האיש שחצה קווים ונכנס ללב

מגן דוד
הוא היה אחד מבכירי הנהגת הציונות הדתית שחצה את הקוים והצטרף לש"ס, כיצד הפך האיש האשכנזי חובש 'כיפת בנט' שהיה אחראי כיו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט להדחתו של מרן הגר"ע מכס הרבנות הראשית להיות אחד מאנשי סודו הקרובים ביותר. שני בניו עדיאל ודני, ח"כ משולם נהרי ואשר אוחנה שכיהן אז כשר הדתות מספרים
אהרן גרנות
מי היה דוד גלס, חבר כנסת בכיר מטעם המפד"ל שחצה את הגבולות וחבר לש"ס שם הפך לאיש סודו ואמונו הקרוב ביותר של נשיא מועצת החכמים מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל. אשכנזי מוהבק מהאליטה של הציונות הדתית שחבש כיפה סרוגה עד סוף ימיו אבל לא היה איש ש"ס שלא נועץ בו. לא הכל יודעים, אבל דוד גלס הוא בכלל בעל תשובה, מספרים שני בניו עורכי הדין דני ועדיאל, הוא נולד במושב בלפוריה שבעמק יזרעאל. כשהרב גדליה נדל, מתלמידי החזון איש, הכין אותו לבר המצווה שלו, הוא הבין שלפניו ילד עם פונטציאל. הוא שכנע את הוריו לשלוח אותו ללמוד במדרשיית נעם אצל הגאון רבי יהושע יגל זצ"ל. בשנים 1950–1953 למד במדרשית נעם. הוא אף המשיך לאחר מכן לישיבת סלונים החרדית על אף שהגיע מבית חילוני ולמד בישיבת סלונים ברמת גן.
את דרכו בפוליטיקה מייד אחרי שרותו הצבאי החל בעבודה זוטרה לפרנסתו בהיכל שלמה, במסגרת עבודתו ברבנות הראשית הוא החל לפלס את דרכו אט אט לתוך הפוליטיקה הדתית. הוא המשיך לעבוד במשרד הדתות ומילא שם תפקידים עד שבשנים 1974–1977 כיהן כמנהל הכללי של משרד הדתות‏.
במקביל התפקד למפד"ל ההסטורית והחל לפעול במסגרתה בשנים 1960–1984 היה פעיל וחבר במוסדות המרכזיים של המפלגה הדתית-לאומית, והיה יו"ר המפד"ל בירושלים – הסניף הגדול ביותר של המפלגה‏. היה מראשי סיעת "ליכוד ותמורה" שבראשות יצחק רפאל. בשנת 1974 עלו טענות שהוא השתתף במשא ומתן הקואליציוני מטעם המפד"ל, למרות היותו עובד מדינה‏. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, ב-1977, היה ציר מרכזי ב"קשר אוסלו" (על שם קפה אוסלו בתל אביב שהיה סמוך לבית המפד"ל בתל אביב שם התכנסו צעירי המפד"ל באותה תקופה) ושם פעל עם חברו לסיעה אהרון אבוחצירא ועם ראשי "חוגי הצעירים" זבולון המר ויהודה בן-מאיר, להדחת יצחק רפאל מהרשימה לכנסת. הצלחת הקשר הביאה אותו למקום ריאלי ברשימה לכנסת והוא כיהן כחבר הכנסת התשיעית והיה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. "דווקא אז הוא החל ללמוד משפטים שאמא טענה בפניו שחבר כנסת זה לא מקצוע ושהוא חייב ללמוד משהו", מספרים שני בניו, "אז הוא שמע לה והלך ללמוד משפטים. לא היה לו זמן להשתתף. בשיעורים הוא למד את החומר ממחברות של חברים. בסופו של דבר בהיותו יו"ר הוועדה לחוקה חוק ומשפט הוא עבר את מבחני לשכת עורכי הדין בהצטיינות. צחקנו עליו במשפחה", ניזכרים ילדיו, "אמרנו לו שאם הוא לא היה עובר היה זה כמעט אסון שיו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט של מדינת ישראל לא עבר את בחינות לשכת עורכי הדין. בסופו של דבר בשנת 1970 קיבל תואר בוגר (בהצטיינות) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1977 הוסמך כעורך דין‏[.
מאחר ובאותם ימים שילוב של כהונה בכנסת ועיסוק פרטי היה מותר, החל מ-1977 הוא הקים יחד עם עורך דין נוסף משרד עורכי דין מצליח. הוא גם כיהן במשך 8 שנים כדיין בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל. מתמחה במשפט חוקתי, מינהלי ודתי.
לקראת הבחירות לכנסת העשירית, בשנת 1981, התערער מעמדו במפלגה בגלל מעורבותו כעד בחקירות נגד אהרן אבו חצירא (שהיה בזמנו שר הדתות והוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת אישום. אבוחצירא זוכה לבסוף מכל אשמה, פרש מהמפד"ל בטענה שיוסף בורג יו"ר המפלגה ניסה לחסלו והקים את תנועת תמ"י שזכתה בשלשה מנדטים). נסיונו של גלס לארגן את "קשר אוסלו ב'" להדחת יוסף בורג ורפאל בן נתן מהרשימה לא צלח וגלס מצא את עצמו מחוץ לכנסת. בעקבות זאת ביקש גלס סליחה מיצחק רפאל וניסה לפעול יחד איתו לשיבה לכנסת‏.
ב-1984 פרש מהמפד"ל, "אבא לא ראה את עצמו שייך יותר למפלגה הזאת משום שדעותיה הפכו להיות קיצוניות לטעמו", מספרים בניו, תחת זאת הצטרף ל"מערך" שבו כיהן כחבר לשכת המפלגה וכמועמד מטעמה לכנסת. לאחר שנה פרש מהמערך בשל טענות על יחס משפיל ומתנשא של הנהגתה לנושאי דת ולחברים הדתיים שבשורותיה.
ואז החלה תקופתו הנפלאה, "ההכרות בינו לבין מרן הגר"ע יוסף החלה עוד מימי עבודתו במשרד הדתות והמשיכה בייתר שאת כשהיה מנכ"ל משרד הדתות קשר עמוק נוצר בין מרן לבין אבא, קשר שהבשיל לאחר מכן לקשר פוליטי עמוק", מספרים עורכי הדין עדיאל ודני, בניו של גלס. בתקופה שבה היה גלס מובטל מעבודה פוליטית, הגיחה לעולם מפלגת ש"ס, יום אחד נקרא גלס לבית מרן. "רבי דוד", ביקש מרן, "אתה שהיית חבר כנסת שנים רבות, עבדת במשרד הדתות, אני מכיר את יושרך ואת כושרך, בוא תהיה לצידי רבי דוד, תעזור לנו, אתה הרי לא במפד"ל", אמר מרן. הוא אף לא נתן לגלס שהות להתלבט. הסטירה הידידותית של מרן לא אחרה להגיע. גלס מצא את עצמו היועץ המשפטי של ש"ס.
"האמת היא שהקריאה לבית הרב די הפתיעה אותנו וגם את אבא, שכן באחרית ימיו של אבא כיו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט עבר החוק שהגביל את כהונת הרבנים הראשיים והוציאה את מרן מלשכתו בהיכל שלמה. אבא כיו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט היה אחראי במידה רבה על החוק הזה. כנראה שאהבתו של מרן לאבא 'כיסתה' על הכעס הזה, עד היום אנחנו לא יודעים את סיבת הדבר", אומרים בניו
מ 1984 הוא בש"ס, בתחילה כיועץ משפטי של התנועה, ובמרוצת השנים גם כיועץ פוליטי וכמקורב להנהגתה ובעיקר לנשיא מועצת החכמים מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. שיא הקרבה ביניהם התבטאה בעובדה שהוא שאף הפקיד בידו את צוואתו.
"אבד לי ידיד יקר, היה בו חן מיוחד, אנחנו מכירים החל משנת 2000, הוא לא רק ייעץ לנו כאיש מקצוע שמנסח חוזים, הוא גם היה ממש בפנים ליבו היה איתנו בעיקר בנושא חינוך, אומר ח"כ משולם נהרי מי ששימש סגן שר החינוך ולאחר מכן שר במשרד האוצר. דוד גלס היה חלק מיועציו, "הוא היא אחד האנשים שיכולתי לסמוך עליהם, הייתי פתוח בפניו והרגשתי שיש לי ידיד אמת ושותף נאמן", אומר נהיר. שנים רבות ליווה אותו גלס במשאים ומתנים, במאבקים על תקציבים, בהגשת בג"צים נגד אפליות ובעיקר בשימור מערך מעיין החינוך התורני, נושאים שעליהם הוא נאבק ועליהם הוא זכה לחיבתו היתרה של הרב", מספר נהרי. "הוא לא רק היה עורך הדין המקצוען ואיש הניסוח אלא גם איש הלב שנמצא איתנו בתוך המאבקים, מישהו משלנו ידיד אמת שיכולנו לסמוך עליו וגם להיפתח בפניו ולדעת שהוא יעשה את העבודה הטובה ביותר במסירות הגבוהה ביותר. הוא היה איש אשכולות שהיה בו הכל, קשה למצוא אנשים כאלה"
אשר אוחנה כיום יו"ר המועצה הדתית הממונה בעכו ובשלומי ובעל משרד לראיית חשבון.היה אז אחד מבכירי הפוליטיקאים של שס בשנת 2001 בממשלתו של אריאל שרון היה אוחנה שר הדתות ועוד קודם לכן מנכ"ל משרד הדתות בתוקף כך הכיר היטב את דוד גלס. בתוקף כך הוא עקב מקרוב אחרי עבודתו של דוד גלס, "אין ספק שמדובר באבדה כבדה, הכרתי אותו היטב והתייעצתי עמו רבות", אומר אשר אוחנה, "כל הזמן הוא היה איתנו, בכל מקום, יועץ משפטי והרבה מעבר לכך", מספיד אוחנה. "הכרתי אותו בעת כהונתי כמנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני, זו היתה תקופה של משבר כפסי כבד והוא ליווה אותנו. מאוחר יותר הכרתי אותו כשישב איתנו בכל המשאים והמתנים. הוא היה יסודי מאוד בחומר שהכין כשישבת איתו הרגשת שיש לך על מי לסמוך. היתה בו תכונה נוספת מעבר להיותו קפדן ויסודי, היו לו חושים מחודדים לדעת מי מתאים לאייש אלו תפקידים, התייעצתי איתו רבות. הוא גם ידע לומר מי באיזה תפקיד יביא יותר כבוד לש"ס", מספר אוחנה.
גם בנושא הכספי הוא היה ישר מאוד, הכסף לא היה הכל. כשרצינו להגיש לעיתים בג"ץ, הוא היה בא אלינו ובכיסו דף ועיפרון, תמיד כתב בעיפרון לא בעט. הוא ישב שעה ארוכה, האזין למקרה ואפילו סיכם לעצמו בכתב ואז אחרי שעה של כתיבה הוא היה אומר לנו "שמעתי את המקרה, אבל אני לא רוצה לקחת את התיק, לא אוכל לייצג אתכם", הוא היה מספיק ישר כדי לוותר על 5000 דולר דמי יצוג בבית המשפט העליון אם הוא לא היה משוכנע שהוא יוכל להגיע לתוצאות משביעות רצון, זה היה האיש.
"ישבתי איתו גם כשהייתי מנכ"ל ש"ס, גם בהיותי מנכ"ל משרד הדתות וגם כשהייתי שר הדתות. מעולם הוא לא הסכים לקחת כסף לפני ששמע את המקרה עד הסוף", מספר אוחנה. תכונה נוספת שהיתה בדוד גלס ז"ל הייתה הצניעות. לא פעם ולא פעמיים היינו צריכים לשבת ולדון, מעולם הוא לא הסכים שנבוא אליו למשרד, הוא ידע מהי היררכיה, ותמיד היה יוצא ממשרדו ומגיע אלינו, על מנת להעניק כבוד. תמיד כשרצה לקבוע פגישה, לא השתמש בשמו ובכבוד שנתנו לו, הוא נהג כאחד האדם, התקשר למזכירה ותיאם דרכה את לוח הזמנים, היינו אומרים לו 'דוד, אתה צריך לקבוע דרך מזכירה, האם לא די בכך שתתקשר ישירות אלינו'? אבל הוא תמיד התעקש להיות כאחד האדם, הוא לא התנשא.
גם קשריו עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היו כה טובים עד שהיו מקרים שבהם כשבני הרב רצו משהו מאביהם הם היו פונים לדוד גלס שידבר עם אביהם. היתה למרן זצ"ל הערכה עצומה לגלס ולא בכדי. מילה שלו אצל הרב היתה מילה, הוא אהב אותו כאהב בן את אביו.
תכונה נוספת שהיתה לדוד גלס היתה ההתחברות שלו עם אנשי השטח. תמיד נענה להזמנות לשמחות, כל פעיל תנועה שהזמין אותו לשמחה כל שהיא, הוא היה מופיע. כשנצבר ממנו להגיע, הוא היה שולח מכתבי התנצלות.
"אבא התייחס לעבודתו לצד מרן בחרדת קודש נוראית", מספרים הבנים, "כילדים אנחנו זוכרים כיצד התכונן למשאים והמתנים הקואליציונים. ימים רבים הוא הסתגר במשרד, למד את החומר, הגיע לבית מרן, למד את הדרישות שלו, הכין תיקים מסודרים לכל נושא, לכל דבר הוא הגיע מוכן מצויד בנוסחאות שהכין במשרד ושכבר אושרו על ידי מרן. הוא לא היה עושה צעד אחר בלי לשאול את מרן שהפך להיות מורו ורבו המובהק, הוא היה אחד האנשים הקרובים אליו ביותר אנשי אמונו ממש. לראות באותם ימים שרים וחברי הכנסת רבי השפעה במשרד של אבא ואפילו בבית הפרטי שלנו לא היה מחזה נדיר באותם ימים. כבחורים אנחנו זוכרים את הימים האלה. גם לאחר מכן הוא עזר לכל המועצות הדתיות".
ומרן החזיר לו בכפל כפליים. "כשנולד בני הבכור", מספר עו"ד עדיאל גלס, כיום היועץ המשפטי של רשת המעיין התורני, "היה ברור כי הסנדק יהיה לא אחר ממרן זצ"ל. אבא התקשר אליו מייד והזמין אותו להיות הסנדק, כמובן שמרן הביע מייד את הסכמתו. כשחזרתי הביתה עם הבשורה חשכו עיני. שהרי לתינוק יש גם אמא, "יש לי סבא זקן שסוף סוף זכה לנין, אני לא רוצה לוותר עליו, הוא יהיה הסנדק, לא הרב עובדיה", פסקה הגב' גלס הצעירה. ומשפחת גלס נבוכה. בחיל ורעדה גדולה התקשר עו"ד דוד גלס למרן וסיפר לו את הסיפור, "מה לעשות אני לא רוצה לריב עם הכלה", אמר לו. תשוובת מרן הפתיעה. "אתה צודק, תנו לו את הכבוד, ואני אגיע לברית בלי כל קשר" וכך היה. בין אורחי הכבוד בברית היה מרן שזה היה אחד הבריתות הבודדות שבהם השתתף בלי להיות סנדק רק כדי לכבד את אהובו דוד גלס. "בבריתות האחרות שלי הוא כבר היה סנדק. בברית השניה הוא הוזמן להיות סנדק והגיע על אף שהיה זה אחרי מחלה שבה לא יצא מהבית. בפעם הראשונה שבה יצא מהבית היתה הברית של בני השני והמוני בני תורה אנשי ש"ס באו לראות את הרב יוצא מביתו אחרי תקופה ארוכה שלא עשה כן.
גלס נחשב ליונה פוליטית‏. עוד בהיותו ח"כ מטעם המפד"ל השתתף בכנס הראשון של תנועת "שלום עכשיו"‏ והטיף באופן עקבי לנסיגה מ"השטחים" ולפשרה עם הפלסטינים. חבר מועצת "יוזמת ז'נבה". חבר ב"קבוצת אלסינור" שהוקמה ביזמת מרכז פרס לשלום והמרכז הפלסטיני ללימודים אסטרטגיים. חבר בקבוצת התמיכה הישראלית של ארגון Forward Thinking מלונדון, החותר לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.בכל שנות עבודתו בש"ס פעל להפגיש בין הפלסטינים לאנשי ש"ס. הוא גם היה אחראי במידה רבה למפגשים של מרן עם ראשי מדינות ערב. חוסין מלך ירדן ונשיא מצרים אז חוסני מוברק. במידה רבה הוא גם אחראי על ניסוח פסק ההלכה המעניין המתיר להחזיר שטחים מארץ ישראל במקרה של הבטחה לשלום אמת. על אף שבפועל הטיף מרן ליד תקיפה וחזקה אבל זאת רק בשל העובדה שהוא לא היה משוכנע שפניהם האמיתיות של הפלסטינים אכן לשלום אמת המצדיק מסירת שטחים כזאת.
והנה עובדה המתפרסמת לראשונה. עד יומו האחרון היה דוד גלס בקשרים גם עם הפלסטינים וגם עם המצרים. קשרים אלה נוצלו על ידי מדינת ישראל לפעילות מול המודיעין המצרי במסגרת הניסיונות לחזרת החייל השבוי גלעד שליט הביתה. דוד גלס לא רצה שידעו על כך, אבל עכשיו הגיע העת לספר
"אבא היה איש משפחה", מספר עדיאל, "הוא היה דאגן מאוד ותמיד רצה לדעת היכן ילדיו. ביום שבו לא חש בטוב יצאתי לחופשה בספרד, הוא השביע את אמא שלא לספר לנו דבר כדי לא להעיב על חופשתנו. דיברתי איתו והוא איחל לי נסיעה טובה. באותו יום אושפז. גם אחרי אישפוזו התקשרתי מחו"ל דיברנו בלי לדעת שהוא בכלל בבית חולים. ההידרדרות היתה מהירה מאוד וקריטית. יומיים לאחר מכן קיבלתי טלפון לספרד לבוא מייד הביתה כי אבא במצב קריטי. חזרנו לארץ, הספקתי עוד להיפרד ממנו", מספר עדיאל.