אל קעידה מטיל פחד ואימה ברחובות תימן
הם עברו דרך ארוכה מהרגע שקיבלו את ההחלטה לעלות עם משפחותיהם מתימן לארץ ישראל, "נשיא תימן הוא נשיא של חסד השלטון מגן עלינו אבל אל קעידה שולט ברחובות ואנחנו מאויימים] נמאס לנו החלטנו לעלות לארץ ישראל. רק 250 יהודים נותרו מקהילת יהודי תימן המעטירה. קהילת יהודי סעדה התחסלה לחלוטין לאחר שמצאה את עצמה בסכנת חיים. דוד מרחבי וישעיהו גרדי סיפרו בראין ראשון בגילוי לב את קורותיהם לאהרן גרנביץ-גרנות ואוריה תדמור.

דוד (דאוד) מרחבי, עד לא מכבר תושב סעדה לא ישכח את אותו יום לפני ארבעה חודשים כשחזר לביתו מהעבודה ומצא מכתב מאיים בתיבת הדואר שלו. "יש לך חודש ימים לעזוב את תימן אין מקום בתימן ליהודים. אם תתאסלם", נאמר במכתב, "תוכל להישאר כאן". דוד המבוהל סר לביתו של שכן יהודי ומצא אותו מעיין באותו מכתב בדיוק. בתפילת ערבית בבית הכנסת שהתקיים אז בביתו של אחד היהודים אחרי שבית הכנסת הקודם נסגר, גילו יהודי סעדה כי כל היהודים כולם קיבלו את אותו מכתב. מאחורי המכתבים האלה עמד ארגון 'אל קעידה'. "בקהילה פרצה סערה, הבנו שהחיים שלנו אינם שווים כאן ולא ידענו מה לעשות", מספר דוד. העברית שבפיו תנ"כית ואינה עדכנית, בחיי היום יום הוא מדבר ערבית ומתקשה להבין את שאלותינו. ובכל זאת עז רצונו להיקלט ולהתחיל חיים חדשים בארץ.
בצר להם פנו ראשי הקהילה היהודית אל משרדי מושל העיר והראו לו את המכתבים שקיבלו. במשרדי מושל העיר לא לקחו סיכונים מיותרים. הם נועצו מיד במשרד ראש הממשלה ועל פי הוראת משרד ראש הממשלה נלקחו עוד באותו לילה כל היהודים, בסך הכל כ 50 במספר, למקום מוגן, שם שהו כמה ימים.
לאחר כמה ימים התקבלה הודעה מנשיא תימן עלי עבדאללה סלאח שהוא שולח את מטוסיו לקחת את היהודים לצנעא הבירה. 50 יהודי סעדה עלו על המטוס הנשיאותי ועזבו את העיר. כך התחסלה הקהילה שהייתה קיימת כאן מאז חורבן הבית והגעת היהודים לתימן.
"הגענו לצנעא, שיכנו אותנו בבתי מלון", מספר דוד, "נתנו לנו דמי מחיה ואוכל, אנחנו עדיין מחכים שם ולא עושים דבר, אנחנו יודעים שהמקום היחיד שבו אנחנו חייבים להמשיך לחיות הוא ארץ ישראל", הוא מספר.
"השלטון בתימן אינו עויין כלל", אומר דוד, "ההיפך, הוא מגבה את היהודים מגן ושומר עליהם, נשיא תימן הוא נשיא של חסד ליהודים", אומר דוד, "אבל אנחנו מפחדים מהשכנים מהתושבים במקום. אל קעידה השתלט על תימן, לעולם אינך יודע האם השכן שמולך הוא באמת אוהב או אורב הממתין לרגע שבו יוכל לרצוח אותך. אי אפשר להסתובב עוד בלבוש יהודי ברחוב והמאמצים שמשקיע השלטון התימני לשמור על היהודים לא נושאים פרי אחנו הרגשנו פחד ואימה להראות ולחיות ברחוב, פחדנו מהצל של עצמנו. בכל רגע יכול היה לבוא מחבל מאל קעידה ולשחוט אותנו, המשטרה מפחדת מהם, השלטון אינו יכול להתגונן מפניהם ומתקשה להגן עלינו על אף רצונו לעשות כך, ובמצב הזה לא הייתה ברירה אלא לעזוב את תימן
# והשלטון נתן לכם לצאת
תימן היא מדינה ערבית מוסלמית, באופן רשמי השלטון אינו יכול להרשות לנו לצאת אבל באופן בלתי רשמי השלטון מעלים עיין מהעובדה שאנחנו עוזבים את תימן. אנחנו אומרים שאנחנו נוסעים למדינה אחרת למרות שהם יודעים בבירור שמגמת פנינו לארץ ישראל".
המסורת העוברת בין יהודי תימן היא שהישוב היהודי בסעדה קיים מאז חורבן בית ראשון וגלות היהודים מארץ ישראל, דוד זוכר את ימי ילדותו בעיר. "היינו כמובן יותר יהודים, כילד לא למדתי בבית ספר רגיל כפי שרגיל בכל העולם, למדתי אצלי המארי בביתו עד גיל 18. גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכול ללמוד בישיבה כי לא היה דבר כזה בעיר. בעבר, היו אצלנו תלמידי חכמים ורבנים אבל כבר מזמן אין. ידעתי כי אם אני רוצה להקים משפחה ולגדל אותה ברוח יהודית לא אוכל לעשות זאת בתימן. גם הרב הזקן של העיר נפטר ומאז אין מי שינהל את החחים הרוחניים בעיר". כך התנוונה לה הקהילה היהודית בעיר עד שהתחסלה לחלוטין. כאמור, לפני מספר חודשים עלו היהודים האחרונים על המטוס הנשיאותי ועברו לצנעא מאז אין יהודים בסעדה.
מאז העסיקה את דוד השאלה האם להמשיך לחיות בתימן או להגר לארץ ישראל. לפני מספר שבועות הגיעו שליחים מקהילת יהודי תימן בארץ ישראל והציעו לו לעלות לארץ ולחיות בה. "לא חשבתי פעמיים מייד נתתי את הסכמתי. לא נדרשה ממני עבודה רבה. חיסלתי את עסקי והנה עכשיו אני כאן בארץ ישראל", הוא מספר שלפני מספר ימים נחת בארץ ישראל. "תמיד חלמתי לבוא לכאן", הוא אומר, "ובכל אופן עליה למדינה חדשה אינה קלה למרות שמדובר בארץ ישראל. אני צריך להכיר את החוקים, את הפרוצדורה, אני רוצה לבנות את חיי מחדש בארץ ישראל. אבל הוא מלא אופטימיות, "זו הארץ של היהודים ואני מקווה שיהיה לי טוב בע"ה. מה שהכי חשוב לו היא דמותו היהודית "אני רוצה להסתובב ברחוב עם זקן ופיאות בלי שהדבר יראה מוזר, לקהילת יהודי תימן יש הרי יחס מיוחד לפיאות", הוא אומר. בינתיים הוא מרוצה.
16 יהודים הגיעו הפעם מתימן, ביניהם גם ישעיהו גראדי מראידה ישעיהו בשנות השלושים בחיוו, נשוי ואב לשלשה אסנת בת ה 4, ראומה בת ה 2 וראובן בן תשעה חודשים בסך הכל. הם כבר יזכו ללמוד בבתי ספר מסודרים של חינוך חרדי", אומר ישעיהו בסיפוק ומגלגל את פיאותיו שגדלים לצדדיו משחר ילדותו. "אין עתיד ליהודים בתימן", הוא מצהיר. לפני שלשה חודשים הסעירה פרשת רצח את יהודי העיר ראיה. מוסלמי רצח יהודי על רקע אנטישמי, "עד אז ישבנו שם לבטח ואף אחד לא חושב על עליה", הוא מספר מהרגע שהתרחש הרצח התעוררה הקהילה היהודית והבינה שהיא צריכה לעלות לארץ, הבנו שחיינו אינם בטוחים עוד בתימן", הוא מספר. מאז לא מפסיק ישעיהו לחפש את הדרך להגיע לארץ. לפני מספר חודשים הוא הבין כי יש לו אפשרות לעלות לארץ והביע את הסכמתו."יש לנו קהילה גדלה יחסית", הוא מספר, "השלטונות נתנו לנו חופש לעשות מה שאנחנו רוצים. היה לנו בית ספר יהודי אולם הוא נסגר לפני מספר שנים, אין מי שילמד בו. גם ר' ישעיהו מספר על אוירה של פחד וטרור השולטת ברחוב כלפי יהודים. "יש הסתה פרועה מאוד נגד היהודים, לא מטעם השלטן אבל לארגונים עויינים יש דרך להגיע להמונים בלי צורך בשלטון. "אנחנו מוגנים על ידי השליטונות", הוא מספר "אבל לנו נמאס כבר לחיות בפחד מתמיד וזו הסיבה שעלינו לארץ.
הם עברו דרך ארוכה מהרגע שבו קיבלו את ההחלטה לעלות לארץ ועד הגיעם לכאן. הם עברו דרך מדינה שלישית. עדיין מוקדם לדבר על דרך המילוט שלהם מתימן, פניהם מיוסרות. כל המשפחות עושות עכשיו את צעדיהם הראשונים בארץ. כולם במרכז הקליטה בבאר שבע. מכאן הם יחפשו את המקום שבו הם יבנו את חייהם מחדש. יש משפחות המעוניינות להישאר בבאר שבע, יש כאלה המעוניינים להתגורר בבית שמש", הוא אומר. "מלווים מיוחדים מטעם.קהילת יהודי תימן בארץ מלווה אותם בכל צעדיהם עד שימצאו את מקומם הסופי. 250 יהודים בסך הכל נותרו מקהילת יהודי תימן המעטירה, רובם חיים בצנעא הבירה, מוגנים על ידי השלטון וחיים בפחד מהשכנים. יש להם חופש דת אבל הם חיים בפחד ואימה ומעוניינים לעזוב את תימן. מכל גדולי התורה שחיו פעם בתימן נותרו שניים. הרב מימרן גרדי המשמש למעשה כרב הראשי ליהודי תימן והרב סעד עמר. שניהם מתגוררים בצנעא ומנהלים את החיים היהודים בתימן. רוב בתי הכנסת בתימן כבר אינם פעילים.
יחיא מרחבי הוא אחד המלווים של העולים החדשים בצעדיהם הראשונים בארץ. מפעם לפעם הוא נוסע בעצמו לתימן, מאתר יהודים המעוניינים לעלות ומלווה אותם החל מההחלטה לעלות ועד להגיעם ליעדם נהסופי ובניית חייהם מחדש. הוא עצמו עלה לארץ מתימן לפני 7 שנים. "באנו לארץ ולא היה מי שיקבל את פנינו ומי שידריך אותנו. סבלנו מאוד בצעדינו הראשונים ולכן החלטתי שכשאמצא את מקומי בארץ אקדיש את זמני ללוות את היהודים שעולים משם. הוא אינו עמותה ואינו ממומן או נעזר בשם וגורם. את הכל הוא עושה מכספו הפרטי. יחיא, אזרח תימני עדיין, נוסע לשם מדי חודשיים שלשה, מאתר יהודים המעוניינים לעלות לארץ ומלווה אותם מרגע קבלת ההחלטה ועד הרגע שבו הם עולים על המטווס בדרכם לארץ הקודש.
"לעלות למדינה זרה ולהתחיל חיים חדשים אינם דברים קליהם", הוא אומר, "מישהו צריך להיות לידם וללוותם"" הוא אומר. כרגע הוא עובד על נושא המשכנתאות. "כל עדה מקבלת במסגרת סל הקליטה גם משכנתא לדירה, הדבר הזה בוטל ליהודי תימן והדבר מקשה עלינו מאוד", לשווא הוא פנה לארגונים ופוליטקאים הסרבים לעזור. "מי שיכול לעזור ליהודי תימן, בכסף בקשרים או בכל דבר אחר מוזמן להתקשר אליו לטלפון 052-3240975 ואשמח יאם מישהו ירים את הכפפה שתעזור להציל את יהודי תימן ולהביא את השארית שלהם לארץ ישראל