שבע יפול צדיק וקם

הוא אוסף אותם בזה אחר זה ומושך אותם אל בית המדרש שלו לעיתים היה מוצא אותם במצב של דיכאון עמוק שכל רצונם היה לשים קץ לחייהם ולאחר שימוש בסמים. עם הזמן, אפילו ראשי כנופיות למדו לכבד אותו. שש פעמים נשרף בית הכנסת שלו, לפני שבועיים זה קרה בפעם האחרונה, הרב רפאל שלי לא נשבר
תפארה מוסבכר
אף אחד בעולם לא ישבור את הרב רפאל שלי מרמלה, גם לא העובדה שבית הכנסת שלו המשמש כמרכז רוחני לבעלי תשובה במרכז רמלה בלב ליבה של שכונה ערבית עלה בלהבות ונשרף כליל. כאן הוא נולד, כאן גרו הוריו והקימו את בית הכנסת שלו, וכאן הוא ממשיך לפעול. בליל חורף חשוך בעיבורה של העיר רמלה, אנו פוגשים את הרב רפאל שלי מהלך כסהרורי על חורבות בית הכנסת שלו בלב האזור הערבי ברמלה, אך אתמל היה בית הכנסת נראה כמו בית הכנסת 'אל-גריבה' בג'רבה ואילו עתה היה לתל חורבות. כבר שבוע עבר מאז שלטו בו לשונות האש אבל ריח השריפה עוד ניתן להריח היטב, החורבות עודם עשנות. חושך עז במקום, תאורה כמובן אין אבל אפילו החושך לא מפריע לראות את החושך הגדול יותר, חריכות לשונות האש שהפכו את המרכז הרוחני של הרב שלי ממקום מפואר לחורבה אחת גדולה. אפילו הגדר שהקים הרב שלי סביב המרכז שלו לא מפריעים לאלו שרוצים ברעת בית הכנסת הזה להצית אותו שוב ושוב. שש פעמים ראה הרב שלי בכיליון המרכז שלו, שש פעמים שבהם שיפץ את המקום והם שבו והחריבו אותו, אך הפעם, בפעם השביעית הוא התייאש סופית ואינו יכול עוד.
הוא לא מאשים את היהודים, "לא יתכן שיהודים יציתו בית כנסת", הוא אומר לנו בכאב רב בעודו מחלץ עוד חומש מתוך האפר, עוד טלית מתוך החורבן, "אבל אין ספק שהאווירה האנטי דתית שנוצרה בארץ סיפקה את ההשראה למפגעים
"ביום שני האחרון", הוא מספר, בשעה 7.45 בבוקר הגיע אליו טלפון מחברת החשמל שהודיע שהבניין עלה כליל בלהבות. תלמידיו של הרב שלי שהגיעו למקום לא האמינו למראה עיניהם. "הסורג היה חתוך, הם שאלו את חוקרי חברת החשמל ומכבי האש האם הם אלה שנכנסו דרך הסורג שירתי ההצלה השיבו בשלילה , ואז הגיע הרב שלי למקום "ראיתי את הסורג המקופל מהצד של החומה החיצונית והחלון שבור והרשת זרוקה על הרצפה והבנו שאין זה קצר חשמלי אלא מישהו דאג לשרוף את המקום", הוא מספר, "הערתי את תשומת לבם והגשתי תלונה במשטרה ששלחו חוקר. דוברות המשטרה ניסתה לומר שזהו קצר חשמלי "המשטרה ניסתה להרגיע את האווירה בשל האווירה האנטי דתית במדינה היא ניסתה לומר שזהו קצר חשמלי אבל זה אינו קצר חשמלי. חוקר שריפות שהגיע למקום בדק ושאל שאלות הערתי את תשומת לבו לסורג החתוך הוא צילם את כל המנעולים שנחתכו על ידי מכבי האש ואמר לי לא נראה שזהו קצר חשמלי ועד כמה שאני מבין זה לא קצר". החומר נמסר למשטרה ויותר הוא לא ידע. יתרה מזאת, בכל יום בודק הרב שלי את מצב המים, "באותו יום בדקתי את השיבר של המים, ניכר כי מישהו שרצה לשרוף את בית הכנסת דאג גם לסגור את המים. בינתיים הם מחכים לגמר החקירה ואז יתחילו לטפל במקום.
בפעם האחרונה בית הכנסת עלה בלהבות כולו, אבל עוד קודם לכן החלו להתנכל לבית הכנסת שלו. הוא עובר פריצות כבר שרפו את הקומה הראשונה, כשהוצא הציוד מהקומה הראשונה לחצר, שרפו את החצר, כשקיבל ציוד תחליפי לאחר שהחל לשפץ שרפו גם את הציוד החלופי, זמן קצר לאחר מכן שרפו גם את החצר, ואחרי שהוא החל לשפץ את הקומה הראשונה, שרפו גם אותה. תמיד הוא הגיש תלונה אבל מעולם לא עשה מישהו באמת משהו. "תמיד שואלים אותי שאלות, לא מגיעים למסקנה ומשאירים אותי לבד", הוא אומר, אבל הרב רפאל שלי לא מתייאש על אף השריפה האחרונה שהייתה החמורה ביותר משום שאחריה לא נותר דבר. אך כפסע היה בינו לבין העובדה שגם ספר התורה היה הופך למאכולת אש אבל ספר התורה היה במקום אחר, כמו גם הטלית והתפילין של הרב שלי
הרב רפאל שלי עוד התפלל בבית הכנסת הזה משחר ילדותו כשהוריו עוד היו חיים, הם אלה שהקימו את בית הכנסת עבור עולי תוניס ואף התגוררו במקום. אט אט נפטרו המתפללים או שעזבו, המקום התוסס הפך לשומם. משנפטרו נעזב המקום לאנחות עד אשר רפאל חזר בתשובה ובא לגור במקום והקים מחדש את בית הכנסת. המקום היה פורח ומלא מתפללים אלא שהאזור החל להתרוקן מיהודים חברי בית הכנסת הותיקים עברו למקום אחר אבל רפאל הילד לא ויתר על המקום והמשיך לפעול עם נוער. בשנת 85 בעקבות אירוע חמור ביותר שארע בעירו, חזר רפאל שלי בתשובה. עד אז הוא היה איש עסקים ותיק ומבוסס בעיר, הוא החליט ולהקדיש את ימיו ולילותיו לנוער של העיר רמלה.
בלתי אפשרי לצעוד עם הרב רפאל שלי ברחובה של רמלה. גם בעיצומה של ההסתה האנטי דתית הכול מכירים אותו ערבים ויהודים כאחד. עשרות אנשים הוציא מתהומות הנשייה והם החלו לשמור תורה ומצוות בגללו "יצאתי לרחוב אספתי בני נוער במצוקה ששוטטו ברחובות", הוא מספר, אספתי אותם ולקחתי אותם למעלה במקום הזה הרי גרו הורי ועכשיו אני גר שם. מידי לילה היה מגיע עם בחורים, "הייתי מחזק אותם ביראת שמים ומחזק אותם במצוות, גם כאלה שנפלו לסמים, 26 שנים הוא עסוק בזה, "לא מזמן תכננתי לבנות מקווה ולהביא בחורים נוספים", אלא שהמקום לא מפסיק להישרף ואין לו מושג מי מנסה לפגוע בו ולשרוף את בית הכנסת שלו אבל אין לו ספק שהאווירה האנטי דתית היא זו שנתנה את הגיבוי. "אני מקווה שהפעם אי אפשר יהיה להעביר את זה בשתיקה, אילו הייתי ישן שם באתו לילה, יתכן שלא הייתי קם", הוא אומר,
"הם מכירים אותי וכואב להם שפעיל דתי מצליח להחזיר בתשובה, זמן רב לא הייתי נוח להם והם רצו להיפטר ממני הם ניצלו את ההסתה האנטי דתית והציתו את בית הכנסת.
אנו מהלכים ברחובה הראשי של העיר, עשרות אם לא מאות אנשים מפריעים את דרכינו. "מתי השיעור כבוד הרב", הם שואלים, "שלום כבוד הרב יש לי בעיה", הם מציגים. אותם לא מעניינת העובדה שהרב מסתובב עם עיתונאים, הם צריכים פתרון ועכשיו. רפאל שלי רגיל בזה, אנחנו לא כל כך. בית הכנסת השרוף אינו היחיד שהוא מפעיל, עוד חמישה בתי מדרש פועלים בעיר מטעמו, אליהם הוא מביא מרצים של 'לב לאחים' השובים כל נפש ומעוררים את רמלה למהפכה של תשובה. אין איש בעיר שאינו מכירו.
מאחת החנויות יוצא בעל עסק חנות נעליים, אינו רוצה להזדהות בשמו, על ראשו כיפה גדול. לידו עומד בנו בן 10 לערך, לצדעיו כבר גדלות פאות, על ראשו כיפה ענקית. גם שמו מעיד על המהפך שעבר אביו, נחמן. "בלי הרב שלי איני יודע להיכן הייתי מגיע", הוא מספר, "הוא פתח לי את העיניים, הוציא אותי ממש מהרחוב, התחלתי להשתתף בשיעורים, כל הבית התחזק, היום את רואה את הכיפה שעל ראשי אני מנהל אורח חיים חרדי
הרב רפאל שלי אינו מתייאש הוא יושב ומתכנן את השיפוץ הגדול ומבטיח שהפעם עוד יגדיל לעשות ויהפוך את הבניין לגבוה והיפה ביותר בעיר. "אני רוצה לשקם את ההריסות, למסד את המערכת ולהפוך אותה בצורה מסודרת יותר לערב את השלטונות ולגרום להרבה יותר בני נוער להתקרב ליהדות. אפילו חדרי אירוח לשבת הוא יבנה שם להביא רבנים גדולים שיחזקו את כל צעירי המקום, לשקם אנשים נדכאים והרוסים שיהיה להם להיכן לפנות שיהיה להם מענה.
"הרב שלי הוא הראשון שפגשתי לאחר שהידרדרתי לשאול התחתיות" בו הייתי", מספר לי אחד מתלמדיו, "המפגש איתו השפיע עלי רבות אפילו שלאורך כל הדרך, דאגתי להבהיר לו בצורה חד משמשית שאינני מאמין באלוקים וחבל על הזמן שהוא משקיע בי, אך הוא לא התייאש והמשיך לנסות לדבר אל ליבי שאניח תפילין,שאדבר עם ה', עד שלבסוף הלטתי שאני רוצה לשים קץ לכול המרוץ המטורף הזה. את לא תאמיני למה שאני אספר לך אבל הייתי אחד מן האנשים המסוכנים ביותר בעיר, כול העיר פחדה להתקרב אלי. וכשהרב שלי רצה לקחת את המקום שבו התחבאתי מהמשטרה, כולם ניסו להניע אותו מלעשות זאת שחס ושלום לא אהרוג אותו. אך לא כך רצה הקב"ה והרב שלי ממש נתן לי את חיי במתנה.
איך הגעת למצב כזה?
עליתי לארץ ממרוקו עליתי לבד יתום מהורים, לא ידעתי מילה אחת בעברית, החברה בה חייתי דחתה אותי וצחקה בשל עובדה זאת והעובדה שגדלתי בשכונת עוני שגידלה פושעים הדרך למטה היא קצרה והרחוב מקבל כולם לא משנה מי אתה ומה אתה"
כיום לא רק שהוא השתקם, אלא הוא עצמו עוזר לרב שלי בפעילותו החשובה והברוכה ובעסק שהקים, הוא נוהג לארח מידי יום את האנשים שהיו עצמו היה חלק מהם בעברו. "היום לא רק שהשתקמתי אלא אני מעביר סדנאות לאסירים שמרצים מאסר בפועל יש לי אישור להיכנס לכול בתי כלא בארץ ואני מרצה מבוקש בהרבה אוניברסיטאות ברחבי הארץ הכל בזכות האיש היקר הזה הרב רפאל שלי"
כל תושב רמלה שנתקל אי פעם בעת שהלך הרחוב בדמותו של ח' ידע שמוטב לו שימצא דרך חלופית ללכת בה, אחרת לא בטוח שיגיע למחוז חפצו בשלום. "הייתי מטיל אימה על כל מי שראה אותי", הוא מספר בשיחה ליום ליום "כבר מגיל 13 נפתחה לי ספריה מכובדת במשטרה שכללה בין השאר רצח ושימוש לא חוקי בנשק. לא היו גבולות הייתי עושה ככול העולה על רוחי ורק כאשר פגשתי את הרב שלי הבנתי שטעיתי שזו לא הדרך הנכונה, על מנת להראות לי איך אני יכול להבטיח לעצמי חיים הרבה יותר טובים הרב היה צריך לעבוד קשה ולמשוך אותי לבית המדרש בכוח על מנת שאלמד תורה. לעיתים הוא היה אומר לי שאבוא אפילו לחמש דקות ולא אעשה שם כלום מצדו שאעמוד כמו פסל ולאחר מכן אחזור לעיסוקי. ולאט לאט צעד אחר צעד מצאתי את עצמי יושב בבית המדרש ולומד תורה, במקום לחפש לעצמי הרפתקאות חדשות ומשחקי חתול ועכבר עם המשטרה". כיום נמצא ח' במצב אחר לחלוטין וכנגד כל הסיכויים והנבואות השחורות של החברה הוא השתקם והפך אט אט לאדם נורמטיבי מן השורה."את הכול אני זוקף לזכותו של הרב שלי", הוא אומר בהתרגשות "בלעדיו הייתי היו במקום אחר לגמרי, אף אחד לא האמין לא שאני אמשיך לחיות כי כולם היו בטוחים שסופי קרב פעמיים כמעט ירו בי מטווח 0 ורק בזכות הרב ניצלתי.כיום ח. הוא אבא לילד בן חמש מניח תפילין, הולך לשיעורי תורה והכי חשוב חוזר בתשובה בכול יום מחדש.
"את הסיפור הזה אני חייב לספר לך" ,אומר לי הרב בשיאו של הביקור, "זהו סיפור שללא ספק השאיר עלי רושם רב. "הסיפור התרחש בליל חורף גשום בעודי צועד ברחובות בני ברק הבחנתי באדם שהיה מוטל בין השיחים וכאשר נגשתי אליו ושאלתי לשלומו, הוא בתגובה בקש ממני שאעזוב הוא היה שרוי בדיכאון כל כך עמוק, שכל רצונו היה פשוט לסיים את חייו. אך אני החלטתי שלא יקום ולא היה ולא רק שהוא יחיה אלא בעז"ה, הוא יחזור בתשובה ויילמד תורה. וכך אספתי אותו וממש במו ידי סחבתי אותו לביתו, הוא אדם נשוי שיש לו אישה וילדים ולאחר שהגענו לביתו, הוא סיפר לי את הסיפור הבא. "לילה אחד כאשר פרצתי לאחד הבתים בבני ברק על מנת להשיג כסף לממן את קניית הסמים שלי, הבחנתי בתיק שהיה מונח על השולחן ובתוכו סכום כסף. אולם כאשר הייתי כבר בדרכי החוצה נתקלתי בתמונה של הבבא סאלי שהייתה תלויה על הקיר, הרגשתי כאילו הוא מסתכל עלי ומבקש ממני להחזיר את שלקחתי. וכאשר ירדתי למעטה עם השלל התחלתי פתאום להרגיש ייסורי מצפון מיד עליתי בחזרה למעלה לקחתי רק חלק מהכסף והחזרתי את התיק למקומו". היום הבחור הזה", מספר לי הרב שלי, "חי ונושם ומנהל קבוצת תמיכה לגמילה מסמים, אחת לחודש הם מקיימים מפגש שבו אני נוהג להיות נוכח, מרגש אותי לשמוע את הסיפורים של אותם בחורים כיצד הם נגמלו וכמה זמן הם נקיים הם סופרים את הימים הללו ממש כמו ספירת העומר ואני מקווה בשבילם שהם יישארו נקיים לנצח"
וזהו סיפורו של שרון שעד היום לא יכול להיפרד מהרב שלי, "עד לפני שעה הייתי בחברתו", הוא מספר "גם היום שאני אדם נורמטיבי משוקם ועובד אני משתדל לעזור לו ככול יכולתי, הוא היחיד שהיה לו אכפת מאיתנו ורק בזכותו אנחנו בני אדם היום, כולם התעלמו מאיתנו. אני וחברי הכרנו אותו בגיל צעיר והוא שמר עלינו וכיוון שפה ברמלה לא היה הרבה מה לעשות, רובנו פשוט התדרדרנו לפשע." הוא מספר 'ליום ליום' עד כדי כך הוא הטריח עצמו בשבילנו שגם בכלא הוא היה בא לבקר אותנו ומוסר לנו שיעורים ביהדות. לאחר מכן כשהשתחררנו לא יכולנו להתעלם מנוכחותו, נדבקנו בו ויחד עם זה נדבקנו בתורת ישראל, אינני יודע מה הייתי עושה בלעדיו", הוא מספר.
וכל הסיפורים האלה, התנקזו ופעלו במקום הזה שעלה בלהבות, אז איך אתה רוצה שאתייאש ולא אקים הכל מחדש"? הוא שואל, "האם אוכל להזניח את כל הנפש אשר עשיתי. לא משנה כמה פעמים ישרפו לי, אני את שלי אעשה שוב ושוב אקים מחדש ואשקם את חורבות בית הכנסת, הוא עוד ישוב ויראה כמו בית הכנסת 'אל גריבה' שג'רבה, שם עוד מצוי אבן של בית המקדש הראשון שהביאו הכהנים. בית המקדש יבנה באהבת חינם, וכך גם בית הכנסת שלי".