"אני מוכן להיזרק מעדה החרדית ולהיות נשיא הכולל", אמר הגר"מ שטרנבוך לר' אהרן מרגלית

לפני חמש שנים סובב איש העסקים ר' אהרן מרגלית בבתיהם של גדולי ישראל ובלבו רעיון הקמת כולל מיוחד ללימוד הלכות בין אדם לחברו שגם יתן סמיכה להוראה בהלכות אלה, הגר"מ הלברשטאם זצ"ל נרתם להגשמת הרעיון ואף הסכים לעמוד בראש נשיאות הכולל. מכאן ועד לגיוס שאר גדולי הדור העומדים בנשיאותה כולל וחתומים על תעודת הסמיכה המיוחדת הדרך הייתה קצרה. כיום יושבים עשרות אברכים ולומדים מידי ערב סוגיות שבין אדם לחברו כשכל הוצאות הכולל ומפעל 'החפץ חיים העולמי' העורך מבחנים בהלכות לשון הרע ממומנות מכספו של איש העסקים החרדי שפרש מכל עיסוקיו לטובת העיסוק בנושא זה. מה שהניע את ר' אהרן מרגלית להקים את הכולל היתה תחילת דרכו כילד נכה הסובל בחברת ילדים אכזרית שהשפילה אותו בגין נוכותו והוכיחה לו מה לשון מסוגלת לעשות. בהמשך הדרך חלה שלש פעמים במחלות קשות ואיבד שני ילדים בנסיבות טראגיות ומכל משבריו יצא מחוזק כשהוא נודר נדר לה' לחזק את עם ישראל כולו. במלאות חמש שנים בדיוק לפעילות הכולל שהוקם בב' אייר, ריתק מרגלית במשך שעות את אהרן גרנביץ-גרנות ואליהו קובין בסיפורו המדהים

בשעת ערב מאוחרת בקומה השלישית של היכל ישיבת קרטשניף ברחובות, קול הלימוד אינו שוקט לרגע. קולות של ריתחא דאורייתא אלא שהאברכים היושבים בתהלהבות בהיכל הישיבה, אינם עוסקים בסוגיות אביי ורבא רגילות, הם דנים בהתלהבות בסוגיות שאיש כמעט לא דן בהם בעולמה של תורה, בוודאי לא בצורה כה מעמיקה, הם לומדים סוגיות של בין אדם לחברו . לפניהם על שולחנות הלימוד, מונחים ספרים, אך אלה אינם ספרים רגילים המצויים ליד אברך כולל. הם אומנם כוללים גמרות, ראשונים, אחרונים, פוסקים, קבצים ותשובות, אלא שכולם עוסקים ודנים בדיני בן אדם לחברו. מטרת הלימוד הוא לקבל סמיכה לדון בדיני בין אדם לחברו. 'יורה יורה' בהלכות שבין אדם לחברו. נשמע מוזר בפעם הראשונה, מי שניכנס לעומק הסוגיות מבין שכאן דנים בדברים העומדים ברומו של עולם, כאן פוסקים בדברים שאחרים לא כל כך מצויים בהם, אין אקטואליה גדולה מזו. זהו כולל ערב שאברכיו, שבשעות היום הם אברכים בכוללים אחרים, חלקם אף מג"ש חשובים, הבאים מכל גזרות הציבור החרדי. בשעות הערב הם נקבצים ובאים לקומה השלישית של בניין ישיבת קרטשניף ברחובות כדי לעמיק בסוגיות של בין אדם לחברו במסגרת הכולל הזה.
הסוגיות הנלמדות מורכבות גם משאלות המועלות בפוסקים בשו"תים לאורך הדורות, אך גם משאלות המגיעות לפתחן מרחבי העיר והארץ כולה, שכן אנשים ששמעו על דבר קיומו של כולל יחודי שכזה, פונים אליהם ומבקשים תשובות לשאלות שרק מציאות החיים העולה למעלה מכל דמיון ממציאה לפתחן
בערב ביקורנו שבו ביקרנו בכולל, חל ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, ואפילו שאלה מענייני דיומא הגיע לפתחם של האברכים בכולל המיוחד הזה השאלה היא האם מותר 'להלשין' על מישהו מחצר מסויימת השוללת כיבוד הצפירה ביום הזכרון, כי אישיות בכירה בחצרם כן עמדה בעת הצפירה. השאלה התעוררה שכן בכלל הציבור החרדי נהוג לעמוד בצפירה בציבור משום החשש שאי עמידה בצפירה עלולה לגרום לחילול ה' אכך אצל החצר המדוברת הדבר נחשב אצלם לאיסור. האם מותר לספר שהבכיר בחצר עבר על תקנות החצר, משום שאצל רוב האנשים אין זה נחשב לחטא. התשובה: התשובה אסור לספר דבר זה אם בחצר המסוימת הדבר אם אכן נחשב אצלם לגנאי. שאלה נוספת שבה דנים האברכים אף היא הגיע לפתחם לפני מספר ימים, מה יגידו לאב שפנה אליהם בשאלה האם הוא יכול ללמד זכות על בנו שהבטיח לו לקום לתפילה אך לא עשה זאת התשובה ברורה: חייבים ללמד על הבן הסורר זכות שהקימה לתפילה כה קשה לו, הוא הבטיח לקום כי הוא באמת רצה לעשות זאת, אך ברגע האחרון לא התגבר על קשייו, חייבים לשבח אותו על רצונו הטוב ולדרבן אותו להתגבבר על קשייו.
אברך שלישי מספר על שאלה מעניינת מאוד שהגיע אליו מחו"ל. רופא לונדוני פסיכיאטר ידוע פנה אליו בשאלה האם מותר לו לספר למטופלת שסיפרה לו על כוונתה להתארס עם בחור פלוני, אלא שהרופא יודע שהבחור הפלוני שאף הוא מטופל אצלו סובל מבעיות נפשיות קשות ועלול לאמלל את הבחורה. הרופא יודע זאת מסיפורים שסיפר לו הבחור. מצד אחד עומדת שבועת הרופא אך מצד שני עומדת טובת הבחורה. אחד מגדולי ישראל שאליו פנו האברכים לפסוק בשאלה זאת ענה ללא היסוס: אסור לרופא לספר שכן טובת הציבור עומדת על טובת הפרט. וטובת הציבור אומרת שאם הרופא יספר, יחששו החולים להתוודות בפני הרופאים והם לא יוכלו לטפל היטב בעיותיהם. על כן, עדיף שהבחורה תסבול לטובת הכלל.
הרב נתן פישמן, הוא אחד מעמודי התווך של הכולל, הנושא בוער בעצמותיו כפי שהוא בוער בליבות של כל יתר האברכים. בחיי היום יום שלו הוא אברך בכולל נוסף ולזאת לבד מארבעה שיעורים מידי יום. "בכל ימי חיי היה איכפת לי הנושא הזה שהוא המוזנח ביותר בקרב לומדי התורה לצערי", מספר הרב פישמן, "כשהרב מרגלית בא אלי עם ההצעה הזאת להקים כולל של בן אדם לחברו נעניתי בהתלהבות כי בכל ימי חיי למדתי ועסקתי בנושא בין אדם לחברו, אולם מאז שהוקם הכולל הזה ואני חלק מאברכיו, מעולם לא היה לי לימוד כה מסודר ושיטתי בנושא שכה עניין אותי", אומר הרב פישמן.
אברך בולט נוסף הוא הרב חנניה אורלנצ'יק שהוא ראש כולל בעצמו במשך שעות היום, אך הוא כה מחובר לנושא שבלילה הוא לומד את נושא בין אדם לחברו. אברך נוסף הוא הרב שלמה ללוש אף הוא אברך רציני בשעות היום ובלילה הוא לומד את הנושא. כך גם הרב ישראל פאיז שמעולם לא איחר ללימוד בכולל, הוכיח רצינות ויכולת התמדה בלתי רגיל. גם הרב משה נחום ליכטינשטיין שיש לו היתר הוראה בתחומים אחרים ועתה הוא בא לאסוף דעת וללמוד לקראת סמיכתו לבין אדם לחברו.
חלק מהם כבר קיבל את הסמיכה, אולם חלק אחר מחכה לסמיכה ולהיתר הוראה בהלכות שבין אדם לחברו הכולל עורך בכל שבוע מבחן בכתב, בסוף כל סימן בספר ה'חפץ חיים' נכתבו סיכומים על אותו סימן, והוצאו בכתב וכן חוברות ובהם 'חבורות' בנושא בן אדם לחברו ובהם חידושי תורה שהונחו על שולחנם של גדולי ישראל שגמרו עליהם את ההלל.
מאחורי הכולל הזה עומד איש העסקים לשעבר ר' שלמה מרגלית, המתפרנס כיום ברווח מנכסי נדל"ן מניבים שהשכיל לרכוש לעצמו בעת היותו איש עסקים פעיל. כיום הוא מקדיש את רוב יומו והונו לכולל הזה וכן למפעל 'החפץ חיים' העולמי שהקים .
כל הרעיון של העיסוק בנושא זה עלה דווקא בדעתו של ברוך, בנו של ר' אהרן מרגלית, לפני כעשר שנים עם התגברות האינטיפדה הראשונה. "בהיותי איש עסקים פעיל", מספר ר' אהרן, "הייתי נוהג בימי חמישי 'לנקות' את השולחן, גם אם הייתי צריך לעבוד לשם כך כל הלילה. והנה מצלצל הטלפון ועל הקו בני ברוך והוא חולק עמי רעיון שהוא נושא עמו ולא נותן לו מנוח: בארץ השתוללה אז אינטיפדה, ואיש לא עשה משהו על מנת לעצור אותה. ברוך החליט כי התיקון האמיתי לעניין צפוי לנו בתיקון ענייני 'בן אדם לחברו'. "כולם מדברים רבות על בן אדם לחברו בעיקר בימי ספירת העומר ושלשת השבועות, אבל הלכה למעשה לא רואים כל שינוי מהותי בעניין", הסיח ר' ברוך צרתו לאביו והמשיך, "כבר החפץ חיים ושאר גדולי עולם התריעו ומתריעים כי זו הסיבה האמיתית לגלותינו ולא נוכל לזכות לגאולה ועל פניו המצב נראה כי הולך ונעשה גרוע יותר בכל מה שקשור לבן אדם לחברו", בפיו של הבן היתה גם הצעה מעשית, "הבה נתחיל לעשות מבחנים על שמירת הלשון, זה יגן עלינו מהאינטיפדה". הבן היה נלהב, האב קצת פחות, "ומדוע יהודים מבוגרים יבואו לעשות מבחן מרצונם החופשי"? הקשה על בנו, לברוך היו תשובות מנומקות לאביו, "נאפשר להם לעשות מבחנים בספרים פתוחים. גם בזמן המבחן הם יאלצו לחפש את החומר, ניתן להם מלגות קטנות בשביל העידוד והציבור יבוא. "ואיזה תועלת יש בספר פתוח", שאל האב את בנו, "נציב להם שאלות מסובכות הדורשות חשיבה", הציע ברוך לאביו",
"אתה יודע שביום חמישי אני עסוק עד לפנות בוקר, זה חייב להיות היום"?
"אני לא יכול לישון בלילה מרוב התלהבות", סיפר הבן לאביו וזה האחרון הבטיח לעזוב את משרדו ובמקום לפנות לביתו ברחובות, יגיע לבית הבן באשדוד.
האב אכן הגיע. הבן המתין וכך נולד המפעל. ב 5 לפנות בוקר כבר היו מודעות הרחוב מנוסחות ולקראת שבת הוצפה אשדוד החרדית במודעות הקוראות לכולם לבוא למבחנים שבין אדם לחברו בשמירת הלשון. המודעה הבטיחה מלגה צנועה בגובה 60 ש"ח לאברכים 40 ש"ח לבחורי ישיבות גבוהות ו 20 ש"ח לבחורי ישיבות קטנות. המימון מכיסו של הנגיד ר' אהרן מרגלית. "הערכתי שרוב המשתתפים יהיו כ 80 בחורי ישיבות, וההוצאה תהיה בין 1000 ל 2000 ש"ח, הוכנו 80 טפסי מבחנים. ביום שלישי לפנות ערב, הגעתי לאשדוד עם הטפסים של המבחנים וקיויתי שלפחות אמצא שם 50 איש. כשהגעתי הבנתי שטעיתי בגדול. מאות איש צבאו על הדלתות מצאתי את עצמי כל הערב מצלם מבחנים נוספים. התברר כי תושבי אשדוד התלהבו מהעניין כ 400 איש השתתפו במבחנים באותו ערב, מאות נוספים צפו בעניין. לא כולם גם היו בחורי ישיבה, חלק ניכר מהמשתתפים היו אנשים מבוגרים חלקם ישישים ממש. לאחר חצות לילה כשהם מוטשים לחלוטין הבינו האב ובנו כי בעזרת חלון ודמיון ולא הרבה כסף הם ייסדו מפעל אדיר המעורר מהפכה בעם היהודי. כך נולד 'מפעל ה'חפץ חיים העולמי' שבמקביל אליו גם נוסד הכולל המיוחד.
היום המפעל הוא כבר אימפריה. שכן חודש לאחר מכן כבר השתכללה השיטה, המבחנים כבר נערכו בשלש רמות שונות כדי שכל אחד יוכל להיבחן ברמה שלו, כי הרי לא דין ראש ישיבה וראש כולל כדין מי שלומד את ההלכות בפעם הראשונה. מי שמבקש לדעת עד כמה תפס המפעל הזה בכל שכבות העם, מוזמן להגיע לאחד מאולמות המבחנים באשדוד, ברחובות או באחד המקומות שבהם נערכים המבחנים שאליהם מגיעים זה לצד זה אנשים מקצוות שונות בעם. התמונות שווות יותר מאלף מילים ומדברות בעד עצמם. יהודים שבי שיער שזקנם הארוך והלבן מכסה את סנטרם לצד בחורים סרוגי כיפות שחלקם הגיעו לבמבחנים במכנסים קצרות וסנדלים. תלמידי כוללים לצד יהודים נקיי כפיים וברי לבב שהגיעו היישר ממפעלי החרושת והתעשיה כשהם לבושים עדיין בבגדי עבודתם הכחולים. זה התיישב לצד זה, והכל מלמדים זכויות על הכל, כי הרי אין הם לומדים את הלכות שמירת הלשון רק לתפארת המליצה והמבחן, הם הרי צריכים ליישם זאת הלכה למעשה. וכיום אחרי עשר שנות פעילות, מקיים מפעל החפץ חיים העולמי מבחן פעם בחודש, המבחנים מחולקים בתפוצה רחבה בכל רחבי רחובות ואשדוד ונשלחים בדואר אלקטרוני ורגיל לרחבי העולם ומעבר לכך לפני כשנה, חנך המפעל קו טלפון בשיתוף עם מפעל 'שונה הלכות' באשדוד שדרכו אפשר לעשות את המבחנים בטלפון.
באותו קו טלפון, ניתן לשמוע גם שיעורים בשמירת הלשון בעברית ובאידיש על פי לוח הלימוד היומי או על פי פרשיות השבוע, ניתן גם לשמוע שיעורי חיזוק וסיפורים מרגשים המובאים על ידי הרב ישעיהו הרשקוביץ מאשדוד וניתן לשמוע שיחות חיזוק גם מפי ר' אהרן מרגלית עצמו האיש והאגדה, ופסקי תשובות בנושאים שבין אדם לחברו מגדולי פוסקי זמננו. המפעל מוציא לאור עלון בשם 'קב ונקי' העוסק במצוות שבין אדם לחברו ומופץ ב 10,0000 עותקים מידי חודש. לאחרונה פתח מפעל החפץ חיים סניפים בלונדון, במונטריאול ובניו יורק שגם באמצעותם מחולקים העלונים ונערכים המבחנים. רק השנה נבחנו בסניפי קנדה וניו יורק ומי שנבחן את כל 12 המבחנים וציונו היה מעל 80 בכל המבחנים, זכה בכרטיס טיסה ללינז'נסק.
המפעל גם הוציא שני ספרים: 'בקש שלום' שאלות בלשון הרע ורכילות מפי פוסקי זמננו וספר נוסף 'שאלות לשון הרע כלפי ילדים מפוסקי זמננו מה מותר ומה אסור להורים ולמחנכים לספר על בניהם. "הספר עורר תגובות מדהימות", מעיד ר' אהרן מרגלית.
כבר בשנה הראשונה לקיומו של מפעל הש"ס העולמי, המשיך רעיון הפצת נושא בן אדם לחברו ושמירת הלשון להכות בקודקודו, השאלה היתה איך להפיץ את הרעיון לכלל עם ישראל, איך להכשיר רבנים ותלמידי חכמים שיעסקו בנושא ויפיצו אותו. "שמתי לב", הוא מעיד "כי רבני ישראל טרודים בדברים חשובים ורבים ואין הם נותנים מספיק מקום להלכות שבין אדם לחברו וגם הציבור אינו מודע לעניין ולא בא לשאול ולהתעניין ומימלא גם הרבנים אינם עוסקים בכך".
לאחר מחשבות רבות שהתרוצצו בקרבו, עלה בראשו הרעיון להעביר השתלמויות לרבנים מכהנים בהלכות שבין אדם לחברו. אחרי עיון קצר ומחקר מעמיק הוא הגיע למסקנה שהרבנים לא יבואו, הם כבר מכהנים בקודש וטרודים בעסקיהם. ואז עלה הרעיון להכשיר רבנים מיוחדים שיעסקו אך ורק בהלכות שבין אדם לחברו והם יכהנו בתפקיד זה בלבד. "הרעיון הוא שלצד כל רב עיר שכונה בית כנסת גדול, קהילה גדולה, יתווסף תפקיד חדש, רב מיוחד שיעסוק אך ורק במצוות שבין אדם לחברו, לא בצד הממוני שכן לצורך זה כבר קיימים ופועלים בהצלחה גדולה בתי דין פרטיים וציבוריים לדיני ממונות, אלא בצד החברתי.
כשרעיון זה בליבו הוא החל להתסתובב בבתיהם של גדולי ישראל שלא ממש התלהבו. "ככל שחשבתי על כך יותר, הבנתי שזה מה שיצור את המהפך", הוא מספר , בראש וראשונה הוא נסע לפוסק הדור הגר"ש וואזנר וסיפר לו על הרעיון. "עצם הרעיון מאוד מצא חן בעיניו אך היתה לו הסתייגות: מעולם לא שמענו דבר כזה חדש אסור מהתורה. מחר יבוא רב ויבקש היתר הוראה להלכות כשרות בלבד. "יצאתי מחדרו בהרגשה שהדור עדיין אינו בשל", מעיד ר' אהרן מרגלית, אך הוא החליט שלא התייאש, "הרגשתי שיש לי משהו ביד, המשכתי לחלום על כך שיבוא היום ויהיו רבנים לצורך העניין, הוא המשיך להסתובב אצל גדולי ישראל לעשות נפשות לרעיונו.
כידוע, אין זה פשוט להגיע לגדולי ישראל, "הייתי איש עסקים חרדי תושב רחובות שלא היה לו כל עסק עם גדולי הדור, לא הכרתי את מזכיריהם ורבניהם, וזה דרש ממני מאמצים אין סופיים", הוא ניזכר, "להכיר את הרבנים הנכונים, לעיתים השקעתי המון מאמצים בגבאים ואנשי חצר, ולעתים השקעתי באיש הלא נכון", אהרן מרגלית אז אדם אנונימי ולא מוכר והשערים לא ממש נפתחו, "גם לעיתים כשכבר קבעו לי תאריך ובאתי יכולתי להמתין ולחזור לביתי במפחי נפש. לא הייתי פנוי באותה עת, הייתי עסוק בפרנסתי, אך בשביל החלום הייתי מוכן להילחם"
שמונה שנים הסתובב עם הרעיון כשאיש אינו מרים את הכפפה. המהפך הגיע כשפגש את ר' מאיר שרייבר חבר וועד שמירת הלשון של חסידי ויז'ניץ שנדלק אף הוא על הרעיון ויחדיו הם הגיעו לבית דינו של הגר"מ הלברשטאם זצ"ל. "ניכנסנו אליו פנימה ללא כל תיאום. כשהוא שמע על הרעיון קרן אור פניו והוא קם מלוא קומתו ואמר לנו שהוא לא קם לכבודינו אלא לכבוד הרעיון. הוא סיפר לנו כי הוא עייף מאוד וכי כל הלילה הוא לא עצם עיין מחמת דיון סבוך על גט סבוך עוד יותר, הוא החזיק אותנו כ 45 דקות והורה לנו "אברכים צעירים יש לכם רעיון שאיש לא חלם עליו קודם, דעו לכם כי אם תצליחו להגשימו מאז הרב סגל ממצנצ'סטר שחיבר את לוח הלימוד היומי של שמירת השלום של החפץ חיים לא היה דבר כזה בתולדות עם ישראל, מאז שה'חפץ חיים' חיבר את חיבורו הנודע לא היה דבר כזה", התלהב הגר"מ הלברשטאם, עוד אמר לנו הגר"מ הלברשטאם אל תתפלאו אם יהיו אנשים שיתנגדו לעניין וזאת עקב החדשנות שבדבר, בשל העובדה שאנשים מאוד שמרניים באופיים אך אני מציע לכם: אל תפרסמו זאת עד שהדברים לא יהיו מגובשים שכן אנשים ינסו להתנגד ולטרפד ועד שאנשים יתעוררו להתנגד הם ימצאו שהדברים כבר מיושמים בשטח".
שני האברכים יצאו מעודדים מאוד מהפגישה, הגר"מ התעניין מאוד לדעת כיצד אנו רוצים לבצע את הרעיון הלכה למעשה, אמרתי לו שאנו נושיב יהודים ת"ח שיאתרו מקורות מכל המקורות גמרות ראשונים ואחרונים פוסקים ושו"תים ואז 'כוללים' מיוחדים להוראה שבהם נושיב אברכים מתאימים שינסו לממש את העניין. בראותי את התלהבותו, החלטתי להעיז, הנחתי את ידי מעל ידו שהייתה על השולחן, הבטתי על עיניו ושאלתי אותו האם יהיה מוכן להיות נשיא הכולל, הגר"מ חייך והרצין פניו ואמר לנו בבדיחותא, "אם אסכים יזרקו אותי מהעדה החרדית", אולם לאחר כמה דקות הוא הרצין ואמר "אתם יודעים, בשביל לקדם את הרעיון האדיר הזה אני מוכן שיזרקו אותי מהעדה החרדית, יזרקו אותי משם אבל יקבלו אותי בשמים". הוא מייד הסכים להיות נשיא הכולל אבל ביקש שיהיו עמו עוד מספר אנשים בנשיאות על מנת שיוכלו להדוף את הביקורת.
ר' אהרן מרגלית ביקש הדרכה איך להתחיל עם ה'כולל', "לא היה לי מושג איך מקימים 'כולל' מעולם לא עשיתי זאת", מספר הרב מרגלית. "הגר"מ אמר לנו שכדאי לקבל אברכים מעל גיל 30 שכבר מילאו כרסם בש"ס ופוסקים, שכבר הקימו משפחה ומתמודדים עם משפחה וחברים, צריכים להיות מאוד ברי דעת על מנת שבנושא 'בן אדם לחברו' יהיה להם את ה'שולחן ערוך' החמישי, ורצוי מאוד שיהיו אברכים שכבר למדו 'חושן משפט' ועוד חשוב שהם יהיו מתאימים מבחינת התנהגותם האישית לשמש מודל של בן אדם לחברו משום שהכל יבחנו אותם בשבע עיניים וכן להקפיד שיביאו המלצות שיהיו ברי דעת ושכל.
הם יצאו מהגר"מ הלבשטאם והרגישו שכבשו את האברסט, סוף סוף מצאו מישהו מגדולי ישראל שנותן גיבוי ותמיכה שמוכן להיות נשיא הכולל שמוכן שיזרקו אותו מהעדה החרדית למען העניין. "המשכנו לחפש רבנים נוספים בעלי שיעור קומה שיסכימו לשמש גם הם בנשיאות כשמה שהיה חשוב שיהיה יצוג של מגוון הקהילות והדעות. הם הצליחו לשכנע את הגאון ר' עזריאל אויבראך, מרבני בית וגן וחתנו של הגרי"ש אלישיב שהצטרף אף הוא לעניין. הם הצליחו לקבל את הסכמתו של הגר"מ שאול קליין הדיין הבכיר בבית הדין של הרב וואזנר כך שנוצר ייצוג לציבור הליטאי בדמותו של הגר"ע אויערבך, לציבור החסידי בדמותו של הגרמ"ש קליין והציבור הירושלמי בדמותו של הגר"מ הלברשטאם. אבל זה לא סיפק, הם חיפשו יצוג גם לציבור הספרדי, לשם כך נפגשו עם הגאון ר' יעקב הלל ראש ישיבת 'שערי שמים', "הוא קיבל אותם בהתלהבות גדולה אך אמר להם כי באופן אישי הוא לא אוהב להיות בנשיאות אך הוא יעשה כל מאמץ להצלחת הרעיון , הם גם פנו לגאון רבי חיים יעקב סופר השיב להם בסגנון דומה כי הוא מאוד שמח על הרעיון אך גם אין זה מדרכו להיחשף לציבור אך הוא יעזור ויתמוך.
כך הם יצאו לדרך. עכשיו הם החלו להכין את תוכניות הלימודים, בהמלצת הגרמ"ש קליין הם ירו קשר עם הרב משה קאופמן שחיבר סדרה של ספרים על החפץ חיים שהמפורסמים שבהם הם 'נתיבות חיים', נתיב חיים', 'שבילי חיים' ו'זרע חיים', ספרים אלה יצאו בימים אלה במהדורה תשיעית. הוא אף חיבר ספר מעולה על חינוך 'לב אבות על בנים' וקיבל הסכמות מגדולי תורה. הרב קאופמך ליוה את הצוות הראשוני של הכולל בהתנדבות מלאה ובהתלהבות גדולה. לתפקיד ראש הכולל נבחר הרב דניאל אורלנצ'יק מג"ש בישיבת 'קרטשניף' ברחובות ששנים רבות אמר שיעורים בשמירת הלשון ודיני בן אדם לחברו .
הצוות הקים וועדת קבלה לקבלת אברכים שבהם היו אברכים הרב יצחק גרנדנביץ ראש ישיבת 'חכמה ודעת' ברחובות, הרב נחמן הרשקוביץ משגיח בישיבת 'קרטנשיף' ראש הכולל וכמובן גם ר' אהרן מרגלית עצמו. פורסמו מודעות ברחובות, ובב' אייר תשס"ו לפני חמש שנים בדיוק, נפתח הכולל. הלימודים החלו הלימודים בתוך ישיבה חכמה ודעת שהקצו לצורך העניין מקום. בהמשך בשל מצוקה, הם עברו למקום אחר.
חמישה כרכי חוברות עבי כרס ובהם מראה מקומות למכביר קבצי מקורות מהמדרשים, הגמרות המשניות, פסקי הלכות ראשונים ואחרונים וכולם עוסקים בנושא אחד בן אדם לחברו. זהו היבול המבורך שהצליח הצוות להוציא תחת ידו לקראת פתיחת הכולל. כל אברך קיבל את סט החוברות וכן את הספר 'שמירת הלשון' 'חפץ חיים' 'אהבת חסד', וכן הספר 'חלקת בנימין' ואת כל הספרים של הרב קאופמן זה היה חומר הבסיס ללימודים. הכולל רשם את כל נושא בן אדם לחברו. הכולל עצמו קיבץ ספריה מכובדת ביותר בנושא בן אדם לחברו.
כיום לאחר חמש שנות פעילות, ראשוני האברכים, שבעה אברכים אכן קיבלו היתר הוראה שעליו חתום הגר"מ קאופמן והגר"מ שאול קליין ובעוד כחודש וחצי יחתמו על המסמך גם הגר"ע אויערבך והגר"ע הלל והגרח"י סופור שיבחנו את האברכים ואם ימצאו ראויים יחתמו על כתב הסמיכה שלהם לראשונה מאז מתן תורה בהר סיני ינתנו תעודות 'יורה יורה' לכל מצוות שבין אדם לחברו
לפני כשנה וחצי התחברו אנשי הכולל לכולל קיים בקריית ספר 'כולל החפץ חיים' ופתחו בו מסלול ללימוד הלכות בין אדם לחברו. וגם שם יש קבוצה של 12 אברכים הלומדים בעיון רב באותו מסלול ושם מממן הרב מרגלית 50 אחוז בעוד שהכולל הרחובותי נהנה ממימון של 100 אחוז מהונו של הרב מרגלית שמעולם לא אסף כסף מתורמים או מהציבור, הכל ממומן מעסקיו של הרב מרגלית.
כל אברך חייב למסור פעם בחודש 'חבורה' בנושא בן אדם לחברו. אחד לשלשה חודשים מוצאות חוברות עם ה'חבורות' ואלה מובאים לפני גדולי הדור שקוראים את החיבורים מלאי חיודשי התורה וגומרים עליו את ההלל. אברכים רציניים שחלקם החלו למסור שיעורים ברחבי הסביבה. כרגע הרב מרגלית במו"מ להקים כולל דומה בבני ברק. סף הכניסה הוא גבוה, המלגות גבוהות מהרגיל כדי ליקר את הלימוד וגם כדי למשוך אברכים נוספים. וכולל נוסף יקום באשדוד. והעיקר לעודד את הכבוד האחווה והרעות בין כל חלקי העם, מה שביא לנו את הגאולה