הצצה נדירה לגהינום
מה עובר בימים אלה על קהילת יהודי טהרן, כיצד פועל מטה המהפכה ואיך הוא מודיע להמונים לצאת החוצה לרחובות, איך הביך מפקד משטרת הרובע היהודי את היהודים בשבת האחרונה ואיך מעבירים תושבי איראן את המסר.

בית הכנסת 'אוהל יוסף' הוא הגדול בבתי הכנסת בטהרן, מידי שבת מתפללים בו כמה מאות איש, בשבת האחרונה הוא היה מלא מפה לפה, ניתן היה לספור בו לפחות חמש מאות איש. חם צפוף ודחוק היה בפנים. לא כל הבאים אליו הם דתיים בחיי היום יום, אבל בימים כאלה מתגברת האחווה היהודית ורבים באים למצוא תמיכה ומזור בבית הכנסת. שם במקדש מעט, מקבלים את המבט האמיתי על החיים. שם מבינים מי באמת שולט ומנהל את העולם ושם גם פוגשים את החברים היהודים האחרים והאחד תומך בשני.
מבין חלונותיו ניתן היה לראות היטב את מה שמתרחש באותה עת ברחובות טהרן הבוערים. את הרחובות והבתים הצפופים מכסה ענן שחור ומחניק המעלה צחנה עזה העוטפת את כל האזור. המפגינים, תומכיו של מיר חוסיין מוסאווי שהפסיד לכאורה בבחירות, מבעירים פחי אשפה ומשחיתים כל דבר השייך לשלטון. המשטרה משיבה אש שמוסיף לריח אבק השריפה. לעיתים יורים השוטרים אש חיה לתוך האנשים . טהרן נראית עכשיו כאתר ששריפה ענקית משתוללת בו. "אל תסתובב ברחוב, אתה יכול להיהרג סתם כך בלי סיבה", הזהירו היהודים את כל הבאים לבית הכנסת.
מבעד לכתלי בית הכנסת הגדול ניתן לשמוע היטב את רעשי האופנועים רבי העוצמה, רעשים המעלים צמרמורת בכל מי שיודע מי רוכב עליהם, משמרות המהפכה של מחמוד אחמדינג'אד, חיות טרף לבושי אזרחית , ידיהם מכוסים באגרופנים ובאמצעותם הם מכים במכות רצח את כל מי שנראה להם, אין להם דין ואין להם דיין בידיהם הם מחזיקים כלי נשק סכינים וגרזנים והם משתמשים בהם בלי לעשות חשבון. "הקורבנות מהימים האחרונים נהרגו בידיהם", מספר בשיחה מיוחדת מביתו מפריז שליח רשות השידור העיתונאי גדעון קוץ שחזר מגיא התופת אך לפני יומיים.
המרכזים המסחריים בעיר משותקים, החנויות סגורות לחלוטין. השלטונות הטילו עוצר על מרכז העיר מחשש להתפשטות ההפגנות. סוחרים מפחדים בלאו הכי לפתוח את החנויות שלהם משום שאם ההפגנות יגיעו אליהם, הם עלולים למצוא את עצמם בתוך המהומה. ובכלל, תושבי טהרן עסוקים עתה בהפגנות ואין להם כרגע פנאי כלל ועיקר לקניות. תושבי טהרן נטלו הפסקה והם מחכים במתח לתוצאות.
גם כשאין הפגנות, מראים המליציות האזרחיות נוכחות בכל מקום והם מכים ותוקפים אזרחים תמימים בכל מקום אפשרי רק בשביל להפיל אימה על התושבים. אחד מתושבי טהרן שישב בביתו, ראה את נציגי המליציות של הנשיא ניכנסים לאחד משכניו. הם ניכנסו לחצר, לקחו את תושב המקום והרביצו לו מכות רצח עד שנפח את נשמתו. השכן המצוייד בטלפון סלולארי בעל מצלמה, צילם את הכל ושלח לאחר מכן לחו"ל על מנת שיראו מה מתחרש באיראן. במקרה שני, צילם מישהו את משמרות המהפכה נוטלים איש זקן ומכים אותו עד שכל אבריו הפנימיים דיממו על המדרכה, האיש הוכה למוות. גם התמונה הזאת הגיע החוצה ועוררה מהומה גדולה.
עד יום שני שהה גדעון קוץ בטהרן וסיקר שם את ההפגנות. "הם ידעו היטב מי אני ושאני מעביר כתבות לארץ", מספר קוץ בשיחה מיוחדת ממקום מושבו בפריס, שלטונות טהרן הצמידו לגדעון קוץ מתרגמת מיוחדת שליוותה אותו לכל מקום.
הפעם המפגינים מאורגנים היטב. המשטרה סגרה את מטה הבחירות של המועמד המתחרה חוסיין מוסאווי ומאז מטה ההפגנות ירד למחתרת, עד עצם הרגע הזה לא הצליחה המשטרה לשים את ידה על המקום שממנו יוצאות ההפגנות. פעיליו של מוסווי, בעיקר סטונדטים, מקבלים הודעות קצרות מהמטה באמצעות מכשירי זימוניות. ההודעות קצרות ולאקוניות, החשש לתפיסה בידי המשטרה הוא גדול, איש אינו יודע על חברו. ההודעה הקצרה מכילה פרטים מעטים היכן להתייצב והיכן מוצבים שוטרים שמהם יש להיזהר. אלה כבר מזעיקים את ההמון החוצה, כך זה עובד.
המטה עוסק בין היתר בפעולות להפצת המתרחש בעולם החוצה. חלק מהידיעות שאתם קוראים בכתבה זו, הגיע כתוצאה מפעילות של מחלקה זו הזמרימה החוצה נתונים תחת אפה של המשטרה. השלטונות אומנם סגרו את מרבית אתרי האינטרנט אבל הסטונדטים מוצאים כל העת דרכים מחוכמות להוציא החוצה תמונות וטקסטים כתובים ובהם תיעוד המתרחש בטהרן הסגורה לרוב העיתונאים.
מהסטודנטים הם חוששים במיוחד. לסטונדטים גישה חופשית לתקשורת המקוונת. שלטונות המהפכה פורצים לאוניברסיטה לתוך החדרים ושוברים את המחשבים בתקווה שהדבר הזה יפסיק את הזרימה המתמדת של החומר החוצה. אבל זה לא עוזר להם. בעידן של התקשורת של ימינו, אפשר להשתמש בכלים אחרים להעביר את המסר לעולם.
דרך אחרת של המהפכנים להילחם במשטר היא קריאה לפורצי מחשבים בכל העולם להפיל את כל האתרים של המשטר באיראן, קריאות כאלה הגיעו גם לישראל ואכן נמצא יותר ממומחה אחד המנסים להפיל את האתרים הממשלתיים זאת התרומה הצנועה שאנשים מבחוץ יכולים לתרום למהפכה האיראנית.
הקהילה היהודית מנסה להתערב כמה שפחות בהפגנות. הם מסתגרים בבתיהם בשכונה היהודית ומחכים במתח לתוצאות העימות. גורמים המקורבים לקהילה היהודית בטהרן סיפרו כי הוחלט לבטל את כל הפעילויות בעקבות המהומות שפרצו אחרי הבחירות לנשיאות, אולם הבהירו כי אין יהודים בין הנפגעים ולא נגרם כל נזק. בהודעה שהעבירו לסוכנות הידיעות היהודית בארצות הברית, סיפרו הגורמים כי הקהילה היהודית ביטלה את כל הפעילויות החברתיות והחינוכיות. הם הסבירו כי מדובר בצעד מונע בשל ההתנגשויות ההמוניות בבירה האיראנית "אין כל בעיה עבור היהודים", אישר אחד הגורמים, שציין כי לא היו נפגעים בקרב בני הקהילה היהודית ולא נגרמו נזקים למבני הקהילה. "יש רק בעיה עבור אלה שנוטלים חלק בעצרות". מנהיגי הקהילה היהודית בטהרן וחברי הפרלמנט היהודים מקפידים לברך את המנצח בבחירות לנשיאות, אולם הפעם – על אף שאחמדינג'אד הוכרז כמי שניצח ברוב גדול על מוסאווי בבחירות שהתקיימו ביום שישי – לא פורסמה הודעה שכזו.
500 יהודים הגיעו לתפילת ליל שבת בשבת האחרונה", מספר גדעון קוץ, "בין המתפללים היה גם אורח כבוד מעט מוזר. מפקד המשטרה החדש של הרובע היהודי שהוזמן אחר כבוד לפתוח את התפילה בבית הכנסת. אחרי צרור ברכות חנפניות שהשמיע הגבאי לו ולאישיותו הגדולה שהביאה אותו למשרה הרמה של מפקד משטרת הרובע היהודי, עלה האיש לפתוח את התפילה בנאום ברכה. לנגד עיניהם הנדהמים של היהודים בחר המפקד המוסלמי של המשטרה לשאת דברים בנושא ... עישון הסמים. לא זו בלבד אלא שהוא הניח על השולחן במקום המיועד לספרי קודש, שקית ובתוכה דוגמאות של סמים. "אם תגררו לסמים תגיעו לזה", אמר המפקד החדש בדברי ברכתו לקהילה היהודית. חמש מאות מאזיניו לא ידעו אם לצחוק או לבכות. מה שברור הוא שמה שהם לא היו בוחרים לעשות, הם היו צריכים לעשות זאת בשקט. אם הם היו צוחקים, הצחוק שלהם היה נגמר בשערי בית המעצר. בסיומה של השיחה המוזרה הזאת בעיצומה של התפילה, ביקש מפקד המשטרה החדש שהקהילה היהודית תישא תפילה להצלחתו וכך אכן הם עשו.
25,000 יהודים חיים היום בטהרן. הם נהנים מחופש דת מוחלט בתי הכנסת פועלים. יש להם גם בתי ספר יהודים שאותם מנהלים מוסלמים ובטהרן פועל אפילו בית חולים יהודי. ככלל היהודים נמנעים מלהתערב בפוליטיקה המקומית, חוששים מאוד ממה שיקרה. למרות החופש שממנו הם נהנים, הם נתונים לפיקוחו של השלטון האיראני וחוששים מאוד. רבים מהם אנשים עשירים והם רשאים להסתובב חופשי ולבקר בכל מקום בעולם להוציא את ישראל כמובן. אם כי רבים מאוד מהם ביקרו בחשאי גם בישראל", מספר קוץ. לא מזמן השלטונות עלו על העובדה שיהודים רבים נוסעים לישראל. החשודים נקראו לתחקירים במוסדות השלטון, הדרכונים נלקחו מהם והם אינם רשאים לצאת מגבולות המדינה.
"רבים מאוד מהיהודים המבוגרים שעמם שוחחתי השבת", מספר קוץ, "אמרו לי שהם תמכו בנשיא אחמדניג'אד רק בשל העובדה שהוא העלה לאחרונה את משכורת הגימלאים במדינה, אבל גם אלה שתמכו במוסאי, אינם חוששים לומר זאת בפה מלא. אולם היהודים אינם מעורבים בהפגנות. הם מעדיפים להסתגר ברובע היהודי שלהם ולהמתין עד יעבור זעם
אין באיראן גילויי אנטישמיות", אומר קוץ "ביום הבחירות ביקרתי באחת הקלפיות של הרובע היהודי. היו שם בצוותא יהודים, מוסלמים, זאראטוסרים (בני דת הזטוסטרא, הדת העתיקה של פרס) הם דיברו באהדה גדולה על היהודים", מספר קוץ. "יש שם אפליה כלפי יהודים. יהודי נתקל באפליה במוסדות השלטון מעצם היותו יהודי. קוץ גם שוחח במהלך ביקורו עם עוזריו של נשיא איראן שגילו לו את תוכניותיו. "הנשיא חושב שעל העם האיראני לשלוט בעולם ומימלא, יהודי איראן הם אלה שיעמדו בראש היהודים של העולם ומוסלמי איראן הם אלה שיעמדו בראש המוסלמים. כך הם מתכננים את המהפכה בעולם.
"הפעם זה אמיתי", טוען גדעון קוץ, "לאנשים פשוט נמאס והם רוצים להחליף את השלטון המושחת, אין שלטון של רשע שהחזיק זמן רב. השלטון ניסה להחזיק את ההמונים בעזרת הנשק של השנאה לאמריקה ולישראל. העם האיראני אינו קונה יותר את הססמאות האלה. היום כולם מבינים שאמריקה אינה שטן והיהודים אינם בני השטן. "רבים מאלה שעמם שוחחתי, אפילו כאלה שכבר נולדו לפני פחות משלושים שנה ואינם זוכרים את תקופת השאה, הצטערו מאוד על יחסי העויינות בין ישראל לאיראן. הם יודעים כי יחסים כאלה היו רק עוזרים לאיראן", מספר קוץ, "העם האיראני אינו שונא את עם ישראל, את עם ישראל שונאת קבוצה קטנה ומטורפת הנמצאת עתה בשלטון.
"יש באוויר אווירה של מהפכה", "הפעם הם נחושים מאוד להמשיך למרות שחלקם יודעים כי הם יחזרו בתוך ארון מתים, אבל לא איכפת להם. "בסך הכל האוכלוסייה באיראן אינה דתית.
מה שמדאיג בעיקר את השלטונות שההפגנות פרצו מטהרן והגיעו גם למקומות אחרים כמו משאהד איספאן. בהפגנות פורצים המפגינים את כל הגבולות והם מופיעים גם בלבוש הנחשב לחילוני והוא אסור באיראן, בעבר לא העז איש להסתובב כך ברחובות טהרן, הפעם הם עושים זאת כדי להתריס נגד השלטון.
אנחנו מאוד משתדלים להתעדכן, אבל מבחוץ. לי אין קשר עם שום גורם בתוך איראן, אנחנו לא רוצים לסן אותם".
תומכי אחמדניג'אד מנסים להציג תמונה אופטימית "לא קרה שום דבר, בסך הכל כמה הפגנות של המפסידים בבחירות, זה יעבור להם. אבל הפעם כבר אי אפשר להסתיר. מצד שני גם מתנגדי המשטר מפיצים קריאה שלא לנהוג באלימות בהפגנות משהו בסגנון גנדי או מרתין לוטר קינג. לעומת מהפכות אחרות, המפגינים גם אינם משתמשים בילדים. לא רואים הפעם ילדים בהפגנות. הרבה מרץ מפנים כוחות הבטחון לאוניברסיטאות.
"איראן היא מדינה של ניגודים", אומר ד"ר מרדכי קידר, "ועם הניגודים הללו חייתה האוכלוסייה בשלום עד לאחרונה, כשבועיים לפני הבחירות לנשיאות. אז התברר שיש רבים הרוצים שינוי אמיתי. כאן יש להזכיר שנשיא איראן אינו ראש הפירמידה השלטונית אלא פקיד מהדרגה הרביעית, שכן מעליו יש שלוש רמות של סמכות המאוישות על ידי חכמי דת שאינם נבחרים. אך - במקביל לפרלמנט - הוא הסמכות הגבוהה ביותר שיש לציבור אפשרות לבחור. יחד עם זאת, ועדה מטעם האייתוללות מאשרת כל מועמד, והפעם אושרו ארבעה מתוך 700. הוועדה מעבירה רק את מי שאינו מסכן את שלטון האייתוללות, וכך "הדמוקרטיה" האיסלאמית האיראנית אמורה להנציח את עצמה ולשבט את מוסדותיה.
בנוסף לכך התפתחו באיראן הבדלים ניכרים בין שכבות סוציו-אקונומיות, בין עניים למעמד ביניים, פועלי דחק ואנשי עסקים.

השוחד הוא השמן על גלגלי הכלכלה, ודאגה למקורבים ומינוי קרובי משפחה הפכו לשיטת עבודה רגילה במסדרונות השלטון. רבים מהבכירים הם מולטי-מיליונרים, בשל מעורבותם האישית בשילוב הדביק של הון ושלטון.

כל המסחרה הזו עומדת היום בפני רגע האמת. נראה שהציבור נקעה נפשו מנשף המסכות, מהצביעות, מהזיופים, מהשחיתות, ובעיקר מהאכזריות של זרועות השלטון.
העולם עוקב בנשימה עצורה אחרי המתרחש באיראן, רבים מתושבי העולם מתפללים להפלת המשטר ולהוצאת הנצרה מחומר הנפץ המאיים על שלום העולם כולו - שלטונות המהפכה באיראן. האם תצליח המהפכה הפעם? שאלת המליון דולר. כל המומחים שעמם שוחחתי משוכנעים שלא ברור ומייעצים להתמתין לבאות. "אל תשכח שגם לפני שנים לא מעטות כבר הוכתרו הפגנות המונים בתור מהפכה אבל בכל זאת דבר לא יצא", מזהיר ד"ר מרדכי קידר. "מהפכה נמדדת בעיקר בחוגים המשתתפים בה", אומרת ד"ר ליאורה הנדלמן-ברכוב, "בינתיים אנחנו רואים בעיקר סטונדטים ואזרחים פשוטים. אנשי דת למשל לא משתתפים בה, ארגונים מקצועיים חוששים. כל עוד לא נראה קשת רחבה יותר של משתתפים זה עדיין לא נקראת מהפכה. העולם כולו מקווה עכשיו שההפגנות יובילו למהפכה ואולי סוף סוף תהפוך איראן למדינה דמוקרטית חזון אחרית הימים