האיש שהדליק אותיות בחושך

באנו חושך לגרש
לפני 20 שנה כשהבין ר' אברהם לביא, עיוור מלידה "שאם אין אני לי מי לי" הוא הקים את ספרית מסיל"ה, המספקת שרותי השאלת ספרים לעיוורים וכבדי ראיה מכל רחבי הארץ והעולם. לכבוד חג החנוכה חג האורים ביקרנו בספריה הייחודית הזאת שהכניסה מעט אור לתוך חייהם של העיוורים, וחשפה אותם למאות ספרים וכתבי עת שלולא הספרייה הזאת הם היו בגדר ידיעה בלבד

רעש מכונת הדפוס ומדפים עמוסי ספרים קיבל את פני כשנכנסתי לספרית מסילה ברחוב עזרא בבני ברק. בתוך ההמולה הזאת עומד איש מרשים למדי, ר' אברהם לביא, עיוור מלידה שבזכות תושייתו יכולים עיוורים רבים ללמוד תורה להשתלב בשעורי דף יומי בבית הכנסת ואפילו ללמוד עם ילדיהם את ספר 'המסורת' אותו ספר שכבר שנות דור מלווה את כולנו בלימוד אומנות הקריאה בעת תחילת הלימודים בתלמוד תורה, גם אותו תרגם ר' אברהם לשפחת הברייל למען יוכלו הורים עיוורים ללמוד בו עם ילדיהם הכל תורגם לשפת הברייל ההופכת את לעיוורים את הקריאה לאפשרית.
כתב הברייל הומצא במיוחד עבור העיוורים ובנוי מנקודות קטנות. עיוורים רבים נעזרים בשרותי הספרייה הזו, שהקים ר' אברהם בעשר אצבעותיו. "בתחילת הדרך עוד הינו יושבים ומעתיקים את הספרים במכונות כתיבה לכתב הברייל בעזרת בנות סמינר שהתנדבו לעשות זאת", נזכר ר' אברהם, "אך לאחר שהקמנו את העמותה הצלחנו ברוך ה' לגייס כסף על מנת לקנות מדפסת, "וכיום", הוא מציין בסיפוק, "יש לנו אפשרות לשכתב ספרים ברמה מאוד גבוהה גם בקנה מידה עולמי. "ובחסדי שמים כמה שנים לאחר מכן, פנתה אחת מעובדות המכון ללימודי תכנות ופתחה בעבורנו תוכנה המסוגלת להמיר קבצים לכתב הברייל וכל שנותר הוא פשוט להדפיס את הספרים. כיום מאות אנשים נעזרים מידי שבוע בשרותי השאלת הספרים שלנו."
במסגרת עבודתו כמנהל הספרייה נתקל ר' אברהם בסוגים שונים של אנשים הורים לילדים עיוורים חלק מהם מכיר בעובדת היות בנו עיוור ואינו מסוגל לראות והוא מנסה כמה שיותר לעזור לילד ולצייד אותו בכל הכלים המצויים היום בשוק על מנת להקל עליו חלק אחר מתכחש לעובדה זאת ומנסה להמשיך כאילו הכול כרגיל. "ההכחשה היא בעיה מספר אחת שלנו אמנם אני מבין את ההורים הללו, "זהו לא דבר פשוט שמבשרים לך שהילד שלך עיוור ולא יוכל לראות עוד לעולם", אומר ר' אברהם בצער. "על אף שהורים שלי קבלו את הבשורה על הצד הטוב ביותר והשתדלו כמה שיותר לסייע לי. אך לא אחת יצא להיתקל בסיפורים של הורים שהתעקשו לשלב את הילד בחינוך נרגיל והדבר גרם לו לסבל רב, הילד התקשה להתקדם בלימודים. הדוגמא הכואבת ביותר שנתקלתי בה היא סיפורו של ילד שגם העובדה שהוא קבל דפים עם הכתב הגדול ביותר שיש היום על המחשב לא עזרה ובגלל שהוריו סרבו להכיר בעובדה שאין מה לעשות ויש להם ילד עיוור הוא היה קורא בעזרת מנורה בעוצמה של 500 וואט ששרפה את פניו ועיניו וגם כך הוא הסתדר בקושי רב. היה גם מקרה קיצוני ביותר של אבא שנכנס לדיכאון, כאשר נודע לו שיש לו ילד עיוור".
הסיפור הבא שבו נתקל ר' אברהם במהלך עבודתו בספרייה, הוא דווקא סיפור משעשע. "אחד מהקוראים הקבועים שלי הוא פייטן במקצועו והספר 'שירה חדשה" שהודפס לא מזמן בכתב הבריל הוא ממש חמצן בשבילו, שבת אחת כאשר הוזמן לשבת פיוט וחזנות באחד מבתי המלון היוקרתיים בארץ, גילה האיש לחרדתו כי הוא החזיר בטעות את ספר השירה הנחוץ לו כל כך, במקום ספר אחר שתכנן להחזיר. למזלו הרב חלק מהפיוטים של ערב שבת הוא ידע בעל פה, בנוסף לכמה טקסטים שהעתיק בעצמו מהסידור. אך כיוון שהיה לו כבר סידור עם כל הפיוטים מסודרים בתוכו, חשב כמה פעמים להשליכם לאשפה אך לא עשה זאת משום שחמל על כל העבודה שביצע בהעתקת הטקסט לסידור. כך הצליח להסתדר לפחות באופן זמני. אך כאשר בקשו ממנו לשמש כחזן בתפילת שחרית בשבת בבוקר,הוא גילה לתדהמתו שגם סידור עם תפילת שחרית של שבת אין ברשותו וניסה להסביר למארחיו שהדבר בלתי אפשרי אך הם התעקשו בכל אופן ולמרות שהבטיחו שיעזרו לו הוא הסביר להם שהדבר בלתי אפשרי. במקביל הגיע השמועה לאוזני אביו שהחליט לנסות לעזור לבנו ובשעה 06:00 הוא שם פעמיו לעבר בית חנוך עיוורים אולי שם ימצא הספר המבוקש הכול יבוא על מקומו בשלום והבעיה תפטר. אך כאשר הגיע לשם הסביר לו השומר בכניסה שהמקום נפתח רק בשעה 07:00, מאוכזב סובב האב על עקבותיו. כשלפתע פגש ביהודי דתי שהיה עיוור אף הוא והחליט לנסות להתייעץ עימו אולי הוא יוכל לעזור לו להיכנס למקום. כאשר פנה אליו האיש השיב לו אותו זקן בפשטות שעדיף שיבוא עימו לביתו והוא ישאיל לו סידור משלו, מאשר לנסות להיכנס מהדלת האחורית שמח ומאושר הלך האב הביא לבנו את הסידור והכול בא על מקומו בשלום.
אין רגע מתוק מכניסת ילד לתלמוד התורה ותחילת קריאת האותיות, כולנו זוכרים את הרגע הזה. אין רגע מתוק מרצונם של ההורים לחזור עם הילדים על האותיות שלמדו זה עתה מהמלמד בתלמוד תורה, אך מה לעשות כשאבי הבן הוא עיוור ואינו יכול ללמוד עם בנו עקב מגבלות ראייתו לאיזה צער גורם הדבר? בבתים רבים שבהם אבי הבן הוא עיוור, עושה זאת האם, אבל כשהגיעו ילדיו של ר' אברהם לביא לגיל שבו צריך להתחיל ללמוד קריאה, החליט ר' אברהם לפתור את הבעיה גם לעצמו ובעקבות זאת גם לאחרים "אמרו לי שאין בזה טעם כיוון שחייבים לעקוב אחרי הילד צורת האותיות שונה לחלוטין, קבלתי בצער רב את הטענות, ויתרתי על הרעיון והשארתי את התפקיד לאשתי וברוך ה' הילד למד לקרוא. שנה לאחר אותו מקרה התקשר אלי אחד מחברי העיוורים שגם הוא נתקל באותה בעיה, הסברתי לו את הטענות אך הוא החליט שזה לא מקובל עליו כי הוא פשוט רוצה ללמוד עם הילד שלו ולהרגיש שהוא לומד עם הילד ולתת לו את תשומת לב ויחס הראויים. ואני שהבנתי ללבו נגשתי ישר אל עובדות המכון ואמרתי להם, "עזבו מיד את כל העיסוקים ותחלקו את העבודה ביינכן ותרגמו לי את ספר המסורה אני מעוניין להוציא אותו לאור בימים הקרובים. כמה לאחר מכן זכיתי ברוך ה להוציא את הספר בכתב הברייל, כדי שגם אבות עיוורים יוכלו ללמוד עם הילדים שלהם את האלף בית בדיוק כמו כולם.
אחד הדברים שמרגשים את ר' אברהם יותר מכל הוא תגובותיהם החיוביות של הקוראים שלו, אותם אנשים שללא יוזמתו הברוכה להקים את הספרייה והעמותה וודאי לא היו יכולים להתקדם בחייהם. וכך גם סיפורו של יצחק חנוכה עיוור מלידה, שבגיל אחת עשרה קבל את הבשורה שמלבד היותו עיוור, הוא גם חרש. אך איציק לא ויתר לעצמו ועבר מסלול חיים רגיל לחלוטין, כולל לימודים בתיכון רגיל עם בגרות מלאה ואף פנה ללמודי תיאטרון. "בשל העובדה שאני מרבה לקרוא ולכתוב עד שקמה עמותת מסיל"ה כמעט ולא יכולתי להשיג ספרים בכתב הברייל דבר שהקשה מאוד על חיי הוא מספר 'ליום ליום',לאחר שגיליתי את ספריית מסילה חיי התשנו לבלי הכר, כאשר אני קורא ספרים בכתב הברייל הדבר נחרט בזיכרוני יותר טוב מכל דבר". הוא מוסיף בהתרגשות "הם פתחו עבורי צוהר לעולם שלא הכרתי ואני מלא הערכה ותודה לאברהם וחבריו שעבדו כל כך רק קשה רק בשביל לאחרים היה יותר קל בעתיד, זהו ללא ספק אחד המפעלים החשובים בארץ ואני מקווה שהם ימשיכו לעשות חיל."
רובנו וודאי זוכרים את אביחי שלי, חתן התנ"ך העולמי לשנת תשע"ב והעיוור הראשון שזכה בתור המכובד הזה. בגיל שנתיים החל אביחי לאט לאט לאבד את הראיה " זה התחיל מעין אחת, המשיך בעין השנייה עד שלבסוף איבדתי את הראיה לחלוטין", מספר אביחי, "ועד גיל ארבע התחלתי לאבד גם את השמיעה בהדרגה ובכל חשבו עד אז שאני אילם ועד אז לא דברתי בשל כך. יום אחד כשאימא שמעה אותי מגיב לכל מיני דברים היא הבינה שזה הזמן להתחיל ללמד אותי לדבר. מאז אני מסוגל לראות רק אור וחושך ונעזר במכשירי שמיעה". אך חז"ל כבר אמרו שאין דבר העומד בפני הרצון והוא ללא ספק הוכיח שעל אף היותו עיוור וחירש הוא מסוגל כמעט להכל. "לכל מקום שהייתי צריך להתקבל אליו היו בעיות, מהגן ועד הצבא, בכל מקום הייתי צריך להוכיח שהמגבלות שלי אינן מגבילות אותי באמת. כך למשל כאשר הורי רצו לשלוח אותי לגן דחו אותם בטענה שהם לא רוצים ילד מוגבל מפני שאין להם דרך להתמודד איתי, אך למזלי הרב דווקא את הישיבה היה הכי קל לשכנע." כך למרות הקשיים הרבים שחווה אביחי ניצח. הוא סיים את לימודיו בישיבת 'בית יהודה' השוכנת בכפר מימון, במהלך לימודיו כאמור אף התמודד בחידון התנ"ך העולמי והוכתר כחתן התנ"ך לצידו של מאיר בן אדמון. כל שנותיו בישיבה חלם אביחי להגיע אל המעמד הזה, עד שדווקא כשהגיע לכיתה י"ב החליט לוותר על הרעיון עקב העומס הרב במבחנים. אך אמו החליטה שזו ההזדמנות להראות גם לבנה וגם לעולם שעל המגבלות אפשר להתגבר אם רק רוצים וזה היה אתגר. היא שכנעה אותו לגשת למחנים למרות העומס בטענה שהיא בטוחה שהפעם יזכה והיה חתן התנ"ך. "בעבר ניסיתי לגשת לבחינות האלה ונשרתי עוד בשלבים מוקדמים, הפעם החלטתי שלא לוותר". בזה אחר זה הוא עלה במעלה הסולם והגיע למעמד של החידון העולמי המתקיים ביום העצמאות בבנייני האומה. בזה אחר זה השיב בבהירות על כל השאלות. הזכרון שפיתח כעיוור עזר לו כמובן. הקהל עקב בהתרגשות, בני משפחתו המודעים למגבלה שלו עקבו בנשימה עצורה, הם הרגישו שזכייה שלו היא ניצחון על החיים. ואכן "ברגע שהכריזו עלי כחתן התנ"ך העולמי, "הרגשתי שניצחתי את כל העולם זו הייתה כל חלומותיי", הוא מתאר בהתרגשות את הרגע בו הכריזו עליו כחתן התנ"ך, "במשך ארבע שנים חיכיתי למעמד הזה לרגע הזה" אך על מנת להתכונן לחידון היה זקוק אביחי לתנ"ך מיוחד הכתוב בכתב הברייל וכך לאחר חיפושים ממושכים הגיע אביחי אל ספריית מסיל"ה שם מצא את שחיפש ."אומנם ישנה ספריה במקום אחר בארץ שמשאילה ספרים לעיוורים אך בספרי הקודש ששאלתי משם תמיד מצאתי תופעות של חוסר דיוק, או קטעים חסרים בסידור התפילה. פתאום לגלות באמצע תפילה שקטע שלם חסר לך, זהו דבר מתסכל, לאחר שסיים את לימודיו בישיבה ניצב בפני אביחי אתגר נוסף והוא הגיוס לצה"ל , היעד היה חיל המודיעין. בתחילה ניסו לשכנע את אביחי לחתום על פטור, אך הוא סרב בכל תוקף ואף אימו עירית ניסתה לשכנעו בטענה שאפילו אנשים בריאים אינם מתגייסים. אך הוא בשלו רוצה להתגייס למרות שהמערכת דאגה להבהיר לו כל העת בצורה חד משמעית, שעקב היותו עיוור אין מקומו כאן. "הם טרטרו אותי במשך שנתיים מוועדה כזו לוועדה אחרת,מהמפקד הזה למפקד ההוא", הוא מספר על חוויותיו הלא נעימות עם המערכת הצבאית.אך עקשנותו של אביחי השתלמה לבסוף והוא גויס לחיל המודיעין כחייל מן המניין. לאחר ההצלחה מול הצבא הודיע אביחי שהוא לא מסתפק בזה והחליט שהוא מעוניין להגשים את חלומו הישן וללמוד מנהל עסקים וכמו כל אדם רגיל הוא ניגש אל האוניברסיטה מצויד בתעודת הבגרות ובתוצאות בחינת הפסיכומטרי על מנת לנסות להתקבל. "את האוניברסיטה היה יחסית קל לשכנע למרבה ההפתעה, הבנתי הפכתי להיות הסטודנט העיוור הראשון למנהל עסקים" הוא מספר בשמחה. וחבריו לספסל הלימודים מעידים עליו, שהוא בעל הציונים הגבוהים מביניהם. שאף הרחיק לכת עוד יותר וכיום הוא עובד בבית ההשקעות 'פסגות', בחברתם של אנשים בריאים דבר " זה לא מובן מאליו" הוא אומר בצער, "לכל מקום שניסיתי להתקבל אליו בהתחלה היו בעיות רק לאחר שישבו ודברו איתי או הבינו שיש לי ניסיון קודם הם התחילו לדבר ברצינות." ובזמנו הפנוי יש לאביחי מקצוע נוסף אליו הגיע לגמרי במקרה, מידי פעם הוא נוסע על מנת להעביר הרצאות בהם הוא מספר את סיפור חייו המרתק. "לאחר הזכייה בחידון התנ"ך והפרסום שבא בעקבותיו",הוא מספר "הוזמנתי להרצות בסמינריון של מורים בנתניה ואחד מבאי הכנס התלהב מן הסיפור והחליט להזמין אותי להרצות אצלו. וכך עברה השמועה מפה לאוזן וכיום אני כותב ספר המספר את סיפור חיי לפרטי פרטים מההתחלה ועד הסוף .
חיים ג'רבי לקוח וותיק של ספריית מסילה. חיים חזן, פייטן ובעל תוקע ואף מעביר שיעורי גמרא והלכה במקצועו, משתמש בשרותיה של ספריית מסילה בעיקר לצורכי עבודתו, בעיקר בימים הנוראים. אז ידיו עמוסות עבודה יותר בכל השנה כולה. "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיהם", הוא מעיד, "כל העת שאלתי את עצמי היכן אוכל להשאיל ספרים ברמה גבוהה עד שהגעתי לספריית מסילה", הוא מספר 'ליום ליום'. אמנם קיימת ספריה נוספת בארץ המשאילה ספרים לעיוורים, אך בספרי הקודש הנמצאים בה גיליתי לו אחת טעויות שהפריעו לי מאוד בעבודתי, למשל כאשר אני מעביר שיעור ופתאום מגלה טעות או חוסר באחד העמודים, הרי אינני יכול להיעזר בספרים רגילים, גם אם האנשים סביבי רוצים מאוד לעזור לי, הם אינם יכולים. אני מרגיש שגם את העולם הזה וגם את העולם הבא שלי קניתי רק בזכות תושייתו של אברהם, האיש הנכון בזמן הנכון , בלעדיו לא הייתי יכול להסתדר ובזכותו אני מרגיש שאני יכול לעבוד את ה' בשמחה כמו כל אדם רגיל שרואה".
כתב הברייל התגלה בשנת 1771, על ידי צרפתי בשם ולנטין שהבחין בכך שעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות האצבעות. לאחר ניסוי מוצלח שערך, במסגרתו הביא דפי דפוס עם טבלית לשימושם של עיוורים. כ 76 שנים לאחר מכן בשנת 1847 פיתח אדם אחר בשם ויליאם מון סדרה של אותיות הניתנות לקריאה בעזרת קצות האצבעות ואחד מתלמידיו העיוורים לואי ברייל שהתעוור בילדותו בעקבות תאונה הביא לפיתוחו של הכתב שנקרא על שמו 'כתב ברייל'. בגיל 15 השמיש לואי שיטה צבאית בה השתמשו בצרפת לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות קשים במיוחד, השיטה כוללת צרוף של 12 נקודות לואי הקטין את מספר הנקודות ל6 ובכך יצר את כתב הברייל שכולנו מכירים היום. אולם במתכונתו המקורית הייתה חסרה האות w שבצרפתית משתמשים בה לעיתים רחוקות בלבד.

כתב הברייל העברי הוא למעשה הגדרה מחדש של כתב הברייל האנגלי ולכן הוא נכתב משמאל לימין כמו באנגלית. סימני האותיות האנגליות הוגדרו כסימני אותיות עבריות על פי דמיון צליל. חלק מהסימנים ששימשו בתור אותיות התנועות באנגלית משמשים כסימני תנועות גדולות (סימני התנועות המכילים י' או ו') בעברית. ברייל עברי כותבים תמיד עם סמני התנועות הגדולות[1]. סימן האות O בברייל האנגלי משמש לסימן החוֹלם (וֹ)בברייל העברי. סימן U בברייל האנגלי משמש לשורוק (וּ) בברייל העברי. סימן I משמש לחיריק המלא (ִי) בברייל העברי. י' שאינו חלק מחיריק מלא מסומן בסימן ה-J האנגלי ו-ו' שאינו חלק מחוֹלם או שורוק מסומן בסימן ה-W האנגלי. סימן האות A הוגדר בברייל עברי בתור א' ולא כסימן ניקוד. סימון האות E לא נכלל בין האותיות וסימני הניקוד העבריים. בברייל העברי יש גם סימנים שונים עבור ב' ו-בּ', כ' ו-כּ', פ' ו-פּ' ו-שׁ' ו-שׂ'.
מלבד לסימן ה – E, גם לסימנים של C ושל Y לא הותאמו בעברית סימנים לא של אותיות ולא של ניקוד. הסימן לאות ת' משמש באנגלית לצירוף האותיות TH. הסימן ל-ש' ימנית משמש באנגלית ל-SH וה-ש' השמאלית ל-wh. כסימן לכ' רפה משמש באנגלית לצירוף CH. הסימן ל-צ' משמש באנגלית כסימן קיצור[2] למילה the. הסימן העברי ל-ע' משמש באנגלית לצירוף האותיות ed.