ומי שולט במסחר היהלומים ואבני החן במנהטן? החרדים

בשעה 3 אחה"צ נפסקת המולת המסחר ברח' 47 במנטהן, רבים מהסוחרים מתפנים מעסקיהם לתפילת מנחה, אין חנויות הפתוחות בשבת ובמרכז הרחוב ניצבת הבורסה המרכזית, שם באולם שבו מתנהל המסחר ביותר ממחצית מאבני החן והיהלומים בעולם בהקיף של 7.5 מליארד דולר בשנה, בולטים בפעילותם היהודים החרדים הסוחרים בעיקר באידיש ועברית. אהרן גרנביץ-גרנות ואוריה תדמור היו אורחיו של נשיא הבורסה של ניו יורק ר' משה מוסבכר (חרדי אלא מה) ושמעו על שיתוף הפעולה בין הבורסה הניו יורקית לאחותה הישראלית מנשיא הבורסה ברמת גן אבי פז וגם ממנכ"ל LLD בארץ ר' משה לבייב (כן, האח של)

בבת אחת עצר רחוב 47 במנהטן את נשימתו, מתוך בניין הבורסה יצאו בהליכה איטית של בעלי בית חבורה של יהודים חרדים ובראשם נשיא בורסת היהלומים של ניו יורק ר' משה מוסבכר, יחד איתו היו גם איש העסקים ר' פנחס גולדברג שפרט להיותו יהלומן הוא גם אחד מראשי 'אגודת ישראל' בארה"ב, ושני אנשי עסקים חרדים חסידים שלא הכרתי, כבעלי בית של ממש הם חצו את הכביש הסואן בן ארבעת המסלולים, התנועה נעצרה. סוחרים ובעלי חנויות התכשיטים הממוקמים שם עצרו את מסחרם ויצאו מחוץ לחנותם לנופף לשלום, שוטרים חמורי סבר אפשרו לאוריה תדמור לעשות את מלאכתו לרוץ לפני הפמליה המכובדת ולצלמה לרוחב רחוב העסקים המרכזי של מנהטן, הוא רחוב 47 שבו ממוקמת הבורסה ליהלומים של העיר, שלאורכו בשני צידיו, תוצאה מתבקשת של מיקום הבורסה, פועלות החנויות היוקרתיות ביותר לתכשיטים ואבני חן.
באמצע הרחוב, בנקודה מסוימת עצר ר' משה ועמו כל הפמליה המכובדת, "הבט", הוא הצביע לעבר אתר הבניה, "כאן אנחנו בונים את הבניין החדש של הבורסה ליהלומים" אמר בגאווה, "חברות ישראליות רבות כבר רכשו משרדים בבניין החדש". ואין זה פלא, ישראל היא המקור העיקרי שממנו מגיעות האבנים לניו יורק, הבורסה הישראלית היא מקור האספקה. סוחרי הבורסה הישראלים קונים את האבנים במקומות שבהן חוצבים אותם כמו בדרום אפריקה, סיביר, מערב קנדה או ברזיל, הן נמכרות ליצרנים בבורסה הרמת גנית, עוברים עיבוד ויצור לשיווק ומשם הן מגיעות לבורסה של ניו יורק.
הקשר בין היהלומים לחרדים אינו חדש. היהלומים מלווים את עם ישראל משחר יציאתו לגלות. היהודים לא יכלו לסחור באדמות, לא יכלו להיות חקלאים וגם לא יכלו להחזיק סחורה כבדה, הם היו חייבים להתפרנס מסחורה שאפשר להחזיק בכיס ועמה לברוח בעת מצוקה, היהלומים ואבני החן היו הפתרון הטוב ביותר. זאת הסיבה שהמסחר ביהלומים ואבני חן מתנהל בעולם בעיקר על ידי יהודים. יהודי ישראלי כי יקלע לאחת הבורסות היהלומים בעולם ירגיש מייד בבית במיוחד אם הוא חרדי: השפות הנשמעות שם הן אידיש ועברית, המראה באולמות המסחר מזכיר שכונה חרדית. כשקוראים על כך בספרים זה נשמע טוב, כשרואים את זה במציאות זה נראה מדהים.
רחוב 47 במנהטן, או כפי שהוא נקרא בעגה המקומית 'פורטי סבן סטריט' נמצא קרוב מאוד לכיכר ה'טיימס' המפורסם של ניו יורק. הרחוב הזה הוא למעשה לב לבו של מנהטן, מרכז העסקים של העולם. מראה של יהודי חרדי במנהטן אינו נדיר כלל, בדיוק כפי שהוא אינו נדיר בתל אביב, אולם המעבר בין שאר הרחובות לרח' 47 הוא כמעבר חד שבין רח' דיזינגוף בתל אביב לרח' רבי עקיבא בבני ברק, רק בהבדל אחד – ברחוב רבי עקיבא בבני ברק אין כל כך הרבה חנויות תכשיטים. לאורך הרחוב הארוך והסואן ממוקמות חנויות יוקרתיות ומפוארות קטנות וגדולות שבהן מציעים מוכרנים (חרדים לרוב אבל יש גם שאינם יהודים כלל) לעשירים שיכולים להרשות לעצמם שלל תכשיטים נוצצים ואבני חן נדירים שדי באחת מהן בארנקך על מנת לסדר אותך לכל החיים. וגם בחנויות האלה רבים מהלקוחות הם סוחרים המציעים לאחר מכן את הסחורה הלאה.
גם רוב משרדי החברות הסוחרות בתכשיטים ואבני חן ממוקמים ברחוב הזה, אין אפוא פלא שהרחוב הזה הפך למרכז העולמי של סחר במוצרים אלה שהשולטים בו בדרך כלל הם יהודים חרדים.
כל בעלי החנויות בלי יוצא מכן הכלל אינם מוכנים להתראיין, עדיף להם לבצע את עסקיהם בדיסקרטיות, הם נבהלים למראה המצלמה שבידי אוריה. שלא לציטוט הם מספרים רבות על ההווי ברחוב היהודי והייחודי הזה. מידי יום ביומו בשעה 3.00 אחה"צ, מפסיק המסחר בחנויות רבות. רבים מבעלי העסקים וגם רבים מהלקוחות מתפנים מעסקיהם, מתכנסים באחד החנויות לתפילת מנחה. דבר התפילות ידוע גם לכאלה שאינם יהודים והם אינם מתפלאים כשלפתע נעלם בעל החנות לכמה דקות. בית הכנסת ממוקם באמצע הרחוב, רבים מהסוחרים מתפללים בו גם תפילת שחרית. הגבאי בבית כנסת זה, שהשביע אותנו לבל נגלה את שמו, הוא סוחר לשעבר שניהל אף הוא חנות ברחוב הזה שהחליט שעשה די לביתו, סגר את בית מסחרו והוא מתמסר להחזקת בית הכנסת, ביקשנו לכתוב עליו כתבה נפרדת אבל הוא סירב בכל תוקף.
והיה גם סוחר שלא התרשם מהעובדה שהצגתי את עצמי כעיתונאי, הוא היה בטוח שבאתי לרחוב הזה על מנת לקנות תכשיט ל.. בתי ה.. עומדת להינשא. (לא, אין תוכניות כאלה בחודשים הקרובים) העובדה שבתי, שרה, התלוותה אלי למסעי פרנסה את דמיונו, עד שלא היה לו ספק שאוריה הצלם הצועד לצידי, אינו אלא החתן המיועד. "אתה בטח באת לרכוש לכלתך תכשיט", אמר בידענות לאוריה והצביע על בתי. "אביה כאן איתה", סיפר אוריה לסוחר והצביע עלי בלי לומר לו שאין כל תוכניות כאלה ודמיונו החל להשתולל. הוא הזמין את שלשתינו אחר כבוד לבית העסק והחל לפרט באוזני כמה הוא תומך במוסדות תורה בארץ וכמה ראוי לקנות את התכשיט דווקא אצלו, התאפקנו שלא לפרוץ בצחוק לנוכח הסיפור המשעשע, רק כשהוציא אוריה את מצלמתו הבין הסוחר לאיזה מצב הוא נקלע והתחנן לבל נפרסם את תמונתו וחנותו.
בשבת לא תמצאו כאן חנויות פתוחות, הרחוב המרכזי שבו נסחרים אבני החן היהלומים והתכשיטים סגור לחלוטין בשבתות וחגים והמסחר ברחוב הזה כפוף ללוח של חגי ישראל.
המסע ברחוב 47 היה למעשה סיום מוצלח של ביקור מרתק בתוככי הבורסה של ניו יורק שם היינו אורחיו של נשיא הבורסה ר' משה מוסבכר.
בבוקרו של היום, התייצבנו בכניסה לבורסת היהלומים, לא כל אחד זוכה לבוא בשעריו. ראשית יש לעבור בדיקה ביטחונית מקפת, רק לאחר שבדקו את זהותך, אימתו את העובדה שאתה אורח של אחד החברים ואחרי שנבדקו כל חפצנו בקפדנות אנחנו מופנים לקומה התחתונה שבה נמצא קודש הקודשים של הבורסה, אולם העסקאות, שם ממתינים לנו נשיא הבורסה ויחד עמו ר' פנחס גולדברג מחשובי חסידי גור בארה"ב שפרט להיותו איש עסקים הוא גם הנחשב לאיש מס' 1 באגודת ישראל של אמריקה, בעסקנות ציבורית, מיותר לומר, הוא עוסק בהתנדבות.
אולם העסקאות היא ליבת החיים של הבורסה, כאן מחליפים מאות עם לא אלפי אבני חן ידיים מידי יום. כאן מגלגלים 2000 חברי הבורסה עסקאות במאות מליוני דולרים, הקיף המסחר ביהלומים בבורסות העולמיות נאמד בכ 15 מליארד דולר, ארה"ב נחשבת למדינה הראשונה בתחום המסחר והשיווק באבני חן. רוב אבני החן מכל הבורסות בעולם מגיעות לכאן, בורסת היהלומים של ניו יורק התמחתה בשיווק אבני החן והיהלומים, בארה"ב נמצא השוק המרכזי והעיקרי. כל ירידה במכירות המתבצעות באולם העסקאות הזה עשוי להשפיע על כל העולם כולו שכן כשלא מוכרים אין בשביל מה לייצר, ישראל היא הספקית הראשונה והמרכזית של הבורסה הניו יורקית, רוב אבני החן הנמכרות כאן מגיעות מישראל . בשנת 2009 נאמד המסחר בארה"ב ב 7.5 מליארד וזו ירידה משום שב 2008 נאמד היקף העסקאות ב 8 מליארד דולר ובשנת 2007 הגיע היקף המסחר באולמות האמריקאים בלא פחות מ 9 מליארד דולר. הירידה נובעת כמובן מהמשבר הכלכלי העולמי אבל ראשי הבורסה האמריקאית מקוים שבשנת הכספים הבאה שוב יעלה הקיף המסחר ויגיע ל 8 מליארד. שלשה בורסות פועלות בארה"ב, ניו יורק היא החשובה שבהן
וכך כשאנו מלווים במשה מוסבכר, נכנסנו לאולם המסחר והנשימה נעצרה מתדהמה. לראות ולא להאמין. אי אפשר להבין האם מדובר באולם עסקאות או בבית מדרש של ישיבה. באולם הגדול והרעשני מסתובבים עשרות חרדים בלבוש חרדי חסידי או ליטאי ומציעים את מרכולתם חלק מהם יושבים ליד שולחנות ומשוחח ביניהם עד שאינך יודע האם הם עוסקים במסחר ביהלומים או בלימוד גמרא. השפות המדוברת כאן הן אידיש עברית ואנגלית.
סביר להניח שבכיסו של כל מתווך (מעקלער באידיש כך קוראים לו גם כאן) יש 'לוטלאלך' הלא הן המעטפות שבתוכן נמצאים היהלומים. בשקט ובהסתר הם מוציאים אותן מכיסם ומראים את היהלומים שהם מציעים למכירה. הם יושבים ליד שולחנות המוצבים כאן טורים טורים ממש כמו בשטיבל חסידי, מתבוננים ביהלומים ובוחנים אותם בעזרת ה'לויפע' הלא היא הזכוכית המגדלת, יש לעיתים ומילת הקסם 'מזל וברוכה' (ר שרוקה כ' סגולה בהגייה חסידית המצויה בבורסה) נשמעת כאן והכל יודעים שעוד עסקה נחתמה, עוד כמה עשרות אלפי דולרים החליפו ידיים.
בקצה האולם תלויים שעונים המראים את השעה בכמה בורסות בולטות בעולם ביניהם באנטוורפן וברמת גן. מתחת לשעונים מפורסמים זמני תפילת מנחה בבית הכנסת של הבורסה (כל רבע שעה מניין ויש כאן מספיק אנשים לקיום מספר רב של מניינים) לולא אוריה ומצלמתו, איש לא היה חושד כי אנו עיתונאים, במקרה הזה החזות החרדית שלי רק שילבה אותי בתוך האווירה.
מוכרים וקונים מכל העולם מגיעים לכאן וכמו בכל בורסה הם אינם יכולים להיכנס לבדם לאולם המסחר, הם זקוקים למתווכים שהם חברי הבורסה ויכולים להיכנס לאולם. כל מתווך רשאי להיכנס עם אורחים, על האורחים להצטייד בתג. מתווך גם יודע מי צריך אבני חן ואצל מי לנסות. משרדי החברות העוסקות ביהלומים נמצאות רובם בתווך יריקה, וכל מתווך יודע אצל מי לנסות לקנות או למכור. כל מתווך מביא עמו קונים או מוכרים ועל העסקאות שנסגרות הוא כמובן מרויח כסף, כך הוא דרך פעולתה של הבורסה. רבות מהחברות העוסקות באבני חן הן יהודיות ואפילו חרדיות
פלישתה של המצלמה ללבה הרותחת של העסקאות אינה מתקבלת תמיד בעין יפה שכן אין כמו הסוחרים המאמינים שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, זהו היחס שאותו נקבל לאחר מכן גם ברחוב ההומה חנויות תכשיטים. יחד איתנו מסתובבים כל העת נשיא הבורסה ר' משה מוסבכר ואיש העסקים והעסקן ר' פנחס גולדברג נוכחותם של השניים הופכת אותנו לאורחים רצויים.
בית הכנסת של הבורסה הנמצא בקצה האולם ליד המסעדה (הכשרה בכשרות למהדרין, אלא מה?) אינו מפסיק לרגע מניינים מתחילים ונגמרים ממש כמו בשטיבלאך בין 'קדושה' ל'עלינו' הספיקו כמה הצעות מסחריות באבנים שהוצעו ב'אשרי' להיות לא רלוונטיות ויש כאן אפילו שיעור יומי לסוחרים העסוקים.
"דרך ארוכה עובר היהלום מהרגע שהוא מתגלה במכרה ועד הרגע שהוא מגיע להיות משובץ בטבעת או בתכשיט אחר", מסביר ר' משה מוסבכר, "את היהלומים כורים בעומק של 150-200 מטר ביבשות שונות אבל הם לא נראים כך כמו שאתם רואים אותם כאן, על מנת להיות זוהרים ולהגיע לחלונות הראווה של החנויות שראיתם למטה, עליהם לעבור ליטוש ועיבוד את זה עושים במקצועיות אצלכם בישראל וגם בהודו ובסין. כיום נמכרים בעיקר יהלומים קטנים ובינוניים ואילו הגדולים נדירים ביותר. את היהלומים הבלתי מעובדים ממיינים על פי גודלם, צבעם וזוהרם. לאחר המיון הם נשלחים לעיבוד במרכזי הליטוש הגדולים בעולם, שאצלכם בישראל בעיקר בעיר נתניה, נמצא אחד החשובים שבהם, ולכן ישראל היא אחת הספקיות הכי חשובות של הבורסה שלנו", אומר מוסבכר במעין גאווה.
ניסור היהלומים נעשה בדיסקית קטנה המנסרת את היהלום בהדרגה, אי אפשר לחתוך יהלום בלי להעזר ביהלום אחר", מסביר ר' משה, "ולכן מורחים היהלום הגולמי, הבלתי מעובד, מאבד כ 66% - 50% ממשקלו בתהליך החיתוך והליטוש. אנחנו מודדים את היהלומים ביחידות של 'קראט' וערכו ומחירו של יהלום נקבע בעזרת דרגת צלילותו וגם בעזרת צבעו המיוחד. מהמלטשה יוצאת האבן למכירה, מחצית מהיהלומים הנמכרים בעולם מגיע לארה"ב. האולם הזה הוא אחד משלשת האולמות שבהם נסחרים היהלומים המגיעים לארה"ב.
הבורסה בישראל מושפעת מאוד מהבורסה הניו יורקית משום שארה"ב היא המדינה החשובה ביותר בצריכת יהלומים מלוטשים", אומר נשיא בורסת היהלומים ברמת גן ונשיא הפדרציה העולמית של היהלומים אבי פז "אומנם בשנה שעברה צרכה ארה"ב יהלומים 'רק' ב 7.5 מליארד דולר אבל אני מאמין שהיא תשוב ותעלה השנה", אומר פז המסביר כי 50 אחוז מהיהלומים הנסחרים באולם הניו יורקי באים ישראל. "אם אתה רוצה לדעת על שיתוף הפעולה בין הבורסה הישראלית לניו יורקית תבקר באתר הבניה החדש של הבורסה שם, עשרות מרוכשי המשרדים שם הם ישראלים.
שיתוף הפעולה מתמקד גם בבוררויות בין חברות שונות. משה מוסבכר הוא יו"ר בית הדין לערעורים של הבורסה שם, לא פעם ולא פעמיים נמנעו קטסטרופות שהיו אמורות לזעזע את שוק היהלומים העולמי לולא העבודה המשותפת וההדוקה בן פז למוסבכר, בעיות בין חברים נפתרו מייד", הוא מספר.
יש לאבי פז גם הרבה מה לומר על משה מוסבכר, "הכרתי אותו מייד עם בחירתו במקומו של יעקב בנדה ז"ל", הוא מספר, "אנחנו משוחחים לפחות אחת לשבוע, יש לנו פגישות סדירות, אני מאוד נהנה מהידע והעומק שלו וגם מהרצון שלו לשתף פעולה ולשנות דברים
כמו..
לפתוח את שערי הבורסה לחברים חדשים, להגדיל את המאגר, ככל שיגדל המאגר בחברים חדשים המסחר יפרח וממילא גם היצור בישראל יגבר, אין ספק שהוא הזרים דם חדש למסחר ביהלומים והגדיל עוד יורת את החשיבות של הבורסה הניו יורקית בעולם.
ר' חגי הלוי, חבר הנהלת הבורסה שהוא דור שלישי ביהלומים שהצמיח גם דור רביעי ("גם הבן שלי אסף הלוי עובד כאן", הוא אומר בגאווה) הוא חסיד חב"ד שהתפרסם כאשר היה אצל כ"ק מרן האדמו"ר מליובויטש זצ"ל ונתן לו את המפתחות של משרדו בבורסה ובישר לו כי הוא עומד להפוך את המשרד לבית חב"ד מאז הוא שליח חב"ד בבורסה. השליח היחיד שקיבל היתר להמשיך לעסוק בעבודתו ובמסחרו יחד עם שליחותו. חגי הלוי הוא לא רק שליח חב"ד אלא גם המקשר המרכזי בין הבורסה הישראלית לאחיותיה ברחבי העולם.
"יש לנו רשת של שליחי חב"ד", הוא מספר, "יהלומן הנוסע לצרכי עסקיו למדינה כל שהיא זוכה לטיפול מיוחד משליח חב"ד באותו מקום שלא רק דואג לו ללינה ואוכל אלא גם דואג לאסוף לו מידע עיסקי ומצייד אותו בשמות של בעלי עסק שיהיו מעוניינים לקנות/למכור את הסחורה שאותה הוא מביא".
במידע עסקי זה משתמשים סוחרי בורסה מכל העולם גם מישראל וגם מניו יורק. הם יוצרים קשר עם חגי הלוי בבורסה הרמת גנית ומקבלים ממנו את המידע על המדינה שאליה מיועדות פניהם. פעמים רבות הם פוגשים את אנשי העסקים כבר בבית הכנסת המקומי והמגע הופך לידידותי וזמין יותר. ופעמים אחרות עם אנשי העסקים שאותם הוא עומד לפגוש אינם פוקדים את בית הכנסת, יקבל עליו היהלומן האורח את המידע עוד קודם לכן, בבית הכנסת והכל בזכות הרשת שפרס ר' חגי הלוי שהפך לאיש הקשר של הבורסה.
קשר זה בין הבורסה הרמת גנית לאחותה הניו יורקית משמש גם לתפיסת עוקצים למיניהם, הבאים למתחם הבורסה ברמת גן, עוקצים ונעלמים. במקרים רבים מאתרים אותם בבורסה הניו יורקית
סיפורים רבים הצטברו באמתחתו של ר' חגי, הוא אינו יכול לשכוח סיפור הקשור לנוכל שעקץ את מי שהיום נשיא הבורסה אבי פז ואת שותפו שלום פפיר. הנוכל קנה יהלומים במאות מליוני דולרים ונמלט עם הסחורה בהשאירו את אבי פז ושותפו פעורי פה ובעיקר חסרי אונים. לאחר שבוע החליטו השניים לשים נפשם בכפם ולנסוע לניו יורק ושם לחפש את הנוכל. בבורסה הניו יורקית התגיסו לעזרה, מישהו איתר את הנוכל שם ואף אמר לשניים היכן באיזה בניין ברח' 47 המפורסם הם ימצאו אותו.
לשונו של הגנב נעתקה במקומה כשראה לפתע את שני קורבנותיו מתייצבים לפתע ודורשים את כספם בחזרה, "אין לי עכשיו מה לתת לכם", אמר להם "אולם יש לי חבילת יהלומים בשווי 400.000 דולר, אוכל לתת לכם", אמר. השניים לקחו את חבילת היהלומים ונעלמו. כשהתקשר העוקץ אל קורבנותיו לשאול מה עלה בגורל היהלומים אמרו השניים, "אינך חייב לנו יותר דבר, אנחנו כבר בישראל.
"הקשר בין הבורסה הישראלית לאחותה הניו יורקית הוא קשר בל ינתק", אומר ר' משה לבייב, מנכ"ל חברת היהלומים LLD בבעלותו של אחיו הנגיד ר' לוי לבייב. עשר שנים זוכה חברה זאת בתואר 'יצואנית מס' 1 של יהלומים מישראל. "הבורסה בישראל היא בורסה יצרנית, הבורסה הניו יורקית היא בורסה שיווקית, אתה מבין שאם יהיו קשיים בשיווק לא יהיה בשביל מה לייצר ולכן הקשרים חייבים להיות הדוקים", אומר לבייב.
"הבורסה ככלל, היא תאגיד של העוסקים במקצוע, ראשי האיגוד המקצועי מייצגים את העוסקים במקצוע בפני השלטונות, בפני פקידי המס, משרד המסחר והתעשייה אפילו בפני בורסות אחרות. כך בנויה הבורסה הישראלית וכך בנויה הבורסה בכל מקום אחר בעולם.
# וההבדל בין הבורסה הישראלית לאחותה האמריקאית?
הייחוד של ישראל היא הייצור. אנחנו בישראל קונים את חומרי הגלם מהארצות שבהן כורים אותם וכאן אנחנו מלטשים את האבנים, אבנים קטנות יותר נלטשות בסין או בהודו, האבנים הגדולות מעובדות כאן בישראל. מכאן מוכרים אותם הלאה. המקצועיות בישראל היא היצור וכך גם בנויה הבורסה הישראלית, כאן נמכרים בעיקר חומרי גלם למלטשות, לכאן מגיעים נציגים של חברות העוסקות בכריית יהלומים והם מוכרים את תוצרתם בבורסה הישראלית לחברות המעבדות את היהלומים. אחרי היצור עובר היהלום לשיווק. בארץ אין כמעט שוק, השוק המרכזי הוא בארה"ב, שם מתמחים בשיווק. הבורסה בארה"ב בנויה כבורסה של שיווק וזהו מבנה אחר לחלוטין, 60 אחוז מהחומרים המיוצרים בארץ משווקים לארה"ב, חלק נוסף באירופה וחלק קטן מאוד לשוק המקומי. ואינה דומה שיווק דירות או מכוניות שאנשים צריכים אותם לשיווק יהלומים הנמצאים בדירוג הגבוה ביותר של מוצר מותרות שניתן לוותר עליו. אם תרצה, אנחנו משווקים מוצרים שאין בהם חפץ לאנשים שלא צריכים אותם בכסף שאין להם.
# והצלחתם הוכרזתם כיצואנים מס' 1 של ישראל?
שמע, זה לא רק יהלומים אלא ענף התכשיטים כולו. הקיף המכירות של ענף התכשיטים בעולם עומד על 60 מליארד דולר, מתוכם, 20 מליארד קשורים ליהלומים, זה נשמע המון אבל בנתונים עולמיים זה לא ממש גדול. לא עסק זעיר אבל בענפים אחרים נתוני המכירות גדולים פי כמה
# יש קשר בלתי מוסבר בין יהלומים ליהודים?
אפילו השפה המקצועית של היהלומים היא באידיש, במלטשות בכל העולם מדברים ב'צווי פיר דריי פיר' וגם יפני הגומר עסק ביהלומים צועק 'מזל' למרות שהוא אפילו לא מבין את המילה שאמר. הסברתי פעם לגוי איטלקי ששאל אותי אודות השליטה היהודית בשוק היהלומים שהדבר הזה התפתח דווקא בזכותם. באיטליה, הם הרי המציאו את המושג הנקרא גטו. הם היו הראשונים שמנעו מיהודים עיסוק בנדל"ן וחקלאות והיהודי פנה למסחר ברוכלות. את כספו הוא לא הוציא בתיאטרון והגויים מחוץ לגטו היו מלווים מחבריהם היהודים את הכסף תמורת תשלום ריבית וכך הומצא המושג 'בנק' שהתרגום שלו באיטלקית הוא 'ספסל' שעליו היו יושבים היהודים שעסקו בכך. כשהגוי היה רואה שאין לו כסף להחזיר את ההלוואה הוא היה עורך פוגרום בגטו היהודי היה חייב שבכיסו תהיה סחורה זמינה שבה הוא יוכל לסחור בבורחו מפני רודפיו וכך הוא הגיע ליהלומים.
אז מי אמר אם כך שהיהודים או אם תרצו אפילו החרדים, אינם שולטים על הכלכלה העולמית, כנסו לכל בורסת יהלומים או רחוב עסקי בעולם ותווכו בעצמכם