האיש שלא עמד על הבמה

המתווך
כשכל העולם חגג עם משפחת שליט, כשכל עסקן התהדר בחלקו בשחרורו, ישב בירושלים המתווך האמיתי שבלעדיו לא הייתה נסגרת העיסקה, ד"ר גרשון בסקין וחגג לבדו. הכירו את המתווך, שניצל את קשריו הישירים עם המצרים ועם החמאס על מנת לפרוץ את הדרך ולסגור את העיסקה. האיש שעשה שוב ושוב את הדרך בין ירושלים עזה לקהיר, מלווה בספקנות רבה של הממשלות בישראל, שלבסוף הצליח לשלטונות שאת מה שלא מצליחים לעשות אנשים רשמיים בשבועות רבים, יכול לעשות אזרח פשוט במספר שעות. "יכולנו לגמור את המו"מ הזה כבר מזמן", מגולל ד"ר בסקין את סיפורו המרתק והמדהים ואגב כך חושף את הפרטים המלאים, שלב אחרי שלב של הדרך שבה נסגרה לבסוף עיסקת השבוי המדוברת ביותר בעולם. ולא, הוא עדיין לא נפגש עם השבוי שעל שחרורו עבד ללא לאות חמש שנים תמימות

"במשך חמש שנים הוחזק גלעד שליט במעבה האדמה ולא ראה אור יום אפילו לא פעם אחת. הוא ניזון כנראה בעיקר מפיתות וחומוס ומזון דל. פירות וירקות הוא אכל לעיתים רחוקות ביותר. הוא קיבל טיפול רפואי קלוקל כנראה בפצעיו אבל היו ברשותו כלי תקשורת שבעזרתם הוא היה מחובר לעולם. הוא ידע על חילופי השלטון בישראל, הוא ידע על התחלפות צוותי המו"מ בעניינו והיה מודע היטב לקמפיין הציבורי שנערך לשחרורו וראה את הוריו כל אימת שהופיעו בכלי התקשורת". הוא לא היה בין מקבלי הפנים, הוא גם לא עמד בחזית התקשורת. איש כמעט לא מכיר אותו להוציא פעמים ספורות שבהם הופיע שמו כמעורב בעיסקה המדוברת ביותר במדינה. הכירו נא את פעיל השלום ומנכ"ל המרכז הישראלי פלסטיני למחקר ומידע ד"ר גרשון בסקין, האיש שבמשך חמש שנים עובד בשקדנות על יצירת ערוץ הקשר הישיר עם החמאס הן באמצעות קשרים אישיים והן באמצעות אנשי קשר מצריים שהכיר, "אפשר היה לגמור עם הסיפור הזה כבר לפני כמה שנים", הוא מגלה, אלא שרק עתה נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו את האור הירוק למתווך החדש דוד מידן, ומידן החליט לחשוב 'מחוץ לקופסא' ולתת לבסקין, למרות היותו אזרח פרטי ו'פעיל שלום' את המנדט להשתמש בקשריו הענפים, וכך, תוך מספר חודשים גלעד היה בבית.
# ואתה, האיש שעשה יותר מכולם לטובת העניין, כשכולם חוגגים ומתייצבים לקבל את פניו, יושב בבית ומרגיש מה?
מרגיש אושר גדול, רצון עז לחבק את גלעד, כל כך רצינו לראות אותו מגיע הביתה, עבדנו על זה זמן רב כל כך והנה זה קורה
# ושום כעס על זה שאתה יושב בבית ולא נמצא 'שם', בפסטיבל הגדול
"האמת היא שאמרתי לדוד מידן (מתאם רוה"מ למו"מ עם החמאס) שיותר מכל אני רוצה להיות שם כשזה יקרה. מידן אמר לי שבוודאי אהיה שם. כשהייתי במצרים ונפגשתי עם מנהל המו"מ מטעם הגנרל נאדר נאסר שאנו ידידים ותיקים, אמרתי לו אותו דבר הוא אמר לי 'על העיני ועל הראסי' כלומר על עיני וראשי. כשהבנתי שזה הולך לקרוא, שוב הזכרתי את זה לדוד. הוא אמר לי 'גרשון' אינך צריך להזכיר לי, אם נוכל זה יקרה. אבל לבסוף לא הייתי שם כי הם החליטו לצמצם מאוד את מספר האנשים שהיו שם. אבל ברגע שדוד מידן שהיה הישראלי הראשון שפגש אותו, קיבל את פניו הוא שלח מסרונים לשני אנשים לי ולנועם שליט 'גלעד בידינו'. כל מה שאני רוצה עכשיו הוא לפגוש את גלעד ולחבק אותו חיבוק גדול וחזק"
בשעת ערב ירושלמית קרירה, יושב ד"ר גרשון בסקין בלובי של מלון 'עינבל' וממתין לאורחים. עורכי דין שבאו להיוועץ בו איך לשחרר את לקוחם מאחד מבתי הכלא במדינות ערב. "מהרגע שיודעים עלי בנושא עיסקת שליט לא עוזבים אותי", הוא מחייך, "לא העיתונאים אלא עורכי הדין. כולם מבקשים שאפעיל את קסמי, כנראה שמצוות פדיון שבויים תהפוך עכשיו לתחביב שלי", הוא אומר ויוסיף לומר זאת גם בסוף הראיון.
"היו תקופות שקשה היה לנעם ואביבה להתמודד איתי משום שהשלטון אמר להם עזבו אותו הוא הרי רק מפריע", למרות שהוא זה שבעצם הביא לניסוח המסמך האחרון שפרץ את הדרך לסיומה של עסקת שליט שאותה ניהלו המצרים. "לשם סיום העיסקה", הוא מספר, "הייתי בקהיר באותו לילה שבו התנפלו על השגרירות הישראלית ושרפו אותה. ישבתי עם גורמי המודיעין המצרי שניהלו את המו"מ מול החמאס. באתי למצרים בניגוד לדעתו של דוד מידן שלא רצה שאסע, אבל אני באתי לכנס אקדמאי שאליו הוזמנתי בקהיר כשמה שמעניין אותי באמת היה לשבת עם הגורמים המצריים כלומר עם הגנרל נאדר נאסר והצוות שלו. הצעתי להם לעשות משהו שלדעתי הוא זה שסיים את המו"מ. אמרתי להם 'הגיע הזמן שתפסיקו את ה'פינג פונג' עם החמאס. בואו ננסח מסמך סופי שבו יפורטו הדרישות הסופיות עם החמאס וכך החלו לסגור את הפרטים האחרונים שהביאו לסיומה של העיסקה המסובכת הזאת".
ד"ר גרשון בסקין, יליד ניו יורק שעד היום לא נפטר ממבטאו האמריקאי על אף שהוא חי בארץ מזה 34 שנים הקים את משפחתו בירושלים, עוסק בקידום יחסים ישראלים ערבים זה שנים רבות. כשעלה לארץ הצטרף לתוכנית 'ניצני שלום' שבמסגרתה הפסיק להתגורר בכפר הערבי בוודאי ערה במשך שנתיים, הוא לימד שם בבתי ספר והקים מסגרת שהפכה לאחר מכן למתנ"ס לכפר קרע. הוא הפך לעובד משרד החינוך שתפקידו היה לקדם את היחסים בין היהודים לערבים אזרחי מדינת ישראל. הוא עסק בתפקידו זה עד פרוץ האינטיפדה הראשונה.
עם פרוץ האינטיפדה חש שחלו תמורות בחברה הפלסטינית. "אמרו לי אין לך זכות קיום תחזור להיכן שבאת", ניזכר ד"ר בסקין "אני לא מתווכח עם מישהו המתווכח על עצם קיומי, אני קיים וזוהי עובדה. אבל אני מדבר עם מי שמוכן לשמוע ואין זה משנה מהם דעותיו. ב 1988 הוא יצא לברר מהי האינטי פדה ומה הם רוצים בעצם "גילתי שהם לא מדברים דווקא על זריקת היהודים לים אלא רוצים שתי מדינות לשני עמים, דבר שהיה מקובל גם עלי", הוא מספר הוא הקים מכון משותף ישראלי פלסטיני שביקש למצוא פתרונות איך להגשים את מטרת שתי מדינות לשני עמים. בראש המכון הזה הוא עומד עד עצם היום הזה. מאז הוא מכיר פלסטינים. הוא ארגן אלפי מפגשים בין ישראלים לפלסטינים: תעשיינים, חקלאים, אנשי בטחון, ועוד וכך גם רקם את קשריו עם המצרים ועם אנשי חמאס.
"בדצמבר 2005", הוא מספר על הקשר הראשון שרקח עם איש חמאס, "הייתי בקהיר והשתתפתי שם בכנס לפיתוח מדינות הים התיכון. ישב שם פרופסור לכלכלה באוניברסיטה האסלאמית של עזה שבא במיוחד לקהיר משום ששמע שמתקיים שם כנס שבו נוכחים ישראלים והוא רצה להכיר ישראלים. מכר משותף ערך ביניהם הכרות. "ישבנו שש שעות הייתי היהודי הראשון שהוא ישב איתו וכך נוצר הקשר. לאחר שש שעות מרתקות הציע לו בסקין להקים קבוצת קשר ישיר שבו יהיו חברים אנשי אקדמיה משני הצדדים שירחיבו את ערוץ הקשר הזה, לו רק היה יודע עד כמה יועיל הקשר הזה לאחר מכן.
חצי שנה לאחר מכן אירעה החטיפה. שלשה ימים לאחר מכן, צלצל הטלפון הירושלמי בביתו של ד"ר גרשון בסקין, "גרשון", אמר איש החמאס בבהלה, "אנחנו חיים תחת טרור, מפציצים לנו את הבתים, אין לנו חשמל ואין לנו מים, הילדים שלי רועדים מפחד ולא ישנים בלילה, מה עושים כדי להפסיק את זה, אנחנו נחטוף עוד הרבה על החטיפה הזאת. "אמרתי לו", משחזר ד"ר גרשון בסקין, "תחזירו את גלעד שליט והכל יפסק"
איש החמאס נסע ללשכת ראש ממשלת החמאס הניה ומסר להם את דברי ד"ר גרשון בסקין. בתוך חצי שעה צלצל שוב הטלפון של ד"ר בסקין ועל הקו היה הפעם איש נוסף שעתיד להיכנס לתוך חייו של גרשון בסקין, ד"ר רמזי חמדי, שהיה אז הדובר הרשמי של ממשלת החמאס בעזה וכך נוצר הקשר הראשון.
הצעד הבא היה לאתר את נעם שליט, האבא של גלעד שעד אז לא הכירו. "לקח לי כמה שעות לאתר את מספר הטלפון של נעם שליט וקישרתי בינו לבין ד"ר רמזי חמדי. "שאלתי אותם מה אתם רוצים בתמורה לגלעד, הוא לא ממש ידע ולקח לו שבוע לברר מי בכלל אחראי על שביו, מי מחזיק בו. למעלה מחצי שנה כלל לא היה ברור מי מחזיק בו. בתוך מספר שבועות הם שלחו פקס ובו דרישותיהם: הפסקת אש, פתיחת כל המעברים ושחרור 1500 אסירים.
עכשיו צריך היה לפתוח ערוץ תקשורת עם ראש הממשלה שבאותם ימים היה אהוד אולמרט. ערוץ התקשורת היה בלתי שגרתי, דרך בתו, דנה. באותם ימים נשאל על ידי עיתונאי מי שהיה אז מפקד חיל האוויר דאז ומי שלימים יכהן כרמטכ"ל דן חלוץ איך אתה מרגיש כשאתה משליך על עזה פצצה של טון הגורמת למוות של עשרות אנשים, תשובתו המתנשאת הייתה 'מכה קלה בכנף', עוררה עליו את זעמם של אנשי השמאל שהפגינו מול ביתו. בין המפגינות הייתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית, דנה אולמרט. הבת של. התקשורת חגגה על זה ולא רק התקשורת. הבת של ראש הממשלה מפגינה נגד אביה. "ראיתי צורך לשלוח לה דואר אלקטרוני מעודד, "עשית את הדבר הנכון כל הכבוד לך", וכך נוצר הקשר. בסקין פנה אליה ושאל האם תוכל להעביר קשר לאביה? ”היא אמרה לי, עזוב הוא לא יקשיב, היא העבירה את המסר וזה מה שהיה הוא אכן לא הקשיב וכל מה שאמר הוא שלא מקיימים מו"מ עם מחבלים".
# תשובה מתסכלת למדי?
"ברור היה לי שישראל תעשה הכל כדי לשחרר אותו במבצע צבאי, זה היה דבר ברור, אבל היה ברור שצריך איזה אות חיים מגלעד. לא רק בשביל לדעת שגלעד חי כי במשרד ראש הממשלה אמרו לי 'עזוב, הרי אנו יודעים שגלעד חי', באמצעות השמעת אות חיים ממנו יכולתי לדעת שאני מתנהל מול האנשים הנכונים שהם אכן מחזיקים בו, מי שיכול להביא ממנו אות חיים הוא רק מי שמחזיק בו. גם אם יודעים שהוא בחיים. הם דרשו תמורת אות החיים הזה שחרור 300 אסירות. הבנתי שאולמרט לא מוכן לתת כלום". מספר גרשון בסקין.
כשהוא מצוייד בתעודת עיתונאי רשמית של לע"ם, (שבה גם אנו מצוידים כשאנו נוסעים למקומות ההם - אג"ג) הוא נסע לעזה שבה כבר ביקר עשרות פעמים, בלווי חבר פלסטיני, היישר למשרדו של איסמעיל הניה שם חיכה לו ד"ר רמזי חמד. ושם עלה רעיון של מכתב ללא תמורה, מכתב כתוב מגלעד שליט. הם קבעו שהמכתב יגיעו לנציגות המצרית בעזה. אבל המכתב לא הגיע. "התקשרתי לרמזי חמד מספר פעמים ביום, ממני הוא למד את המילה 'נודניק', מילה שבה הוא ישתמש בעצמו לאחר מכן, עד שנודע לו שהמכתב בכתב ידו של גלעד כבר נכתב אך נעצר בדרך בהוראת ראש הדרג המדיני של החמאס חלאד משעל. "חזרתי לארץ, נסעתי לנעם והצעתי לו לכתוב מכתב אישי לחאלד משעל, מכתב מאב לאב. הוא ישב עם חבר עורך דין ערבי וניסח מכתב מרגש לחאלד משעל. הימים היו לפני ראש השנה היהודי ולפני הרמאדן המוסלמי, שני חגים שצוינו במכתב המלא ציטוטים מהתנ"ך ומהקוראן על פדיון שבויים, על היחס לשבוי ועל יחסי אב ובנו", מספר גרשון בסקין, "אני רוצה לדעת שבני חי", כתב נעם למשעל. כעבור יומיים ב 9 לספטמבר, הגיע המכתב המיוחל לנציגות המצרית ומשם אלינו. המכתב שכתב נעם בעצתו של גרשון בסקין, נגע לליבו של חלאד משעל.
למעלה מ 20 מכתבים שלח גרשון בסקין לחלאד משעל שסירב בעקשנות לדבר אישית עם השולח. את התשובות הוא שלח לגורם שלישי שמסר את התשובות לבסקין. את עיקר הקשר הוא קיים עם רמזי חמדי, אז דובר ממשלת החמאס. למחרת צלצל אליו עופר דקל, המתאם מטעם משרד רוה"מ על המו"מ, ואמר לו "תודה לך גרשון על מה שעשית, אבל מעתה והלאה יש ערוץ רשמי לניהול המו"מ, אנא אל תטפל בזאת יותר". מעתה והלאה התעלם לחלוטין משרד ראש הממשלה מערוץ הקשר הישיר של ד"ר בסקין ואף הורו למשפחת שליט שלא לקיים עוד קשר איתו משום ש"הוא רק מפריע".
למחרת נפגש בסקין עם מכר ותיק, איש המודיעין המצרי שהוצב בשגרירותה בתל אביב הגנרל נאדר נאסר, זה שבשלב הסופי ניהל את המו"מ ולחץ על החמאס להתקפל, את נאסר, האיש החזק בשגרירות המצרית, הכיר בסקין בארוחת צהרים בתיווכו של העיתונאי עקיבא אלדר מ'הארץ'. "אל תקשיב לדקל", אמר לו נאדר נאסר, "אנחנו צריכים במו"מ גם איש עצמאי כמוך שיהיה 'גורם מפריע', בלי הגורם הזה שום דבר לא יתקדם. בסקין בחר לשמוע להצעתו של נאסר ולא להצעתו של דקל.
כמה ימים לאחר מכן הציע בסקין לנעם ואביבה להעביר מכתב ברכה לשנה החדשה לבנם. המכתב עבר דרך החמאס ועד היום הוא לא יודע האם אכן הגיע לגלעד, אולם מספר ימים לאחר מכן התקשר אליו נאדר נאסר, "העברת מכתב לגלעד", שאל, "מדוע העברת את זה דרך החמאס ולא דרכינו"? תמה.
באותם ימים, קיבלה לפתע דנה אולמרט, בתו של אהוד, טלפון מראש השב"כ, בשיחות טלפון שניהלו שני אנשי חמאס, שיורטו על ידי גורמי האזנה בשכ"כ הוזכר שמה של בתו של ראש הממשלה. עלי לדווח לאביך", אמר לה ראש השב"כ. דנה מיהרה לטלפן לבסקין, "אני מחכה לשיחת נזיפה מאבא", בישרה לו. גם בסקין עצמו הוזמן ליועצו המדיני של ראש הממשלה שלום תורג'מן, "הוא צעק עלי צעקות נוראיות", משחזר בסקין, "שמעתי ושתקתי, הרי אהוד אולמרט עצמו היה שותף להעברת המסרים, הוא יכול היה להורות בעצמו לבתו לחדול מכך".
גרשון המשיך לפעול מול החמאס, "בכל פעם ששמעתי שהמו"מ נתקע הצעתי את עזרתי הייתי עם יד על הדופק", הוא מספר. את כל המידע הוא קיבל מנעם שליט ומראמז חמדי. ובכל פעם שנקלעו למבוי סתום, הוא יזם יוזמות. הוא כתב מכתבים לכל הגורמים שהכיר בחמאס. בין היתר נסע להיפגש בלונדון עם גורם איסלאמי הקרוב מאוד לחאלד משעל "ניסיתי לברר דרכו מה מפריע באמת למו"מ להתקדם", הוא מספר, כשראה שהמתווך המצרי לא מצליח, פנה למספר גורמים בקהילה הבינלאומית לשר החוץ התורכי, לנשיא רוסיה פוטין ולגורמים נוספים. הוא אף שלח פקס לאחמד ג'עברי עצמו ראש הזרוע הצבאית של החמאס. "תראו את המחיר הכבד שאתם משלמים בעבור החייל הזה, בואו נגמור עם הסיפור הזה", הפיל גרשון בסקין הירושלמי תחינתו לפני מנהיגי החמאס, "כמה סבל כלכלי עוד תסבלו"? שאל, "תגיעו להסכם".
# ומה הייתה תשובתם?
"המסר שקיבלתי היה שכשמדינת ישראל תפגין רצינות גם אנחנו נתגמש"
# מדינת ישראל לא הפגינה רצינות"?
אני חושב שהיא גילתה הרבה מאוד רצינות וניסתה להגיע להסדר. עד לאפריל השנה לא אולמרט ולא נתניהו היו מוכנים לשלם את המחיר. נקודת המפנה הייתה בסוף אפריל, אחרי שחגי הדס התפטר, בנימין נתניהו ישב עם עצמו ועשה את חשבון הנפש שלו: חמש שנים נמצא גלעד בשבי, מספר הימים במאהל שהוצב מול ביתו רק הולך ועולה מעלה, יום הולדתו השישי של גלעד בשבי. כל זה יצר תהליך של שחיקה. כל ראשי המערכת התחלפו ראש המוסד, ראש השב"כ הרמטכ"ל וכולם היו בדעה שאין כל אפשרות למבצע צבאי, איש אינו יודע באמת היכן גלעד נמצא. והדרך היחידה להביאו הביתה היא בעיסקה.
כמה ימים לאחר מכן הוזמן דוד מידן, הממונה החדש על השיחות לשיחת נפש במשרד ראש הממשלה. בנימין נתניהו שקע עמוק בכורסתו והישיר מבט אל האיש שבו תלה תקווה רבה כל כך. "דוד מידן יקירי תחזיר לי את גלעד הביתה אתה מכיר אותי שנים אתה יודע מה הם היכולות שלי, אני מתנגד לעיסקה הזאת אני מתנגד לשחרור אסירים אבל אין לנו אפשרות אחרת, תביא לי את גלעד הביתה וכמה שיותר מהר.
כשיצא דוד מידן מלשכת ראש הממשלה הוא ידע שיש לו מנדט מראש הממשלה, הוא ישב מייד עם ראשי המערכת, הם שרטטו יחדיו קוים אדומים שהיו בעיקר ביטחוניים וכמה מהם גם סמליים. הלא אין באמת הבדל בין רוצח שקיבל ארבע מאסרי עולם לבין רוצח שקיבל חמישים מאסרי עולם. שניהם מסוכנים באותה מידה. לאחד מהם היה מזל והוא הצליח לעשות את מה שהוא רוצה לרצוח חמישים אנשים, השני הצליח רק ארבעה. שניהם רצו אותו דבר. הכל עניין של מזל.
באותו יום פנה אליו גם גרשון בסקין דרך חבר שהכירו מהמוסד, דוד מידן הוא דוד מוסרי, משפחתו ממצרים. "יקח לי חודש להיכנס לתפקיד", אמר לו מידן, "תהיה איתי בקשר בעוד חודש"" הציע.
אלא שבסקין לא ישב בשקט והחל להכין את הדרך למתווך החדש, "הרמתי טלפון לרמזי", הוא מספר, "אמרתי לו יש איש חדש צריך לנסות לפתוח ערוץ מולו. רזי חמדי שהיה דובר ממשלת החמאס עד שהעז לפרסם מאמר ביקורתי נגד החמאס וסולק מהתפקיד, תחת זאת הוא מונה להיות האחראי על המעברים, בתפקיד זה הוא הספיק בינתיים לפתח יחסים טובים עם אחמד ג'עברי שבמסגרת תפקידו כראש הזרוע הצבאית של החמאס, היה הממונה הביטחוני על המעברים, הם היו נפגשים כמעט מידי יום. הוא החל לדבר עם ג'עברי ולהעביר לגרשון בסקין מסרים שעסקו בסיבות שבגינם נתקעו השיחות ואיך צריך לחדש אותם.
המסרים האלה הועברו מידית לדוד מידן. "קיבלתי עשרות פניות מרחבי העולם", יספר לאחר מכן דוד מידן, "מאנשים שיש להם קשרים והציעו את עזרתם, אבל הרחתי שלקשרים של גרשון בסקין יש איכות ושכדאי ללכת על זה". מידן העביר את החומר לבדיקת אנשי המודיעין הישראלי ואלו חזרו אליו עם תשובות חד משמעיות: לבסקין יש ערוץ תקשורת ישיר לחמאס דרך חמדי עוברים המסרים היישר לאיש הקובע מפקד הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי. המסרים שהעביר המתווך הגרמני עשו דרך ארוכה של שבועות ארוכים, אצל בסקין היה להם נס של 'קפיצת דרך' של ימים ולעיתים אפילו שעות.
כשהחל דוד מידן בתפקידו, המצב היה בכי רע: המתווך הגרמני לא הצליח בתפקידו, שר החוץ של החמאס א זהאר סולק מתפקידו על ידי אחמד ג'עברי לאחר שהאחרון השתכנע שהוא התקרב מדי לגרמנים ומזניח את האינטרס הפלסטיני-חמאסי. הכל היה תקוע, שום דבר לא זז. לא היה ממה להתחיל בכלל ולפתע מופיע לו גרשון בסקין עם ערוץ קשר ישיר לחמאס.
דוד מידן נפגש עם בסקין, "קיבלתי מנדט מראש הממשלה לך על זה", אמר לו, "חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי, זהו, אנחנו מביאים את גלעד הבייתה בתוך כמה חודשים כאן. אם יש מנדט מראש הממשלה אין כאן אפילו מצב לכישלון. זאת בהחלט הייתה חשיבה מחוץ לקופסא. לפנות לאזרח ישראלי 'פשוט' ועוד 'פעיל שלום' ולסמוך עליו ללא עוררין היה בכך סיכון. החל מרגע זה משמש גרשון בסקין כאיש הקשר המרכזי עם החמאס. הפגישות הפכו ליום יומיות: פנים אל פנים, טלפונים ומסרונים. "בהתחלה עבדנו על ניסיון להשיג אות חיים מגלעד, כדי לבדוק שהאנשים שאנחנו מדברים איתם אכן מחזיקים אותם. לאחר מכן המשכנו לבנות את המו"מ כשאני ורמזי חמדי שהפך בינתיים לסגן שר החוץ של ממשלת החמאס עומדים באמצע.
בסוף יוני החל הצוות על עקרונות המו"מ. גרשון בסקין מהצד הישראלי ורמזי חמדי מצד החמאס, החלו לעבוד על מסמכים. רמזי שישב מידי לילה עם אחמד ג'עברי העביר מסמכים כתובים ממנו לבסקין, בסקין תיקן אותם בהתייעצות עם דוד מידן, והעבירם בחזרה לידי רמזי תוך הערות מה מקובל על ראש הממשלה נתניהו ומה לא, ורמזי העבירם לג'עברי.
פריצת הדרך הייתה ללא ספק במסמך שנוסח ב 14 ליולי. זאת הייתה הגרסה השלישית של המסמך שעליו החלו לעבוד, דוד אמר שהמסמך חייב להיות כתוב תחת הכותרת 'סופיות', ובו יהיו מפורטים כל הדרישות האחרונות הקשורות לעיסקה, "אמרתי לראמזי במפורש אל תחזיר לי את המסמך בלי המילים האלה. הדבר השני שהיווה את פריצת הדרך במסמך זה הייתה הסרת שמות של רבי מרצחים שהופיעו במהדורתו השנייה של המסמך. הייתה לי שיחה מאוד קשה עם ראזי, אמרתי לו נתניהו מוכן להגיע להסכם, נוכל להגיע איתו להסכם, אבל עם השמות האלה לא יוסרו, לא יהיה מו"מ שכן גם לנתניהו יש גבולות, אין ראש ממשלה בישראל שישחרר אותם ואפילו יוסי ביילין בראשות הממשלה. במסמך ה 14 ביולי השמות האלה כבר לא הופיעו: המרצח האחראי על פעולות מלון פארק, חסאן סלמה, עבדאללה ברגותי, ועוד. החמאס רצה לשחרר מכל התנועות מכל הארגונים ומכל האזורים, הוא רצה להוכיח לפלסטינים שהוא ממלכתי שלא דואג רק לעצמו. לבסוף הם ויתרו. דרישה נוספת שממנה הם ירדו היא רשימה של חמישים מרצחים שהמתווך הגרמני קרא להם בשם המצמרר VIP לבסוף הם ירדו ל -25. הם נתנו לישראל 'לבחור' 25 מתוך החמישים שהוגשו וכי החמאס יסכים לגירושם לחו"ל לצמיתות. הם גם רצו לצמצם את מספר תושבי יו"ש שיגורשו לעזה. פירושו של דבר שהם היו מוכנים לגרושם לחו"ל.
עם המסמך הזה הגיע מידן לנתניהו וקיבל ממנו אור ירוק לסיים את העיסקה. לאחר מכן הוא נסע למצרים על מנת לעדכן את צוותי המו"מ המצריים שעסקו בתיווך ולהביא לשלב האחרון של העסקה. גרשון בסקין לא סמך על איש, בניגוד לדעתו של מידן, נסע אף הוא למצרים. באותו לילה שבו עקבו אזרחי ישראל בדאגה עמוקה ובנשימה עצורה אחרי גורלם של המאבטחים הישראלים תחת ההתקפה הברברית על שגירות הישראלית בקהיר, ישב גרשון בסקין הרחק מהאזור, עמוק בתוך קהיר ונפגש עם ידידו איש המודיעין המצרי שניהל את המו"מ מטעם המצרים ולחץ על החמאס, הגנרל נאדר נאסר, זה שבראשית הדרך השיא עיצה לידידו: "אל תשמע לעצתו של עופר דקל, אנחנו צריכים איש עצמאי", "אמרתי לו הנה אני האיש העצמאי. הוא שאל אותי עד כמה ישראל נעולה על רשימת החמישים (המרצחים שמתוכם נבחרו 25) והאם ישראל תהיה מוכנה לפתוח את הרשימה. השבתי לו שבשום פנים ואופן ישראל לא תהיה מוכנה לפתוח. וג'עברי אכן ניסה. לישיבה השנייה הוא הגיע עם רשימה חדשה של חמישים מרצחים, אבל הוא לא הצליח כי ישראל דחתה אותו. בעיתונות דווח על משבר בשיחות, זה היה המשבר אבל הוא נפתר מייד כי החמאס חזר בו מדרישתו. אמרתי להם שחייבים להפעיל לחץ רציני על החמאס. הייתה לי אז שיחה קשה מאוד עם נאדר "מיהו ג'עברי מה הוא חושב על עצמו? שאלתי את המצרים. ידעתי שהדרג המדיני של החמאס מאוד רוצה את ההסכם. אחרי המהומות בסוריה הם אינם רצויים עוד בדמשק. אין להם שום פינת קרקע להניח את רגליהם מלבד קהיר. הם חייבים להתפשר עם המצרים ואינם יכולים להרשות לעצמם לדחות את הלחץ המצרי. ה'אביב הערבי' הזה נתן כוח רב למצרים.
ואז החלה תקופת הדממה.מכונת הלחץ המצרית עובדת בשיטות משלה, שיטת הדממה. בסקין חוזר לירושלים ומנסה ליצור קשר עם המצרים. נאדר לא עונה וכך גם רמזי, איש לא משיב, איש לא יוצר קשר וגרשון מתחיל לדאוג. דוד מידן עונה "אני לא יוצר איתם קשר, תן למצרים לעבוד, עכשיו הם לוחצים וזהו זמן השקט. מכונת הלחץ המצרית בפעולה. ואז ביום שני מקבל בסקין מסרון מדוד מידן, "בוא נפגש בתל אביב", גרשון יוצא לתל אביב אבל מידן לא יוצר קשר לא באמצעות הטלפון ולא באמצעות הודעה כתובה, הוא גם לא משיב להודעות. ":ידעתי אחד מהשניים או שההסכם התפוצץ או שיש הסכם", מספר גרשון על רגעי הדאגה. הוא חוזר לירושלים ושומע בחדשות שהממשלה מכונסת לישיבת חירום. הוא מתייצב במשרד ראש הממשלה ושולח מסרון למידן "אני בפתח המשרד. מידן יוצר איתו קשר, "הממשלה תאשר הלילה את ההסכם", מדווח מידן, "תוך ימים גלעד יהיה בבית.
כעבור מספר ימים, אחרי שברור לד"ר גרשון מסקין המתווך הצנוע והבלתי נלאה מירושלים כי הוא יאלץ כמו כולם לראות את גלעד רק בתקשורת, בשעה 8 בבוקר מקבל בסקין את המסרון שלו המתין חמש שנים תמימות, "גלעד כאן", צמד מילים מצמררות שהועברו מדוד מידן רק לשני אנשים במדינה: לנעם שליט לגרשון בסקין.
# ומה חשת באותם רגעים?
"התרגשות עצומה, רצון עז לחבק את הילד הזה, אושר ענק עם המשפחה המאושרת, הרגשת סיפוק שאין למעלה ממני שבהם תיעלתי את הקשרים האקדמאים שטיפחתי לטובת הדבר הכי הומאני שיכולתי לעשות בחיים שלי
ועכשיו מה הפרויקט הבא?
ד"ר בסקין מחייך בצניעות, "אתה יודע, מצוות פידיון שבויים הפך לאחרונה לתחביב שלי, תכיף יגיע לכאן עורך דין נוסף שלקוחו כלוא באחת ממדינות ערב, אולי נצליח להוציא גם אותו.