מי עצר את צה"ל מלהרוס בית כנסת?

חשיפה: צה"ל לא השלים את ההתנתקות והתעכב עוד חודש ימים בתוך רצועת עזה בשל המאבק המשפטי סביב גורל בתי הכנסת
כנגד כל הסיכויים
בסופו של דבר, למרות החלטת הממשלה על הריסת בתי הכנסת הצליחו תושבי גוש קטיף למנוע את הריסת בתי הכנסת בגוש החרב. 4 שנים העלה החומר המשפטי המרתק אבק במשרדו של עו"ד גלעד קורינאלדי שהוביל את המאבק הזה ועכשיו הוא ניער מעל החומר את האבק והחליט להוציא אותו כספר "משפט נעילה', בספר נחשפת לראשונה הדרמה המשפטית במלוא עוזה. איזה 'דיל' סודי הציע הותיקן לישראל, איך הפתיע הגרמ"ש עמר את בית המשפט כשחוות דעתו נגדה את החלטת הממשלה מה הורה הגרי"ש אלישיב לעשות בפרשה ואיך קשור כותב השורות באופן אישי למאבק הזה. פרסום ראשון

היו אלה הימים של ראשית אלול, חודש הרחמים והסליחות, אווירת הימים הנוראים כבר הורגשה באוויר, ובני עדות המזרח קמו כבר באשמורת ראשונה לאמירת סליחות. היו אלה הימים שאחרי המאבק על ישובי גוש קטיף, מדינה מותשת ועייפה המתינה לימים הנוראים
אומנם ההתנתקות כבר הושלמה הישובים נחרבו, המאבק הסתיים אבל צה"ל לא יצא עדיין מגוש קטיף ואיש לא הבין מדוע, רק עורך דין אחד ידע היה זה גלעד קורינאלדי, שניהל את המאבק סביב גורלם של בתי הכנסת מאבק זה הוא שמנע את היציאה מחבל עזה. בעיתונות התפרסמו הודעות של הוועד למניעת הריסת בתי הכנסת שקראו לשאת תפילה לביטול רוע הגזירה. בשעות אחרי הצהרים של אותו יום עצרה המדינה את נשימתה, הכל המתינו דרוכים לקול שיצא מבית המשפט הגבוה לצדק במדינת ישראל. ההחלטה הייתה חתומה בידי שבעת שופטי בג"ץ ברשות הנשיא בדימוס אהרן ברק. השופטים ביקשו מראש הממשלה אריאל שרון לבחון פניה רשמית לגורמים בינלאומיים כנשיא ארה"ב, מזכיר האו"ם הרשות הפלסטינית במטרה לשמור על בתי הכנסת במקומם. מילים אלה יצאו מקולמוסם של השופטים אחרי מאבק ארוך מתיש כמעט חסר סיכוי ודרמה חובקת עולם שעברה דרך מסדרונות הותיקן, חדרי האו"ם ולהבדיל בחצרותיהם של רבנים ופוסקי הלכה, המאבק שהחל בנקודת פתיחה הזויה לחלוטין כשברקע רשת הביטחון והחותמת הנדיבה שהעניק בג"ץ לתוכנית ההתנתקות, הסתיים בנצחונו של עו"ד קורינאלדי, בתי הכנסת בגוש קטיף לא חרבו על ידי יהודים ונותרו על תילם. התקדים הנוראי של בתי כנסת הנהרסים על ידי יהודים נמנע. אומנם לאחר מכן נהרסו חלק מבתי הכנסת על ידי הפלסטינים, אך יד ישראל לא הייתה בחרפה הזאת.
גם לאחר ארבע שנים, עו"ד גלעד קורינאלדי לא ישכח את נקודת הפתיחה הזאת לעולם, זה היה במוצאי תשעה באב, עם סיום אמירת הקינות, התכנסו במשרדו מספר עובדים שעשו שם לילה לבן לעבוד סביב השעון על סיום הכנת העתירה על נספחיה הרבים, עתירה הייתה למנוע את הריסת בתי הכנסת באמצעות חיילי צה"ל, המטרה הייתה להספיק במרוץ נגד השעון, שכן למחרת בבוקר היה אמור להיכנס לתוקף צו אלוף הפיקוד דן הראל לפנות את תושבי גוש קטיף. בצהרי היום בשעה 12 בדיוק היו אמורים בתי המשפט להיכנס לפגרה דלתות בית המשפט ננעלות דלתות בתי המשפט ואין יוצא ואין בא. מטרת עו"ד קורינאלדי ואנשי צוותו הייתה להספיק להגיע בזמן. "נכנסתי בדהרה לחניון בית המשפט העליון", מתאר עו"ד קורניאלדי ברקע נשמעה ברדיו מהדורת החדשות של החשעה 12 היא נפתחה בידיעה הבאה: "הלילה בחצות יכנס לתוקף צו האלוף מחסום כיסופים יסגר, תאסר כניסת אזרחים ישראלים וגוש קטיף יהפוך לשטח צבאי סגור, צה"ל יחל הלילה בביצוע תוכנית ההתנתקות". אני זוכר כי הידיעה הדהדה באוזני כפעמון אזעקת חירום הרהרתי לעצמי האם בשעה ששערי כיסופים ינעלו יפתחו שערי העתירה בהיכל המשפט בירושלים. בשעה 12 ודקה נכנסתי לשערי ביתה משפט העליון מתנשם ומתנשף חלפתי במהירות על פני לוח פסיפס בית הכנסת העתיק של חמת גדר המוצב במבואת הכניסה של בית המשפט העליון אף שעברתי בנקודת ציון זו עשרות פעמים מעולם לא נתתי את דעתי עליו. תמונת שתי האריות שעיניהם חקוקות על לוח הפיספס ניבטחה עלי בעוצמה רבה, הם הזדקרו וכאילו לחשו לי דבר מה, התבוננות זאת העניקה למעמד הגשת העתירה סמליות רבה מאוד".
ימים ספורים לפני ביצוע תוכנית התנתקות התקבלה במשרדי עו"ד קורינאלדי פניה מהרב ישי בר חן רבה האזורי של חבל עזה, בו הוא כותב אני פונה אליך בכל דרך אפשרית להגן על בתי הכנסת בהסתמך על החלטות האו"ם. הפניה מוענה אומנם לאביו פרופ' מיכאל קורינאלדי, אך הועברה לטיפולו של בנו גלעד. במשרד התפתחה דילמה מה עדיף האם עדיף שבתי הכנסת יהרסו על ידי יהודים למנוע את בזיונם או שמא אסור שיד ישראל לא תגע בו . גם כשטיטוס וצבאותיו צבאו על ירושלים איש מחכמי ירושלים לא העלה על דעתו לזרוק את הגפורור הראשון שיצית את בית המקדש.
למשרדו של גלעד ניכנס הרב יגאל חבשוש חבר תלמיד חכם חשוב התחלנו להתלבט כיצד לפעול. בעיצה אחת החלטנו לפנות אל הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו. על גבי הפניה של הרב בר חן, כתבתי שאלת רב יורה לנו כת"ר האם יש מקום לנקוט פעולה באמצעות בג"ץ או להניח הדבר מידינו. הרב יגאל חבשוש נסע לבית הגר"מ אליהו שהיה באמצע שיעור שאמר לו תמסור לקורינאלדי עשה והצלח. ביקשתי את הדברים בכתב הוא חוזר לבית הכנסת והוסיף בכתב ידו ואף על פי כן עשה והצלח. הגר"ע יוסף נתן אף הוא את ברכתו.
צוות המשרד החליט לצאת לדרך ולהגיש את העתירה לבג"ץ. בתוך יום צום תשעה באב, ב 14 לאוגוסט למניינם, בעוד עם ישראל צם ומתאבל על חורבן הבית, מתייצב עו"ד קורינאלדי בשערי בית המשפט לדיון הראשון בעתירה הדחופה למניעת חורבן בניינים נוספים של בית מקדש מעט,
# מה הרגשת באותו רגע?
בצאתי מבית המשפט העליון פוסע בנעלי גומי, חשתי רגשות מעורבים, תחושת הקלה שלא איחרתי את המועד להגשת העתירה, התרוממות רוח על שנפלה בחלקי הזכות למניעת הפגיעה בכבוד ישראל וקודשיו, ובעיקר מועקה כבדה כיהודי וכישראלי נוכח הסמליות הנוראה של תאריך הגשת העתירה ביום תשעה באב יום חורבנם של שתי בתי המקדש בהיסטוריה היהודית. הנה אני הקטן חוליה בשרשרת הדורות עומד בפתחו של בית המשפט העליון באחד הימים הקשים בתולות ישראל ומגיש עתירה לפני שופ0טים יהודים שתכליתה לא פחות ולא יותר מניעת החרבתם של 26 בתי מקדש מעט של קהילות ישראל.
האסטרטגיה המשפטית נבנתה על עקרונות המשפט הבינלאומי ועל חתימת ישראל על אמנות בינלאומיות בנוגע לשמירה על מקומות קדושים זאת ועוד, מדינת ישראל חרטה על דגלה את חוק ההגנה על מקומות קדושים ומדובר היה בהחלטת ממשלה להרוס את בתי הכנסת שעמדה בניגוד לחוק הישראלי ולאמנות שעליהם היא חתומה. זאת ועוד, עוד לפני עתירה זאת הוגשו לבית המשפט 32 עתירות נגד תוכנית ההתנתקות ונגזרותיה כולן נדחו "שברתי את ראשי כיצד אייצר פריצת דרך בשחמט משפטי חסר סיכוי מראש", מספר עו"ד קורינאלדי. "ידעתי שאם העתירה תתויק כפוליטית או דתית היא תדחה על הסף כמו השאר. הטיעון המשפטי היו עקרונות המשפט הבינלאומי. כעוטר נבחרו לא רבנים או אנשים פוליטיים אלא נוח פולברג מומחה ואמן לתיעוד בתי כנסת, כשפניתי לפולברג הוא אמר לי "תסביר להם כי בתי הכנסת הם בתי הכתר והכבוד של העם היהודי", צירופו של פולברג לעתירה ביקש להדגיש את ההביט היהודי והתרבותי של בתי הכנסת.
מי שהיה אז נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק מוקפץ מביתו כדי לתת החלטת ביניים בסוגיה, זה היה לפנות ערב, תוך דקות הורה על קיום דיון דחוף למחרת בבוקר. השופטים שנקבעו לדון בעתירה: השופטים אליקים רובינשטיין, אדמונד לוי שניהם דתיים והשופטת דורית בייניש. שמחתי כמוצא שלל רב, שני דתיים פוקדים בתי כנסת חשבתי יד ההשגחה העליונה שסדרה הרכב נוח.
לרשות עו"ד קורינאלדי לא היו כלים הלכתיים רבים שכן עד לאותו דיון פוסקי ההלכה לא חיוו את דעתם כלל. להוציא את הרב הראשי לישראל הרה"ג יונה מצגר והרב הראשי לצה"ל תא"ל הרב ישראל וויס שהגישו חוות דעת המתירות את הריסת בתי הכנסת. תוכן המכתבים שלא פורסמו הודלפו לעו"ד קורינאלדי מתוך משרד ראש הממשלה.
עו"ד קורניאלדי לא ישב בחיבוק ידייים וחשב כיצד לייצר לחץ על המדינה באמצעות פרופ' דוד קסוטו האיטלקי, הוא קובע פגישה עם נציג מוסמך של האפיפיור הארכיבישוף פיאטרו סאמבי במעונו הרשמי בהר הזיתים. הרעיון היה להציע לממשלה או לבית המשפט הסדר לבתי הכנסת כדוגמת ההסדר המשפטי הייחודי המתקיים בוותיקן ברומא, במקום זה מצויים חיילים שוויצרים ובני מדינות נוספות השומרים על הותיקן ואוצרותיו. סברנו כי המודל של הצבת שמירה בינלאומית על אתרים דתיים, ראוי להיות גם בחבל קטיף וכי הותיקן כגורם דתי בינלאומי יש לו עניין בהגנה על בתי התפילה ויסכים לקחת על עצמו את הגנת בתי הכנסת בגוש קטיף. בתום הפגישה הודיע נציג האפיפיור כי האפיפיור יפנה באגרת לממשלת ישראל, על מנת להסביר לממשלה את חשיבות בתי התפילה ואכן, כעבור מספר שבועות הגיע לממשלה הצעה לעסקה סודית עם הוותיקן הוותיקן יממן שמירה על בתי הכנסת יגדר אותם וישמור עליהם ובתמורה יקבל את ניהול והאחריות על אולם הסעודה האחרונה מקום החשוב מאוד לוותיקן, המצוי מעל קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים. בפניה זאת שאל נציג הוותיקן האם יש בעיה הלכתית יהודית שגוף נוצרי ייקח אחריות על בתי תפילה יהודים. השאלה הועברה לרבנים הגאונים שאר ישוב כהן ושמחה הכהן קוק, אולם הם לא ענו בכתב משום שההצעה הגיעה כבר רגע אחרי הסוף וירדה מעל הפרק.
אלה לא היו המגעים הבינלאומיים היחידים. הגר"ש עמר פנה למלך מרוקו וכן לסגן ראש ממשלת טוניס וביקש מהם ללחוץ על הרשות הפלסטינית שתגן על בתי הכנסת, במקביל פנו רבני RCA והפעילו לחצים על נשיא ארה"ב באותם ימים ג'ורג' בוש, בוש אמר באותם ימיןם בי מדובר בעניין פנימי אולם הוא ציין כי אם באמריקה היו הורסים 26 בתי כנסיות היא הייתה בוערת כלפיד.
גם הרב ארתור שנייר הממונה מיטעם האו"ם על הגנת מקומות קדושים, יחד עם רבה של רחובות הגר"ש קוק, פנו למזכ"ל האו"ם באותם ימים קופי ענן במטרה שיפעילו התערבות דיפלומטית בינלאומית כמנוף לחץ על הממשלה. ענן, סירב להתערב, שכן לדעתו היה מדובר בהליך פנימי משפטי ישראלי.
ובעוד הגופים והתנועות מפעילים לחצים טרנס אטלנטיים, ממשיכה בבית המשפט הישראלי להתנהל הדרמה המשפטית. קורינאלדי צריך להמשיך להיות יצירתי על מנת להמשיך את הדרמה. "החלטתי לעשות תרגיל ולהפתיע את המדינה", מספר קורינאלדי, הוא חש ביום שישי בצהרים לבית הגרמ"ש עמר שהיה עסוק בכתיבת תשובות בהלכה. "סיפרנו לו על הדרמה המתרחשת סביב בתי הכנסת של גוש קטיף, הרב נחרד וסיפר לי כי עד היום לא חיווה את דעתו בכתב, משום שלא נשאל, ביקשתי ממנו את חוות דעתו ההלכתית. הוא אמר לי שעל אף שהוא נוסע למירון לחאלקה של נכדו, הוא ישב עוד היום טרם כניסת שבת קודש ויכתוב חוות דעת הלכתית. ביקשתי שהמסמך ישא את הכותרת חוות דעת בעניין בתי הכנסת בגוש קטיף, כבר אז תכננתי להגיש מסמך זה לבג"ץ במטרה לסנדל את הממשלה בחוות דעת הלכתית ממלכתית מחייבת. הגרמ"ש עמר עמד בדיבורו ואותו יום שישי הגיע המסמך הרשמי בכתב ידו של הרב האוסר בכל תוקף את הריסת בתי הכנסת תוך הוספה של חיזוק בכתב ידו של הגר"ע יוסף המסכים עם פסק הדין. ביום שני בעת הדיון השני בעתירה זאת, התקשו פקידי הממשלה להסתיר את תדהמתם לנוכח הארטילריה המשפטית הלכתית הכבדה המוגשת נגד עמדת המדינה כשהיא עוד חתומה בידי הסמכות הדתית הממלכתית הגבוהה ביותר של המדינה המחייבת אותה והיא מוגשת לבית המשפט על ידי פרקליט התובע בעצם את המדינה. פקידי הממשלה כה נבוכו בהתחלה הם חשבו כי המסמך מפורבק, לאחר שנוכחו לדעת כי אכן המסמך מקורי וכתב היד הוא אכן של הרב הראשי לישראל, הם ביקשו הפסקה דחופה על מנת להתייעץ עם היועץ המשפטי שלאורך כל הדרך צידד בעמדת הממשלה להרוס את בתי הכנסת. הגרמ"ש עמר 'זכה' לאחר מכן ל'מי שבירך' מהיועץ המשפטי על העובדה כי הסכים לתת חוות דעת הלכתית נגד עמדת המדינה. אך הגרמ"ש עמר כדרכו אינו יודע פחד ושרד כנראה גם את הדבר הזה.
תוך כדי העתירה, מספר עו"ד קורינאלדי, זכיתי לקבל את ברכתו הנדירה בכתב של מרן הגרי"ש אלישיב. באותם ימים הוא נסע לבית וגן לנוח בבית חתנו הגר"ע אויערבך שם נערכה הפגישה. היא תואמה עוד קודם לכן באמצעות הגר"י אפרתי יד ימינו, הגרי"ש אלישיב עודכן על פרטי המאבק על ידי רבה של רחובות הגר"ש קוק. "הבחנתי בעיני העץ החודרות שלו", מספר קורינאלדי, הגרי"ש אלישיב התבטא באופן תמציתי וחד בדבר אפשרות שימור בתי הכנסת באמצעות גורם בינלאומ לי ובירכני בהצלחה בבג"ץ כעבור מספר ימים הוא כתב את הדברים בכתב ידו וזה נמסר לי על ידי הרב הראשי לישראל הגרמ"ש עמר. בשנים האחרונות זהו מחזה נדיר שהגרי"ש אלישיב כותב דברים בכתב ידו, אך במקרה הזה הוא כתב את דברים הבאים "יש לפעול להשגת התחייבות בינלאומית לשימור בתי הכנסת שבגוש קטיף וצפון השומרון לבל יחללום זרים ויפונום", מספר קורינאלדי בהתרגשות.
במקביל למגעים הבינלאומיים ולמסע שעורך קורינאלדי בחצרות הרבנים ובתי ההוראה של פוסקי ההלכה, המורים לו כאיש אחד שלא יקום ולא יהיה והריסת בתי הכנסת לא תהיה ממשיכה הדרמה המשפטית בבית המשפט העליון בדיון הנוסף. שלשת שופטי בית המשפט כבר החליטו בפסק דין חתום בשניים נגד אחד להתיר את הריסת בתי הכנסת, אך עו"ד גלעד קורינאלדי מחליט שלא להרים ידיים. הוא פונה שוב לבג"ץ במוצאי שבת 'נחמו' ומבקש דיון נוסף והפעם בהרכב שבעה שופטים. הייתה זאת דווקא השופטת איילה פרוקצ'יה שלא רשמה דפים מזהירים באהדה לציבור החרדי, שהחליטה על מתן צו ביניים האוסר את הריסת בתי הכנסת, וקבעה כי העניין ידון בהרכב של שבעה שופטים. הרבנים הפוסקים נדהמו: היה זה הפוך על הפוך כשם שידוע שרק הליכוד יכול להחזיר שטחים, כך רק שופטת מסוגה של פרוקצ'יה מסוגלת במגרש המשפטי לפסק דין כזה בניגוד לרובינשטיין חובש הכיפה שנתן את ידו להריסה.
זה היה הדיון המכריע ביותר", מספר קורינאלדי, "בבוקר הדיון קמתי עם משמורת ראשונה טבלתי במקווה והתפללתי ותיקין, חשתי שאפשר ופרשה זו תרשם כנקודת ציון ביחסי דת ומדינה או לפחות כהערת שוליים חשובה בהיסטוריה של מדינת ישראל".
הדיון היה מתוח בראש הרכב השופטים עמד נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק, מערכת הביטחון ואיתה בעצם כל צמרת המדינה עקבה במתח אחרי הדיון. בעיקר גורמי הביטחון שהדיון בגורל בתי הכנסת תקע את כל השלמת תוכנית ההתנתקות ברגע האחרון. "חשתי כשליח הציבור", מספר קורינאלדי, "הכנתי נאום משפטי מראש, אולם כשעמדתי לפני חבר השופטים שתקעו בי את עיניהם, מפי יצאו מילים אחרות שעד היום איני מבין כיצד יצאו, הדיבור היה ספונטני, "התיק הזה מעלה את השאלה ביחס לכבוד הדת היהודית כבוד האומה הישראלית וכבוד אלוקים, איזה כבוד אנו נבחר שיעלה על המאוזניים האם ניתן יד באמצעות בית המשפט להריסת מקדשי מעט רק צוררי ישראל והגרועים שבהם, החריבו את בתי מקדשינו, האם נמיט את החרפה הזאת על הנוער על הילדים ועל ילדי הגולה", נאם בפאתוס.
כל אופי הדיון היה חריג. באותו דיון, אפשר נשיא בית המשפט העליון להגר"ש קוק ולהגר"ש ישוב כהן לשאת דברים בפני שבעת שופטי בג"ץ. הגר"ש קוק בהתרגשות רבה פנה לשופטים ואמר "תקדים כזה לא היה ב 4000 שנות קיומינו וכי הביזיון הגדול ביותר, שיהודים יכולים לגרום הוא הריסת בתי כנסיות במו ידיהם", כשגרונו חנוק מדמעות סיים הגר"ש קוק את דבריו במילים "חוסו עלינו", אני עצמי ראיתי", מעיד קורינאלדי, "כי את עיניהם של השופטים העליונים אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין ציעפו דמעות. דברי הגר"ש 'קוק עוררו המולה באולם, ובין שבעת השופטים נלחשו לחישות והוהרו פיסות נייר. השופט ברק ביקש לסיים את הדיון הארוך וביקש דברי סיכום קצרים.
לאחר הדיון הדרמטי הזה מחליטים שופטי בג"ץ ברוב של 4 נגד 3 על חודו של קול (השופט רובנישטיין הפך את דעתו והחליט לפסוק נגד ההריסה), שלא להתערב במהלכים המדיניים של הממשלה אולם מצאו לנכון להוסיף בדברי הסיכום "אולם קדושת בית הכנסת חורגת מגדרה של הקהילה בישוב, היא מעניינו של הציבור היהודי כולו באשר הוא בישראל ומחוצה לה. יחודו של בית הכנסת ממשיך להתקיים גם לאחר שננטש"
בסופו של דבר מטרת המאבק הושגה מכיוון בלתי צפוי, עם התקבל פסק הדין בשעות הערב של יום חמישי, וכל שנותר הוא פקודת שר הביטחון לפוצץ את בתי הכנסת, ולאחר שקבלני משרד הביטחון תלו שלטי 'הולי פלייס' על בתי הכנסת, נסע קורינאלדי לרחוב הקבלן 45 בניסיון לחולל השפעה במישור הכללי. אלי ישי סבר שהעניין גמור וחבל על הזמן, אולם הצטרף להתייעצות אצל הגר"ע יוסף. באותם דקות התקשר הגר"ע יוסף וקיים שיחה נוקבת עם הנשיא קצב וביקש ממנו להתערב ולהפעיל לחצים על ראש הממשלה שרון שבעצמו החל להתנדנד. הגר"ע שוחח גם עם שר הביטחון מופז. תוצאות הלחצים לא איחרו לבוא ובמהדורת החדשות של חצות הודיע מזכיר הממשלה כי ראש הממשלה החליט להקפיא את הריסת בתי הכנסת ולהביא את הסוגיה להחלטת ממשלה לדיון שלישי בפני הממשלה לאחר שפעמיים אישרה הממשלה את ההריסה.
בישיבתה השלישית בנושא הפכה הממשלה את עמדתה וברוב של 14 נגד שניים החליטה להותיר את בתי הכנסת על כנם. ראש הממשלה שינה את דעתו והצביע עם חברי הממשלה נגד הריסת בתי הכנסת.
ישראל לא הרסה את בתי הכנסת. ביום ח' אלול עם יציאת צה"ל מהרצועה לפנות בוקר, פשטו על בתי הכנסת המון פלסטיני והחל בביזה. בתי הכנסת הראשונים שנשרפו היו נצרים, כפר דרום ונווה דקלים, אולם לאחר שצוותי הטלויזיה הסתלקו מהמקום פחתה המוטיבציה הפלסטינית ומספר בלתי מבוטל של בתי הכנסת נשארו עומדים על תילם. במהלך השנתיים האחרונות מספר בתי כנסת נוספים נהרסו ונבזזו כך הישיבה בנווה דקלים נמחקה כליל והבניין ששימש כמרכז גוש קטיף אולם לפי עדויות עדכניות נותרו שלשה או ארבעה בתי כנסת העומדים על תילם כך בית הכנסת בגן אור המשמש היום כלול התרנגולים, בית הכנסת בגדיד ששימש עד למבצע עופרת יצוקה כמסגד ובית הכנסת האשכנזי בנווה דקלים עומד נטוש. יש עדויות שמבנה בית הכנסת בעצמונה משמש כבסיס חמאס.