרשיה הבאה שגורמת לו פרסום הוא חיסלו של גוליית הפלישתי במבצע גבורה הרואי. בהמשך הוא הופך לחתנו של המלך כאשר במקום תשלום מוהר הוא מתבקש לשלם ב 100 עורלות פלישתים, במקום 100 הוא מביא 200. בחצר המלך הוא כורת ברית של חברים עם יהונתן בנו של שאול ההופך להיות בן בריתו.
יחסיו של שאול ודוד הם יחסי שנאה-אהבה. בתנ"ך מתוארת שרשרת ארוכה של רדיפות שאול אחרי דוד כשהוא מבקש להמיתו. דוד מקיף את עצמו בחיילים ונמלט מחותנו המלך. פעמיים הוא נקלע למצב שבו יכול היה להרוג את המלך אך נמנע מלעשות כן.
עם מות שאול המלך ובנו במלחמה נחלקת הממלכה. דוד ואנשיו משתלטים על חברון ובנותיה ומולכים שם שבע שנים, ואילו איש בושת בנו של שאול הופך להיות מלך בצפון הארץ. אחרי שבע שנים מעביר אבנר בן נר שר צבא איש בושת, את נאמנותו לדוד הכובש את ירושלים ולמעשה מוכתר מאז כמלך ישראל כולה.
פרשה בולטת בחייו הוא חומד את בת שבע - נכדתו של יועצו אחיתופל ואשתו של אוריה החתי - אחד מאנשי צבאו הבכירים, ואף שוכב עימה כאשר אוריה בשדה הקרב. לאחר שהיא נכנסת להריון מנסה דוד לשכנע את אוריה לשכב עם בת שבע כדי לטשטש את מעשהו, אך אוריה מסרב. דוד שולח אותו בחזרה לשדה הקרב, עם הוראה לגרום למותו. לאחר שאוריה מת דוד אוסף את בת שבע לביתו ומתחתן אִתה. דוד מוכח על ידי נתן הנביא, אם תרצו היועץ המשפטי לממשלה של אותם ימים, הוא מודה בחטאו ושב בתשובה. קולמוסים רבים נשברו בפרשיה זאת. היו לו גם צרות רבות בבית. אמנון בנו אונס את תמר אחותו, אבשלום אחיה של תמר גם מאותה אם, רוצח בתגובה את אחיו אמנון. מאוחר יותר אבשלום מורד באביו, כובש את מלכותו ודוד נאלץ לברוח מירושלים. לאחר סדרת מרדפים ומלחמות נהרג אבשלום בנו של דוד ודוד חוזר לירושלים אך מתאבל על בנו ואף כותב עליו קינה. ההתנהגות הזאת של המלך כלפי גדול מתנגדיו על אף שהיה בנו, מעוררת רוגז רב אצל נאמני המלך דוד.
דוד המלך נודע כמוסיקאי מחונן וגם כמשורר, הוא כותב את ספר השירים הראשון בעולם הנקרא 'ספר התהילים' שאת מילותיו שינן עם ישראל במשך דורות רבים ואחד מכינויו הוא 'נעים זמירות ישראל'
המלך דוד מזדקן מה שמוליד מלחמות ירושה בין בניו, מי ירש את מקום המלך. כדי לשים למלחמות האלה קץ מכריז המלך דוד על יורשו כבר בחייו. הוא ממנה את בנו שלמה בנה של בת שבע למלוך במקומו. טקס משיכתו למלך של שלמה נערך עוד בימי חייו של אביו דוד. על פי המתואר בחז"ל דוד נפטר בשיבה טובה ונקבר בעיר דוד הלא הוא כפר סילוואן.
התנהגות מנהיגותית
חיסולו של גוליית הפלשתי: גוליית היה בריון אימים שאיש לא היה יכול לו. הוא היה ענק מימדים לבוש בהתאם. שהפיל מורא ופחד על חיילי ישראל. אף אחד לא באמת האמין שהוא יצליח לחסלו. דוד נקלע לשדה הקרב כשהביא לשם אוכל לשני אחיו. הוא מחליט לשים קץ להתגרות ולחסל את גוליית בצורה מתוחכמת. הוא יוצא לקרב ההתאבדות של חייו כשהוא חשוף לחלוטין אבל האבן שלו קולעת הישר לחוליה הרגישה במוח והביריון מחוסל
האירוע השני: במהלך רדיפתו על ידי שאול הוא נקלע פעמיים למצב שבו הוא יכול היה להרוג את המלך, לחסל את הרדיפה ולרשת את המלוכה. אבל דוד מתאפק שלא לעשות כן ואף משאיר למלך סימנים ייחודיים שהוא היה כאן ולא עשה זאת.
אירוע שלישי: כשבנו אבשלום שמרד בו וכמעט ירש את המלוכה, נהרג, עושה דוד הבחנה בין רדיפת אבשלום כאויב לבן היותו בנו. הוא מתאבל על בנו כאב שכול ואף כותב עליו את 'קינת אבשלום'.
אירוע על פי ערכי צה"ל
חיסולו של גוליית הפלשתי המתואר למעלה, המעשה הזה עונה על ערכים רבים בעשרת ערכיו של רוח צה"ל.
החל מהערך הראשון שקובע שחייל חייב לגלות דבקות במשימה וַחתירה לניצחון. חייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה, עד כדי חירוף הנפש. המשך בערך המדבר על אחריות. דוד יכול היה להימלט מהקרב כי הרי הגיע לשם רק כמביא אוכל לאחיו, אבל הוא מגלה אחריות ומחליט להתנדב לחסל את האיום. שלא לדבר על הערך הרביעי של דוגמא אישית. מעשהו של דוד העלה בבת אחת את המורל הירוד מאוד בשדה הקרב והכריע את הקרב משום שמכאן ואילך הפך צבא ישראל לרודף אחרי צבא של מובסים שהבין לפתע שהגיבור שעליו סמך נפל שדוד על ידי אבן של נער צעיר ובלתי נחשב עד אז. שלא לדבר על ערך הצלת חיי אדם הערך השביעי בערכי צה"ל שהרי חייו של עם ישראל כולו ניצלו על ידי מעשהו ההרואי של דוד. גם הערך התשיעי המדבר על מקצועיות מגיע לידי ביטוי מעשי במעשהו של דוד שנהג באופן המקצועי ביותר שיכול היה להעלות על הדעת. גם ערך הרעות מגיע לביטוי מעשי במעשה הזה משום שדוד חש אחריות אישית כלפי הכלל עד כדי הסכמתו לחרף את נפשו העיקר לחסל את האיום הכי גדול על עם ישראל בשדה הקרב. ומתוך כך נגזרת גם השליחות שכן דוד ראה את עצמו כשליח.
האם כל אחד יכול להיות מנהיג?
אין ספק שכל אחד יכול להיות מנהיג, לאחד קל יותר לגלות זאת בעצמו משום שהתכונה הזאת גלויה אצלו יותר והוא לא צריך אמצעים מיוחדים כדי לגלות מנהיגות, אצל האחר זה חבוי יותר והוא צריך נסיבות מיוחדות כדי לגלות את אצלו את תכונות המנהיגות. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות על אנשים שאיש לא האמינו במנהיגותם אך הנסיבות הפכו אותם למנהיגים. מאחר והעבודה מנתחת את אישיותו המנהיגותית של דוד אבחר להביא דברים מתוך תולדות חייו. כששמואל הנביא נשלח על ידי אלוהים להכתיר את המלך הבא, איש, כולל שמואל עצמו לא העלה על דעתו שמדובר בנער הצעיר שבסך הכל רעה צאן ואולי לא ידע מעבר לזה דבר, הוא היה הקטן בבניו ואפילו לא הובא לשמואל כאופציה. היה צריך אמירה מיוחדת של אלוהים לשמואל שהכוונה הייתה דווקא לנער הזה. הפריצה הראשונה שממנה הבינו כולם שמדובר ב'דבר הבא' הייתה חיסולו ההרואי של גוליית. אז גם החל שאול המלך להבין שמדובר באיום של ממש על מלכותו והחל לרדוף אותו. גם דוד עצמו לא האמין שהוא יכול להיות מלך עד אותו אירוע.
בשולי העבודה צריך לציין שרבים ממנהיגי עם ישראל היו רועי צאן. החל מאברהם אבינו, המשך במשה רבינו, וכמובן דוד המלך. חז"ל עמדו על כך שדווקא רועה צאן מעיד על מנהיגות אמיתית. רועה צאן לא מתמודד רק עם העדר אלא עם כל כבשה בנפרד. אכתוב מניסיוני כמפקד בצה"ל שלא רק מתמודד עם המשימות העומדות בפני הפלוגה, אלא עם בעיותיו האישיות של כל חייל. אני מאמין שמפקד המגלה נכונות לעזור באופן אישי לחייליו גורם להם גם ללכת אחריו באש ובמים ולבצע כל אחד בנפרד וכולם ביחד כיחידה אחת את המוטל על כלל הפלוגה. זוהי לדעתי דמותו הנכונה של מפקד בצה"ל: עושה הכל על מנת שהחיילים שבפיקודו יבצעו את המשימה בצורה הטובה ביותר ואחת הדרכים לתת לחייל להרגיש שיש לו גב ומי שדואג לו ומפקד הוא לא רק מישהו היורה פקודות.