ליל שביעי של פסח, סמוך לחצות. הבית הקטן שבשכונת שערי חסד מלא עד אפס מקום באנשים מכל שכבות הציבור. דוחק רב שורר ברחבה שבחוץ, ובין קירות הבית לא ניתן להדחיק סיכה. סביב השולחן הגדול מסובים כל גדולי ירושלים ובתווך בעל הבית אשר פניו פני אש לוהטים, לבושו לבן-משי ופניו נסוכות קדושה. זהו הגאון רבי יעקב משה חרל"פ, רבה של 'שערי חסד', ראש ישיבת 'מרכז הרב' (זו הוותיקה).
הכל ממתינים לרגע המרטיט המתרחש מידי שנה. שעת חצות. או אז, נתן הגרי"מ חרל"פ את האות, והאירוע שלו המתינו הכל משנה לשנה, החל - אמירת 'שירת הים'.
שעתיים קודם לכן, החלו רבים מכל שכבות הצבור ומאות בני נוער לנהור אל הבית. שולחנו של הגרי"מ היה מעוטר ביקירי ירושלים שהקדימו ובאו בעודו באמצע סעודתו, ובעל הבית שופע ומעיינו מתגבר בדברי תורה.
עם גמר ברכת המזון היה הגרי"מ מתחיל למסור את שיעורו בהלכה ואגדה לפני תלמידי החכמים המעטרים אותו, ובינתיים מתאסף עוד קהל גדול, הבית מתמלא וגם על סביבותיו צובא המון רב.
כשסיים הגרי"מ את שיעורו החל לשיר "אתה בחרתנו" בלחנו המיוחד וכל הציבור הגדול פוצח בזמר יחד עמו. כשתם השיר, החל שוב לדרוש בענייני דיומא, חורז מהלכה לאגדה ומאגדה להלכה.
ואז הגיעה שעת חצות. הגרי"מ היה נעמד על מקומו וקורא את שירת הים פסוק בפסוק, כשכל הקהל הגדול עונה אחריו, עד שהיו חשים כאילו הם עצמם יוצאים ממצרים ועוברים את הים בחרבה. אט אט התחשמלה האווירה והקהל פוצח בזמר - מלך רחמן רחם עלינו... בנה ביתך כבתחילה... רק בשעות הקטנות של הלילה היו פונים איש לאהלו ובלב כל אחד התפילה לשנה הבאה - בירושלים הבנויה.
מנהג זה של שירת הים נמשך עד עצם היום הזה, ובכל שנה ושנה מתכנסים ובאים מאות מיקירי ירושלים אל ביתו של רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, חוזרים על השירה באותו ניגון ובהתלהבות קודש כבימים עברו, ומתמלאים געגועים אל ימים ראשונים שהם היתה דמותו של רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל ניצבת בראש אומרי השירה מלאי הכיסופין אל בנין בית הבחירה במהרה בימינו.
את התיאור החי והמלבב הזה, אנו שומעים מפיו של הרב יעקב משה זק"ש - נכדו של הגרי"מ חרל"פ וראש כולל 'בית זבול', הפועל בביתו של הגאון זצ"ל. "הנה", הוא מראה לנו את פנים בית המדרש שהיה גם בית מדרשו של הגרי"מ, "כאן היה המעמד הנשגב, כאן חי פעל ולמד הגרי"מ חרל"פ זצ"ל וכאן גם יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה".
מרן הגרי"ש מספר
את ראש הכולל פגשנו במסגרת סיור שערכנו בשכונת 'שערי חסד' שהגרי"מ היה רבה במשך יותר מארבעים שנה, יחד עם נינו ר' יאיר חרל"פ. האחרון הוציא לאור השבוע ספר, 'שירת הי"ם', ששמו כולל בתוכו גם את ראשי התיבות של שמו - 'יעקב משה' וגם את המעמד הנשגב שהיה הדבר המפורסם ביותר אצל הגרי"מ חרל"פ. "זאת גם הסיבה שבחרנו בתאריך הזה - ערב חג הפסח - להוצאת הספר", אומר ר' יאיר חרל"פ.
הספר שרואה אור, חושף סיפורים רבים על דמותו של הגאון הגדול שהיה חביבם של גדולי הדור הקודם. לשם כתיבת הספר, הסכימו גדולי דור רבים - ובראשם פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב, להקדיש מזמנם היקר מפז ולשוחח עם הנין על דמות סבו המופלאה.
בזיכרונו של ר' יאיר נחרט המפגש המופלא עם מרן הגרי"ש אלישיב. "הוא פינה מזמנו היקר שכל שניה ממנו מוקדשת ללימוד תורה, על מנת לספר לי על סבי הגדול הגרי"מ חרל"פ, ועצם העובדה שהוא לא ראה זאת כביטול תורה, החמיאה לי מאוד. באתי אליו עם קלסר הסיפורים שאספתי, וביקשתי לשמוע ממנו סיפורים נוספים".
מרן הגרי"ש אלישיב הדגיש את גדלותו של הרב חרל"פ בתורה, לצד גדלותו הרבה גם ביראת שמים. מרן ציין, כי הגרי"מ חרל"פ היה "גדול בתורה וגדול ביראת שמים עובד ד' ועבד ד'", אמר מרן הגרי"ש אלישיב.
"אל ביתו של פוסק הדור הגעתי בלווי הרב שמחה שלמה לוין, גיסו, שגם סיפר סיפורים בעצמו בשמו של אביו הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל. לאחר מכן ביקש ממני מרן הגרי"ש אלישיב לספר לו מספר סיפורים ששמעתי מאחרים. כששמע את הסיפורים, ברך אותי בהצלחה בהשלמת הספר ובפרסומו. זו, למעשה", מסכם חרל"פ, "הייתה דחיפה גדולה להוציא את הדברים כספר".
פני מלאך
את כתיבת הסיפורים הוא התחיל כשחתנו של הסבא-רבא, הגאון הרב שמואל ברוך ורנר, סיפר לו סיפורים בעודו תלמיד ישיבה. "הוא היה מקפיד שאכתוב את הסיפורים שסיפר והיה עובר עליהם אחרי שכתבתים. כך נהגו רבים מהרבנים האחרים, כמו רבה של טבריה הגאון רבי אברהם דב אויערבאך וכן רבה של רמת אלחנן וחתנא דבי נשיאה בבית פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב - הגאון רבי יצחק זילברשטיין".
במסגרת התחקיר, נפגש חרל"פ כאמור, גם עם רבי יצחק זילברשטיין, שאף הוא תיאר את מראה הסב כ'מלאך ד' צבקות', ואף הסביר את דבריו: "למלאך יש פחד מד' יתברך והוא מטיל אותו על הברואים; המפגש עם הגרי"מ חרל"פ היה גורם לאנשים לקבל על עצמם עול מלכות שמים".
גם ראש ישיבת 'מעלות התורה', מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך נפגש עם המחבר. אביו, מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, נולד בשנת עת"ר, בשכונת שערי חסד, ובאותה שנה התמנה בה הגרי"מ חרל"פ כרבה. כבר בילדותו הסתופף בצילו ולמד מדרכיו, וזכה לקרבתו. בחנוכת בית הכנסת הגר"א לאחר שיפוצו, סיפר מרן הגר"ש אויערבאך, שמענו את 'קבלת עול מלכות שמים' שהכריז הגרי"מ בפני כל באי המעמד - וציין כי קריאת השמע המיוחדת מהדהדת באוזניו עד עצם היום הזה.
"יום אחד", מספר ר' יאיר, "פגשתי את מרן הגר"ש ברחובות שערי חסד, שאלתיו האם יוכל לספר לי סיפורים נוספים על הרב חרל"פ. אך יצאו הדברים מפי, השיב לי הגר"ש אויערבאך, "פחד, לדבר עליו זה פחד". שאלתי אותו האם אינו זוכר שסיפר לנו על קריאת שמע המיוחדת של הרב חרל"פ, השיב לי הגר"ש אויערבאך "וכי רק קריאת שמע מיוחדת? כל תפילתו הייתה מיוחדת!".
גם המשגיח המפורסם, הגאון רבי דן סגל סיפר למחבר הספר על הניגון המפורסם של שירת הים. אך הוא לא שמעו מפי הגרי"מ, כי אם מפי בנו, הרב יוסף דוד חרל"פ - סבו של ר' יאיר, שהמשיך את מסורת אביו בשירת הים. "כל שנה התאספנו בבית הרב בישיבת 'בית זבול' ושרנו בדבקות את שירת הים במנגינה המפורסמת". הגר"ד סגל אף ציין, כי הלחן חצה יבשות ואוקיינוסים והגיע לקצוות תבל.
"אתה גדול בעולם העליון"
"קשרים מיוחדים קיים הגרי"מ חרל"פ עם גדולי ישראל בדור הקודם שהיו חכמי דורו", מספר ר' יאיר. "אביו של הגרי"מ חרל"פ - הרב זבולון חרל"פ, היה דיין בבית דינו של המהרי"ל דיסקין, ועל כן, משחר ילדותו, גדל רבי יעקב משה על ברכיו של מרן המהרי"ל דיסקין - גדול הדור הקודם. אביו, הרב זבולון שעלה בצעירותו לארץ - למד בישיבתו של ר' נחום משאדיק שקירבו מאוד.
"פעם, עברתי ברחוב שטראוס", מספר ר' יאיר חרל"פ, "וראיתי אדם הדור פנים מלווה בשני אנשים. פניתי אליו ושאלתי אותו, 'האם כבודו הכיר את רבי יעקב משה חרל"פ?' אך יצאו המילים מפי ואותו אדם צעק בהתרגשות: 'גדולתו ותהילתו מלאה את כל הארץ!' שאלתי אותו מי כבודו, ואמר לי בפשטות 'שטרנבוך'. השתוממתי, היה זה הראב"ד של העדה החרדית - הגאון רבי משה שטרנבוך, שספר לי שזכה אף הוא להשתתף במעמד שירת הים".
כאמור, קשרים רבים קיים הגאון רבי יעקב משה חרל"פ עם חכמי דורו. מרן החזון איש זצ"ל שביקש לפעול אצל ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, לבטל גזירה שנגדה את היהדות, שלח אליו את הגרי"מ חרל"פ.
כדוגמה, מציג בפנינו המחבר את אחד הסיפורים הרואה אור בספר החדש, משמו של הרב אהרן שדמי: "כאשר עלה נושא גיוס הבנות לכותרות, ואנשי ה'חזון איש' לא הצליחו לשכנע את ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון לבטל את הדבר, קרא ה'חזון איש' אליו את חתנו של הגרי"מ חרל"פ הרב אברהם שדמי והזמינו לבני-ברק, לשוחח עימו בעניין.
"המסר של 'החזון איש' היה קצר ומוחלט: "רק הרב חרל"פ יוכל לשכנע את בן גוריון לבטל את הגזרה!!!". ואכן הצליח הרב חרל"פ לבטל את גזירת הגיוס.
"פעם קרה שהגרי"מ חרל"פ לא הצליח לשכנע את בן גוריון. למקורביו שהתפלאו על כך, אמר: "הבוקר, מחמת מחלתי, לא טבלתי במקווה טהרה, ולכן שרתה על רה"מ רוח של עזות. בעבר, תמיד הייתי מקפיד לטבול במקווה לפני פגישה עם רה"מ או עם אישים אחרים, ולכן הצלחתי בסייעתא דשמיא לבטל גזרות נגד היהדות או לכל הפחות לדחותן. שכן בכוחה של טבילה במקווה טהרה, לגרש עזות ולהשכין במקומה כוח של תורה וטהרה".
ועוד ציטוט מפעים: "פעם, בימי המנדט הבריטי ניסה הוועד הלאומי לגייס את בני הישיבות ואף איימו שיפסיקו את תמיכתו של ועד הצירים בישיבות, אם לא ייענו לדרישתם זו. מכיוון שתמיכה זו הייתה יסוד כל מחייתם של בני הישיבות, התארגנה ב'חורבת רבי יהודה החסיד' אספה פומבית דחופה של ראשי הישיבות וגדולי הקהל כדי לדון בנושא.
"בפני קהל גדול שהתאסף עלה הגרי"מ חרל"פ על הבמה ונאם: "יידעו נא אלה אשר התנדבו לגדוד הלוחמים... עליהם להיזהר ולשמור את דגל הקודש ולזכור תמיד כי הם זרע ברך השם ואז יהיו לנס ולמופת לכל העמים. אבל עלינו לדעת כי כמו הגדוד הזה היוצא למלחמה, כן הוא הגדוד הקדוש העומד בבית ד' בלילות, יום ולילה לא ישבותו מקול התורה, הם גדוד בני הישיבות, חלק כחלק יאכלו. חס וחלילה לנו להסירם מעל משמרת הקדש".
יום אחד, מספר ר' יאיר, הגיע לביתו של הגרי"מ חרל"פ שליח מבני ביתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי אמסטרדם, שעלה בזקנותו ארצה והיה מתלמידיו המובהקים של הרב ישראל מסלנט. השליח הביא עמו כרוז שהגאון רבי נפתלי רצה ש'הרב חרל"פ' יחתום עליו ראשון, ואילו הוא יחתום אחריו.
תמה רבי יעקב משה לפשר הבקשה ואמר לשליח שבודאי ישנה כאן טעות כלשהי, שהרי לא יכול להיות שרבי נפתלי ירצה אותו כחותם בראש הרשימה שכן הוא אברך צעיר, ולכן - אין ספק שהשליח טעה בהבנת שליחותו.
חזר השליח לרבי נפתלי, אך זה השיבו אל רבי יעקב משה. כשבא אליו השליח בפעם השנייה ראה הגרי"מ כי כך הם פני הדברים, עמד ואמר: "אם כך, אני צריך ללכת בעצמי אצל רבי נפתלי לברר את העניין, שכן מוזר הדבר בעיני".
כשהגיע לרבי נפתלי, שהיה אז זקן לימים, התנצל אך ביקש הסבר: כיצד הוא, האברך הצעיר, יחתום לפני הרב הידוע ומפורסם בעולם בתורתו ויראתו?!
השיבו רבי נפתלי: "נאמנים דבריך, שאני מפורסם כאן בעולם הזה, אבל דע לך שבעולם העליון, אתה הוא המפורסם..."
הדרוש השנתי
ר' יאיר חרל"פ ראיין את זקני שכונת 'שערי חסד', שזכרו עוד את מרן הגרי"ח זוננפלד שבכל עת שפקד את 'שערי חסד' הקפיד לכבד את ה'מרא דאתרא', הגרי"מ חרל"פ.
מדי שנה ביום ז' באדר, יום פטירת משה רבנו, קיימו ב'חברא קדישא' של ירושלים מנהג לשמוע דרשה מיוחדת, ובמשך שנים היה מרן הגרי"ח זוננפלד שנשא את הדרשה בפני אנשי ה'חברא'. באחת השנים, נראה היה לגרי"ח כי לא יוכל להגיע למסור את הדרשה בשל מחויבות דחופה אחרת וביקש מידידו, הגרי"מ חרל"פ, שיחליפו באופן חד פעמי וידרוש במקומו.
בסופו של דבר, עלה בידי הגרי"ח זוננפלד להגיע בזמן אל הדרשה. נכנס הגרי"ח לאולם בשעת הדרשה - והאזין, יחד עם כל אנשי ה'חברא קדישא' לדרשת הגרי"מ חרל"פ. וכל כך התפעל מעומקה עד שבסיומה ניגש לגרי"מ חרל"פ והפציר בו כי מעתה ואילך ידרוש הוא בכל שנה בפני ה'חברא קדישא'.
הגרי"מ חרל"פ, כצפוי, סירב. אולם הגרי"ח זוננפלד התעקש: "כיון שמן השמים יצא השנה שאתה דרשת, אות וסימן הוא כי כליך לומר את הדרשה מידי שנה". ר' יעקב משה לא רצה בשום אופן, אבל הרב זוננפלד שב ואמר: "אם אתה תדרוש גם אני אבוא לשמוע אותך, ואם לא תדרוש - גם אני לא אדרוש".
לא נותרה ברירה, והגרי"מ החל לדרוש כל שנה, בקביעות. מרן הגרי"ח זוננפלד נהג להקדים ולבוא, כשהוא מתיישב ליד ארון הקודש בכסא השני, ואת הכסא הראשון משאיר פנוי ל'נואם המרכזי' שהכתיר.
מחמאה בריסקאית
סיפר למחבר הספר הגאון רבי מנחם צבי ברלין, ראש ישיבת 'חיים עוזר' שבבני ברק: "פעם הייתי אצל הרב מבריסק, הגאון הגרי"ז סולובייצ'יק, ודיברו שם על שיש חסידים המוסיפים מילים לנוסח התפילות. אחד הנוכחים הוסיף ואמר שגם רבי יעקב משה חרל"פ הוסיף מילים בתפילת שמונה עשרה, באמצע הברכות (לא ב'שמע קולנו'). היסה אותו הרב מבריסק מיד ואמר בנחרצות: 'אני לא מאמין. רבי יעקב משה חרל"פ היה יהודי ירא שמים גדול' ". חתם הגרמ"צ ברלין את סיפורו ואמר: "משפט כזה מפי הרב מבריסק לא זכינו לשמוע על אף אחד".
הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, היה יליד 'שערי חסד'. כבן תשע היב כשנפטר הגרי"מ חרל"פ. זכרונותיו מהימים ההם מופיעים אף הם בספר. "אני זוכר את הרב מטשעבין, הגאון רבי דוב בעריש וינפלד, כאשר היה בא לבקר אצל הגרי"מ חרל"פ. הגאון מטשעבין היה גר על הגבול שבין שכונת 'שערי חסד' לרחביה, סמוך לביתנו. הם החליפו ביקורים ביניהם, במיוחד בחגים. בראש השנה כאשר המונים באו לאחר התפילה לקבל את ברכת 'כתיבה וחתימה טובה' מהגר"ימ, היה בין הבאים גם הגאון מטשעבין".
לימים, סיפר נינו של הגרי"מ חרל"פ, הרב אברהם זק"ש: "באחת מהבריתות שהייתה לבן משפחה, השתתף גם הגאון מטשעבין. בעת קריאת השם לתינוק, כשהמברך קרא בקול: 'וייקרא שמו בישראל - יעקב משה' (על שם הסב, רבי יעקב משה חרל"פ), נזעק הגאון מטשעבין ממקומו וקרא בקול: 'ויקרא שמו בישראל רבי יעקב משה! איך אפשר לומר שם כזה בלא תוספת 'רבי'?!".